פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כל מה שחשוב לדעת על מדיניות הענישה בתאונות דרכים

      בניסיון להיאבק בממדיה העצומים של מגפת תאונות הדרכים, מבקש החוק להבחין בין תאונה שנגרמה כתוצאה מעבירה חמורה לבין תאונה שהיא תולדה של רשלנות חד פעמית מצד אזרח שומר חוק. מדיניות ההעמדה לדין והענישה נגזרות בהתאם

      תאונת דרכים - אילוסטרציה (ShutterStock)
      תאונות דרכים קלות ללא הרוגים, מטופלות על ידי יחידת התביעות המשטרתית (אילוסטרציה: ShutterStock)

      מדי שנה נפגעים בתאונות בכבישי הארץ אלפי אנשים כשהם סובלים מנזקים לרכוש, לגוף, לנפש, ופעמים רבות מדי - גם אובדן חיים. ממדי התופעה מעידים בבירור על תרבות נהיגה לא אחראית ועל אי-עמידה בכללים ובחוקים שנועדו להגן על האזרחים. לפיכך, ענישה מחמירה ופסקי דין מרתיעים הם כלי חשוב במלחמתן של הרשויות בתאונות הדרכים.

      מול מצבים הדורשים, ללא ספק, התייחסות הולמת של מערכת המשפט, עומדים מקרים מורכבים לא פחות של תאונות דרכים שנגרמו עקב מעידה או רשלנות חד פעמית של אזרחים שומרי חוק.
      ברור לכל כי גם במקרים של רשלנות חד פעמית על הנהג המתרשל לשאת בעונש, אך האם דין נהג כזה שווה לדינו של נהג שעבר ביודעין עבירה חמורה? כשמדובר בקביעת מדיניות הענישה בתאונות הדרכים, מנסה החוק להבחין בין המקרים ולהתאים את חומרת העונש למידת הרשלנות של הנהג ודרגת העבירה שביצע.

      רשלנות הנהג ותאונות קלות

      תאונת דרכים, ברוב המוחלט של המקרים, היא אות לכך שקדמה לאותו רגע מצער עבירה נלווית כלשהי - אי ציות לתמרור, ביצוע פניית פרסה במקום אסור, אי שימת לב להולך רגל במעבר החצייה ועוד. לרוב, מדובר ברשלנות של הנהג שלא הבחין בתמרור המוצב בצד הדרך או בהולך הרגל החוצה את הכביש, וכתוצאה מרשלנותו נגרמה התאונה.

      תאונות דרכים קלות ללא הרוגים, מטופלות על ידי יחידת התביעות המשטרתית, המחליטה אם קיימות ראיות מספיקות להרשעת הנהג. כאשר אכן נמצאות ראיות שכאלה, מוגש כנגד הנהג כתב אישום והוא צפוי לפסילת רישיונו ולעונשים נוספים, בהתאם לעבירות הנלוות שביצע.

      הצמדות לרכב מאחור (ShutterStock)
      ענישה מחמירה ופסקי דין מרתיעים הם כלי חשוב במלחמתן של הרשויות בתאונות הדרכים. (אילוסטרציה: ShutterStock)

      עבירות חמורות ותאונות קטלניות

      כל מקרה של תאונה קטלנית שגרמה למותו של אחד או יותר מהמעורבים בה, עובר לטיפול פרקליטות המדינה שתכריע האם קיימות ראיות מספיקות להרשעה בדין. במקרים אלה, החוק עושה הבחנה מהותית בין תאונות קטלניות שנגרמו עקב עבירות נלוות חמורות לבין תאונות קטלניות שמקורן בעבירות נלוות קלות יותר.

      בתאונה קטלנית המלווה בעבירות המוגדרות כחמורות, דוגמת שימוש בטלפון נייד, שתיית אלכוהול ואחרות, סעיף האישום תלוי במהות העבירה, על פי דרגת חומרתה, והנהג עשוי לעמוד לדין בגין עבירת הריגה ולא גרימת מוות ברשלנות. עבור הנאשם, ההבדל העיקרי בין סעיפי האשמה טמון בעונש שייגזר עליו; הרשעה בעבירת הריגה גוררת עמה בדרך כלל עונש מאסר ארוך וממושך.

      לעתים, מידת הרשלנות עשויה לתרום אף להקלה בעונש. במקרה לדוגמה, פגע נהג בהולך רגל שעמד על המדרכה והמתין לחציית הכביש. בית המשפט לתעבורה קבע כי רף הרשלנות של הנהג היה גבוה והשית עליו עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הופחת העונש לשישה חודשי עבודות שירות, מאחר שלתאונה הקשה לא התלוותה עבירה נוספת שיש בה כדי להעצים כביכול את רמת הרשלנות.

      עו"ד ניצה כהן היא המייסדת והבעלים של משרד עורכי דין ניצה כהן המתמחה בדיני נזיקין ותאונות, מקרקעין ונדל"ן, דיני משפחה וגירושין, הוצאה לפועל, דיני עבודה ומשפט פלילי.
      טלפון: 077-9971327

      הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי

      * המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד