פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לאחר שנים: מנהל החשבונות הוותיק הוכר כעובד

      בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל תביעה שהגיש מנהל חשבונות באגודה חקלאית, בה טען כי נאלץ להפוך מעובד לפרילנסר שלא מרצונו החופשי

      עובד מבוגר (ShutterStock)
      "חתם על ההסכמים שהפכו אותו לפרילנסר מכורח ולא מבחירה" (אילוסטרציה: Shutterstock)

      מנהל חשבונות, שהועסק באגודה חקלאית לאורך שנים ארוכות, יקבל ממנה פיצוי גדול בסך למעלה מ-360 אלף שקלים. זאת, לאחר שנקבע כי בינו לבין האגודה התקיימו יחסי עובד-מעביד וכי הוא פוטר מעבודתו בה שלא כדין (תע"א 5660-09 שלמה שטיצקי נ' בני ציון).

      בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל במסגרת פסק הדין את טענת מנהל החשבונות, לפיה הוא נאלץ להפוך מעובד האגודה לפרילנסר, שלא כתוצאה מהסכמה אמיתית, אלא מחוסר ברירה. בעקבות ההכרה באיש כעובד, חויבה האגודה בתשלומים נלווים משמעותיים.

      מכתב פרידה מנומס בגיל 68

      מנהל החשבונות, יליד 1940, החל לעבוד באגודה החקלאית בני ציון בשנת 1981. במשך עשור, התקיימו בינו לבין האגודה יחסי עובד-מעביד. עם זאת, בשנת 1991, בשל מצבה הכלכלי הקשה של האגודה, הוחלט על קיצוצים ואיחוד משרות. מנהל החשבונות קיבל מכתב פיטורין.

      לא חלפו אלא מספר חודשים, ומנהל החשבונות הוחתם על הסכם שהפך אותו מעובד לקבלן עצמאי (פרילנסר). בהסכם הביע העובד, כביכול, את הסכמתו לשינוי. האגודה מצדה הסכימה לשלם לו תמורה בסך 12,500 שקל בחודש, בתוספת מע"מ.

      ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1995, שוב התבקש האיש לחתום על הסכם. הפעם מדובר היה במסמך שכלל "סעיף גדרון". כלומר, סעיף שקבע כי אם יוכר האיש כעובד האגודה, שכרו יעמוד על 60% מהתמורה שנקבעה לו, ולאגודה תהיה זכות לקזז סכומים עודפים ששולמו לו.

      בשנת 2008, על רקע שינויים באגודה החקלאית, האגודה ביקשה ממנהל החשבונות להפחית את התמורה המשולמת לו ב-50%. לאחר שסירב לכך, הודיעה לו האגודה בדצמבר 2008 על סיום ההתקשרות עמו, עם הגיעו לגיל 68. "אנו מודים לך על עבודתך המסורה במשך שנים רבות ומאחלים לך בריאות והצלחה", כתבו אנשי האגודה במכתב למנהל החשבונות.

      העובד: "חויבתי להפוך לפרילנסר"

      מנהל החשבונות הגיש תביעה נגד האגודה החקלאית, בה טען כי בינו לבינה התקיימו יחסי עובד-מעביד לאורך כל תקופת עבודתו בה. לפי התביעה, הוא חתם על ההסכמים שהפכו אותו לפרילנסר מכורח ולא מבחירה, בשעה ש"הברירה היחידה שנותרה בפניו היא הסכמה לתנאי האגודה והעסקתו כקבלן או סיום העסקתו".

      בתביעה טוען האיש כי השינוי הפורמלי בשיטת העסקתו לא יצר שינוי ממשי בתוכן ההעסקה, מאחר שלכל אורך תקופת עבודתו הוא ביצע את אותו תפקיד, במשרה מלאה ובפיקוח מלא של האגודה על עבודתו. לדבריו, הוא היה חלק מהמערך הארגוני של האגודה, ביצע חלק מעבודתו במשרדיה, ולא צמחה לו כל תועלת מעבודתו כעצמאי. לטענתו, אף הרוויח מעבודתו כקבלן סכומים שווי ערך או נמוכים מהסכומים שקיבל כשכיר.

      במסגרת תביעתו, דרש מנהל החשבונות לקבוע כי בינו לבין האגודה התקיימו יחסי עובד- מעביד, ולפסוק לו את כל הסעדים הנגזרים מכך, ובהם: פיצויי פיטורין, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ודמי הבראה.

