הולך רגל, ילד בן 13, נפגע ברחוב מרכב נוסע. שמשת הרכב התנפצה, והילד הועף על הכביש וסבל מחבלת ראש ומפגיעות בכל גופו. הוא הובהל לחדר המיון, אושפז למספר ימים ולאחר מכן שוחרר לביתו למנוחה. השנים חולפות ואותו ילד מוצא את עצמו במלחמת התשה מול מערכת הבריאות. תופעות רבות מלוות אותו מאז אותה תאונה; הוא מתלונן על תחושה של זכוכיות הנעוצות בתוך הידיים שלו, על כאבי ראש וסחרחורות, קשיי ריכוז וקושי בלימודים, כאבי גב ומחושים נוספים בכל הגוף. רופאי קופת החולים אליהם הוא פונה משחררים אותו שוב ושוב לביתו, מצויד במרשם לריטלין.
ארבע שנים לאחר אותה תאונה, מגיע הילד, עתה כבר נער, מלווה בהוריו לייעוץ אצל עורך דין. התשאול שהוא עובר לא מותיר מקום לספק: קיים קשר מובהק בין התאונה לבין התופעות הבריאותיות שהן מנת חלקו מאז. למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמי רפואה שונים לאורך התקופה שחלפה מאז התאונה, אף לא אחד מהם חשד שהיא הגורם לכל התופעות. סדרה של בדיקות העלתה שהנער סובל מבלטי דיסק בגבו הנובעים ישירות מהטראומה שעבר, ואף הסתבר שאכן שברי זכוכיות נותרו מאז בתוך גופו.
התיישנות וסיבתיות
על פי החוק, הגשת תביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים כפופה לתקופת התיישנות העומדת על שבע שנים מיום הפגיעה. כך הדבר במקרה של נפגע בוגר. כאשר הנפגע הוא קטין, תקופת ההתיישנות היא זהה, אך שבע השנים הללו נמדדות מהגיעו לגיל 18, ולא מיום הפגיעה.
הסיבה להתייחסות השונה לנפגע קטין לעומת בוגר, נעוצה בנתוניו הפיזיולוגיים של קטין, השונים לחלוטין מאלו של בוגר. בגיל צעיר, כאשר הקטין נמצא עדיין בעיצומו של תהליך הגדילה וההתפתחות, הגוף כלל אינו ערוך להתמודד עם טראומה משמעותית. ברוב המקרים, רק שנים לאחר הטראומה יתחיל הגוף לחוות את השלכותיה.
מאותה סיבה, במקרה של פגיעה בקטין, התייחסות להוכחת הסיבתיות שונה אף היא. במקרה שלהלן, הילד, הוריו ואפילו הרופאים אליהם פנו בשנים שחלפו, כלל לא קישרו את התופעות שחווה לתאונת הדרכים שעבר. עצם התרחשות הפגיעה בגיל צעיר כל כך, צריכה היתה להוות תמרור אזהרה בולט בדרך לחיפוש מקורן של אותן תופעות שבאו לידי ביטוי שנים מאוחר יותר.
חישוב הפיצוי
בכל תביעת פיצויים על נזק גופני בעקבות תאונת דרכים, יוערך הפיצוי על פי מספר קריטריונים הנקראים "ראשי נזק". בין ראשי הנזק יילקחו בחשבון ההוצאות הרפואיות להן יידרש הנפגע, מידת הסבל, עוגמת הנפש ועוד.
אחד מראשי הנזק העיקריים הוא אובדן כושר ההשתכרות העתידי של הנפגע. סעיף זה מניח כי בעקבות הפגיעה עלול הנפגע לאבד את הכושר לעסוק במקצוע שרכש ואת יכולתו להתפרנס ממנו. כאשר מדובר בקטין שטרם בחר מסלול מקצועי מוגדר, מהווה חישוב ראש נזק זה סוגיה מורכבת הרבה יותר, וגובה הפיצוי שיתקבל יהיה תלוי מאוד ביכולתו של עורך הדין להעריך בצורה משכנעת את השלכות התאונה על הנתונים ההתחלתיים ועל הפוטנציאל של הקטין.
עו"ד ליאת חמו עוסקת בנזיקין ותאונות, תביעות ביטוח, דיני עבודה ומשפחה.
טלפון: 053-9380426
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.