אם לשפוט על פי סדרות בית המשפט הזוכות לפופולריות על מסכי הטלוויזיה, ניתן להסיק כי ליטיגציה ועריכת דין הן היינו הך. בפועל, עריכת דין אכן כוללת בתוכה ליטיגציה, אך המונח עצמו מתייחס להתדיינות בבתי המשפט בלבד. מכאן - שכל ליטיגטור הוא עורך דין, אך לא כל עורך דין הוא ליטיגטור. רבים עורכי הדין שמנהלים קריירה ענפה שכלל אינה כוללת הגעה לדיונים בבית המשפט. לעומת זאת, בתיק פלילי או אזרחי המגיע לדיון משפטי בכל ערכאה, יכולת הליטיגציה של עורך הדין עשויה להיות משמעותית ביותר לזכייה במשפט.
בשנים האחרונות ההכרה בחשיבותה של אמנות הליטיגציה גוברת. מספרם של משרדי עורכי הדין המייחדים מחלקות מיוחדות לנושא זה הולך וגדל, ועורכי דין רבים בוחרים להתמחות בתחום יוקרתי ומאתגר זה.
אמנם מערכת המשפט מושתתת - או אמורה להתבסס - על צדק, אך הצדק לבדו אינו מהווה ערובה לזכייה בבית המשפט. על מנת להוביל את הדיון להכרעה הרצויה, נדרש הליטיגטור לגייס את כל יכולותיו וכישוריו, ובאמצעותם לשכנע את בית המשפט בצדקת הצד אותו הוא מייצג.
אסטרטג לפני המשפט, לוחם מיומן במהלכו
כל ליטיגטור העושה את עבודתו נאמנה, מתחיל תמיד באיסוף הראיות, העובדות והעדויות הקשורות בתיק ולמידתן לעומק. בהתאם לנתונים שאסף, הוא יבנה את אסטרטגיית הפעולה שלו. אסטרטגיה זו מכתיבה את ההתנהלות לכל אורך הדיון, משמשת מצע לדברי הפתיחה והסיכום, קובעת אילו עדים יוזמנו להעיד ואילו פרטים יודגשו בחקירתם.
אחת התכונות המאפיינות ליטיגטור טוב היא היכולת לא להיות מופתע במהלך המשפט, ומנגד - להצליח להפתיע את היריב שמולו, ולעשות זאת בדיוק במידה ובעוצמה הנכונות. לשם כך הוא ילמד לעומק את כל הנפשות הפועלות בסיפור, וידע להכניס את עצמו לנעליהן ולצפות את התנהגותן ואת תגובותיהן.
במהלך המשפט על הליטיגטור להפגין נוכחות כריזמטית, רגישות לסביבתו ויכולת לקרוא את תגובותיהם של המשתתפים בדיון. הללו, לצד חדות מחשבה ותיוק בזיכרון של כל מה שנאמר על ידי כל אחד מהמשתתפים, יאפשרו לו להגיב בזמן אמת ולשלוף מכובעו שפנים בדמות מהלכים שיערערו את טענות הצד השני.
חשיפת סתירות וערעור אמינות
אחת האסטרטגיות המקובלות בעבודת הליטיגטור היא ערעור אמינותו של הצד השני או של אחד העדים המרכזיים שלו.
במקרה לדוגמה תבע בנאי עצמאי את בית החולים בו ביצע עבודות בנייה ואת הקבלן ששכר את שירותיו, בשל נפילה מפיגום. באמצעות איסוף ראיות מעמיק ומדוקדק, גילה הליטיגטור שייצג את הנתבעים סתירות בגרסת התובע באשר לאופן בו התרחשה התאונה. במהלך חקירתו בבית המשפט, ביקש הליטיגטור מהתובע לספר שוב את פרטי הנפילה. כשמסר הלה את גרסתו המאוחרת, עימת אותו הליטיגטור עם עדותו הראשונית, הכתובה. התובע, שהופתע מהמהלך, לא הצליח לספק הסבר מניח את הדעת. בהמשך, חזרה ועלתה שאלת גובה הפיגום, ובית המשפט נוכח כי התובע סותר את עצמו פעם אחר פעם ולא מספק תשובה עקבית ועניינית.
חקירת התובע תוכננה בקפידה ונוהלה במדויק כך שתשפוך אור על הסתירות ועל אי-הדיוקים בגרסאות. הליטיגטור הצליח לזרוע ספק לגבי מניעיו ולערער את אמינותו בעיני בית המשפט.
בפסק הדין ציין השופט כי חובת ההוכחה המוטלת על התובע, מורכבת מנטל השכנוע ומחובת הבאת הראייה. לפיכך, על התובע לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו כלפי הנתבע, ולהביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל השכנוע. התובע כשל בהוכחת טענותיו בשל גרסאות סותרות ועדויות לא משכנעות, ולכן דחה בית המשפט את תביעתו.
עו"ד עבאס עבסי מתמחה בדין פלילי, משפט אזרחי וליטיגציה מקצועית.
טלפון: 077-2314539
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.