שימוע בטרם העמדה לדין

על פי חוק סדר הדין הפלילי, עם סיום שלב החקירה, על המשטרה להעביר את החומרים שנאספו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות שם יוחלט האם יש מקום להגשת כתב אישום. במידה שהתובע יגיע למסקנה שעל פי הראיות לא ניתן לבסס הרשעה, עליו לסגור את התיק או לשלוח אותו להשלמת חקירה. כאשר התובע מתרשם שישנן מספיק ראיות, הוא יבדוק האם ישנו עניין ציבורי בהגשת כתב אישום רק בהתקיים שני התנאים - קיומן של ראיות מספיקות ועניין לציבור- יוגש כתב אישום.

כתב אישום - כרעם ביום בהיר

בעבר, לאור מורכבות והתמשכות ההליכים, נוצר לעיתים מצב שזמן רב אחרי שנחקר, קיבל לפתע הנאשם כרעם ביום בהיר הזמנה בדואר רשום לדיון במשפט נגדו. אמנם כשמדובר היה בפרשות חמורות ובעלות השלכה ציבורית נהגו עורכי הדין של החשוד להגיש בקשה לעריכת שימוע, אך זכות זו לא הייתה מעוגנת בחוק, ובוודאי שלא הייתה נגישה לכולם.

שימוע לכל חשוד בפשע

בשנת 2000 נקבעה לראשונה החובה ליידע כל חשוד בעבירה מסוג פשע על הכוונה להעמידו לדין ולאפשר לו לשטוח טענותיו בפני התביעה בטרם תתקבל ההחלטה בעניינו. בעקבות השינוי בחקיקה נקבע כי רשות תביעה שקיבלה לידה חומר חקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע תיידע את החשוד, תוך ציון הדרך בה ניתן לפנות לברורים ולהצגת טיעונים. כך נולדה באופן רשמי זכות השימוע הנתונה לכל חשוד בעבירת פשע (שהעונש בגינה עולה על שלוש שנות מאסר).

ביניים: מקרים בהם לא תינתן הזכות לשימוע

החוק קובע מספר חריגים שבהם לא חלה הזכות:

• כאשר כתב האישום מוגש נגד חשוד הנמצא במעצר

• במקרים מיוחדים על פי שיקול הדעת של פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות

• בעבירות תקיפה כלפי בן משפחה, גרימת חבלה של ממש לבן זוג, או כל עבירת פשע אחרת הקשורה בביצוע עבירות אלה

אין להפחית מחשיבותה של זכות השימוע; השימוע מאפשר לחשוד, כבר בשלב מוקדם יחסית ועוד בטרם הגשת כתב אישום, לגלות מהו חומר החקירה כנגדו ולהבין את חומרת מצבו. בשלב זה, אחרי שניתנה לו האפשרות לעיין בעיקרי חומר הראיות נגדו (בכפוף לשיקול דעתה של התביעה ובתנאי שאין בכך לפגוע בהכנות למשפט) יכול החשוד לנסות לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום תוך שהוא מוכיח שלא התקיים אחד משני התנאים - קיום די ראיות, או העניין הציבורי בהגשת האישום.

עבירות מסוג עוון

חובת יידוע החשוד וזכות השימוע, חלה כאמור על עבירות מסוג פשע. עם זאת, בתנאים מסוימים אף עבירות קלות יותר יצדיקו שימוע:

• כאשר מדובר בעבירות ייחודיות - מבחינת הנסיבות, התוצאות או מאפייני החשוד
• אינטרס ציבורי מובהק, כגון כאשר מדובר בנושא משרה ציבורית שעצם העמדתו לדין תשפיע על היבטים ציבוריים
• תיקים בעלי תשתית ראייתית סבוכה

מתי מוטב להימנע משימוע

את חומר הראיות כדאי תמיד לקבל מראש על מנת לראות את התמונה המלאה. עם זאת, חשיפת קו ההגנה כבר במהלך השימוע פוגעת באלמנט ההפתעה. שיקול חשוב זה יש לקחת בחשבון בעיקר כאשר חומר הראיות מוצק וקשה לערערו. בנוסף, על פי הנחיית פרקליט המדינה, הטענות שיועלו בשימוע עלולות במצבים מסוימים להוביל אף להשלמת חקירה. הנחיה זו עשויה לסייע לחשוד, אך במקרים אחרים דווקא תגרום לעיבוי התשתית הראייתית נגדו.

השורה התחתונה

השימוע הוא שלב חשוב עבור החשוד בדרך להגשת כתב אישום, שכן זו ההזדמנות להתמודד עם חומר הראיות ולנסות לשכנע את התביעה שאין מקום להעמידו לדין, אם בשל כשלים בחומר החקירה ואם בגין נתונים נוספים הידועים לו.

לאור כל זאת, חשוב לפנות מיד עם קבלת הודעת היידוע לסיוע מקצועי. זכרו! לא אחת הוביל השימוע לסגירת תיק ללא כתב אישום.


הכותבת עו"ד מירב נוסבוים היא עו"ד פלילית המטפלת בתיקים פליליים מגוונים לרבות עבירות סמים, מין, אלימות, רכוש, צווארון לבן ומרמה. כמו כן עו"ד נוסבוים מייצגת בני נוער וקטינים בבית המשפט.

טל: 077-9971426

באדיבות אתר zap משפטי