      בנוסף, טען האיש כי פוטר מעבודתו בשל גילו. זאת, תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ללא מתן הודעה מוקדמת וללא שימוע. משכך, טען, מגיעים לו גם פיצויים עבור פיטורים שלא כדין, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

      האגודה: "עצמאי שהעסיק גם את אשתו"

      האגודה החקלאית הגישה לבית הדין כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, בו דרשה ממנהל החשבונות להשיב לה סכומים, ששולמו לטענתה ביתר. בכתב ההגנה הכחישה האגודה את טענות המנהל וטענה כי הפך לפרילנסר בהסכמה, לאחר שסוכמה עמו תמורה גבוהה בהרבה מזו שקיבל כאשר הועסק על ידה.

      האגודה טענה כי הצדדים נהגו בהתאם לסיכום ביניהם לאורך יותר מ-17 שנה, וכי כעצמאי העביר מנהל החשבונות דיווחים למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, קיים פגישות עם לקוחות, ואף העסיק את אשתו במסגרת יחסיו עם האגודה.

      בתביעה שכנגד, טענה האגודה כי אם ייקבע שמנהל החשבונות היה עובד שלה, יש לראות את כל הסכומים שקיבל כמשקפים את עלות עבודתו, ולהפחית מהסכום האמור את התנאים הסוציאליים.
      עוד טענה האגודה כי מנהל החשבונות נהג בחוסר תום לב, היות שמעולם לא טען כי הוא עובד שכיר. האגודה טענה כי הסתמכה על מצגיו של מנהל החשבונות, ולכן עליו לפצות אותה בסכומים שבהם תחויב.

      זוג מבוגרים יושבים מול מחשב (ShutterStock)
      "כעצמאי העביר מנהל החשבונות דיווחים למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, קיים פגישות עם לקוחות, ואף העסיק את אשתו במסגרת יחסיו עם האגודה" (אילוסטרציה: Shutterstock)

      בית הדין: "אין אינדיקציה לחוסר תום לב קיצוני של העובד"

      בית הדין לעבודה קיבל את טענת המנהל, שלפיה בפועל התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד לאורך השנים, וקבע כי שינוי צורת העסקתו של האיש משכיר לפרילנסר לא נבע מהסכמה אמיתית, אלא מאילוץ.

      בין היתר, בית הדין ביסס את החלטתו על העובדה כי האגודה לא ערכה מכרז לקבלת שירותי הנהלת חשבונות לאחר פיטוריו של מנהל החשבונות, אלא פנתה אליו מיד לאחר מכן והציעה להתקשר עמו בהסכם למתן שירותים.

      עוד קבע בית הדין כי האגודה לא הוכיחה שתנאי ההתקשרות עם מנהל החשבונות כפרילנסר היו טובים מתנאי העסקתו כשכיר. זאת ועוד: היקף עבודתו רק גדל, ללא תוספת תשלום, היות ששתי עובדות פוטרו מן האגודה באותו זמן.

      על פי בית הדין, מנהל החשבונות השתלב במערך הארגוני של האגודה. עוד נתן בית הדין משקל להתמשכות הקשר בין התובע לבין האגודה, ולהיקף עבודתו באגודה.

      בשורה התחתונה, פסקה השופטת חנה טרכטינגוט למנהל החשבונות פיצויי פיטורין בסך כ-281 אלף שקלים, על למעלה מ-17 שנים; ופיצוי על שלוש משכורות בסך 48 אלף שקלים סה"כ, על כך שפוטר ללא שימוע.

      עוד נתקבלה תביעת העובד להכיר בדמי הבראה שלא שולמו לו, בסך יותר מ-6,000 שקלים ובהפרשות שלא בוצעו לו כנדרש לפנסיה. מנגד, דחתה השופטת את טענת מנהל החשבונות לאפליה מחמת גיל, היות שפוטר עקב סירובו להפחית את שכרו ולא על רקע גילו.

      במקביל, דחה בית הדין את דרישת האגודה כי מנהל החשבונות ישיב לה כספים. זאת, לאחר שנקבע כי "אין כל אינדיקציה לחוסר תום לב קיצוני מצדו של התובע המצדיק קיזוז".

      לסיכום: פוטרתם מעבודתכם ונקלטתם מחדש כפרילנסרים? מדובר במעשה בעייתי מצד המעסיק שלכם, העשוי בהחלט לזכות אתכם בפיצוי משמעותי.

      עו"ד אסתי עוקב מתמחה בדיני עבודה; וייצגה במסגרת הליך זה את התובע.
      טלפון ליצירת קשר: 077-2314163
      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

      * המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד