כמו בכל עסקת רכישה של נכס, גם כשרוכשים בית בקיבוץ ראוי לערוך בדיקות מקדימות הקשורות למחיר הנכס, תקינותו מבחינה תכנונית ופיזית, כללי הרישום המשפטיים וכיוצ"ב. אך רכישת בית בקיבוץ, מעבר לנתונים הקשורים בנכס עצמו, מצריכה גם למידת המאפיינים המשפטיים, החברתיים והכלכליים של היישוב הקיבוצי המדובר. בחינת נתונים אלה צריכה להתייחס לסטטוסים השונים של המתגוררים בקיבוץ, לשירותים המסופקים בו ולתשלומים הנדרשים עבורם.
כשמדובר בקליטה למגורים ביישוב קיבוצי, ישנם שני סוגי מעמד עיקריים:
תושב קבע שאינו חבר קיבוץ - זה המעמד אותו מקבל מי שרוכש נכס בהרחבה קהילתית בקיבוץ. רוכשי קרקעות בהרחבה קהילתית אינם חברים באגודה השיתופית החקלאית של חברי הקיבוץ, אך יכולים להיות חברים באגודה קהילתית שמספקת שירותים קהילתיים משותפים.
מבחינה משפטית, אין להתנות רכישת זכויות בקרקע השייכת להרחבה קהילתית של קיבוץ בחברות באגודה הקהילתית, כך שהדבר נתון להחלטתו של הרוכש. עם זאת, בפסק דין עקרוני שהתקבל בביהמ"ש העליון לפני כשנה, נקבע שאם במסגרת הצטרפותו להרחבה חתם הרוכש על הסכם לפיו הוא מכיר בעובדה שביישוב זה קיימים שירותים קהילתיים שהם מעבר לשירותים הבסיסיים המסופקים על ידי הרשות המקומית, יהיה עליו לשלם את תשלומי האגודה הקהילתית, גם אם אינו מעוניין להיות חבר בה.
חבר קיבוץ - רוב הקיבוצים בהם ניתן כיום לרכוש נכס בשטח הקיבוץ עצמו - ולא בשטח שהוגדר כהרחבה קהילתית - הם קיבוצים מתחדשים שעברו הפרטה ושינוי באורחות החיים, אך רובם עדיין מתנים את רכישת הנכס בקבלה לחברות.
מרכיבי החברות העיקריים: ערבות הדדית ושותפות
חברות בקיבוץ פירושה שותפות עמוקה הרבה יותר במערכת הקיבוצית, הכוללת שני מרכיבים עיקריים:
ערבות הדדית - מערכת הקבועה בחוק ומחייבת את הקיבוץ לספק לחברים ולתלויים בהם את צרכיהם בגיל העבודה ולאחריו. על מנת לאפשר זאת, מחויבים חברי הקיבוץ, על פי רוב, במיסים גבוהים יותר מאשר תושבי הקבע.
שותפות בנכסי הקיבוץ או ברווחיו - מודל השותפות ומידת המעורבות של החברים בקבלת ההחלטות משתנים מקיבוץ לקיבוץ.
חשוב לשים לב שהשותפות בתחומים אלו כוללת גם שותפות בתהליכי קבלת ההחלטות, וזאת עקב היותו של הקיבוץ אגודה שיתופית, אשר בה לכל חבר אגודה זכות הצבעה שווה בכל ענין.
בחלק מהקיבוצים קיים מעמד של 'חבר בעצמאות כלכלית'. מעמד זה מצריך תהליכי מיון וקבלה דומים לאלו שעובר כל חבר מן המניין, אך לא כולל שותפות במערכת הערבות ההדדית ובנכסי הקיבוץ או רווחיו. מעמד זה נתפס כיום על ידי קיבוצים רבים כמעמד שעלול לייצר חוסר איזון וחוסר בהירות ביחסים בין חברי הקיבוץ, וכן חוסר בהירות בנוגע לזכויות והחובות של החבר עצמו, ולכן כבר אינו נפוץ.
תהליך הקליטה למעמד של תושב קבע או חבר קיבוץ
התפישה הקיבוצית גורסת כי הטלת מגבלות על הסחר בדירות מעלה את איכות החיים של תושביו, ולכן מנהלים הקיבוצים תהליכי מיון לרוכשים הפוטנציאליים. כאשר הנכס נמצא בהרחבה קהילתית, הקיבוץ רשאי לנהל תהליך מיון מוגבל, הקבוע בפקודת האגודות השיתופיות, ורלוונטי רק לגבי קיבוצים בנגב ובגליל הקטנים מ- 400 בתי אב. בהרחבות של קיבוצים שלא עומדים בתנאים אלו לא ניתן לערוך מיונים כלל.
קליטה למעמד של חברות בקיבוץ היא מצב משפטי אחר, המותיר לקיבוץ מרחב תמרון גדול יותר ומשאיר את ההחלטה ברוב המקרים לאסיפת הקיבוץ על פי התקנון. עם זאת, החלטות הקיבוץ אינן מוגנות לחלוטין מביקורת שיפוטית ובמקרים קיצוניים ניתן לפנות לבית המשפט או לרשם האגודות השיתופיות בבקשה לבטלן או לשנותן.
עו"ד רז אייזן הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין רז אייזן ושות' המתמחה במשפט מסחרי, אגודות שיתופיות, מקרקעין ונדל"ן בקיבוצים ובמושבים.
טלפון: 077-2314479
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי