פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נפגעתם בתאונת עבודה? ניתן לתבוע את המעסיק

      מתי מומלץ להגיש תביעה כנגד המעסיק ומדוע עובדים רבים כל כך מוותרים על הפיצויים המגיעים להם על פי חוק?

      תאונת עבודה (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      לפי החוק בישראל, הביטוח הלאומי אחראי לפיצוי כל עובד שנפגע בתאונת עבודה ונגרמו לו נזקי גוף. גובה הפיצוי נקבע על פי אחוזי הנכות ומגיע עד 75% מהמשכורת הקובעת במקרה של 100% נכות. מכאן, שגם מי שמקבל את הסכום המרבי מפסיד למעשה 25% מהמשכורת אליה הורגל.

      איך פותרים בעיה זו? בעזרת "פוליסת חבות מעבידים"; פוליסה זו אמורה להשלים את הפער בגובה הפיצוי, כך שהנפגע יקבל 100% מהמשכורת הקובעת במקום 75% בלבד.

      מוותרים על הזכויות

      לפי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מדי שנה למעלה מ-70,000 אזרחים שנפגעו בתאונות עבודה וסובלים מנזקים פיזיים מקבלים פיצויים מהביטוח הלאומי. רבים מהם מסתפקים בהגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ומוותרים על זכותם החוקית להגיש, בנוסף, גם תביעה נגד מקום העבודה. כפועל יוצא, הנפגע לא מקבל את מלוא הסכום לו הוא זכאי על פי החוק.

      כיצד נוצרה מציאות זו? הסיבות לכך רבות ומגוונות. נפגעים רבים פשוט אינם מודעים לאפשרות להגיש תביעה גם נגד המעסיק המבוטח בפוליסת חבות מעבידים. חמור מכך, לא מעט עובדים חוששים שהגשת התביעה תגרום לערעור יחסים עם המעסיק.

      פיטורי עובד בעקבות הגשת תביעה בגין תאונת עבודה הם, מן הסתם, בלתי חוקיים בעליל. עם זאת, אינספור מקרים בהם עובדים פוטרו באמתלות כאלו ואחרות בעקבות הגשת תביעה, מוכיחים כי חשש זה אינו נטול יסוד. נראה שהעובדה שרוב הנפגעים שבחרו להגיש תביעה נגד המעביד, עשו זאת כיוון שאיבדו את כושר העבודה ובלאו הכי לא חזרו לעבוד במקום העבודה שלהם, אינה מקרית.

      אף פעם (או לפחות במשך שבע שנים) לא מאוחר מדי

      בעולם מושלם, אף עובד לא היה חושש להגיש תביעה נגד מקום העבודה שלו. נכון הדבר שבסופו של דבר חברת הביטוח היא זו שמשלמת את הפיצוי, אך תביעה כזו עלולה להביא לעליית הפרמיה ולכן מעסיקים רבים רומזים לעובדיהם שנפגעו בתאונות עבודה, כי עדיף שיוותרו על הגשת התביעה.

      ישנם מקרים בהם יש מן ההיגיון בוויתור על התביעה. אך גם במקרים הללו, ייתכן שניתן יהיה להגיש את התביעה במועד מאוחר יותר, הודות לתקופת ההתיישנות במקרה של ביטוחי חבויות העומדת על שבע שנים ממועד התאונה. יתרה מזאת, כשמדובר בפגיעת עבודה במקרה של עובד קטין, תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים מהגיעו של הקטין לגיל 18. אי לכך, נפגע שבחר שלא להגיש תביעה נגד מקום העבודה שלו, יוכל להגיש אותה ללא חשש מספר שנים לאחר מכן, כשהוא כבר אינו עובד באותו מקום.

      תאונת עבודה (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      ביטוח לאומי או מעביד - תובעים השניים מן האחד?

      השוני העיקרי בין תביעה מול הביטוח הלאומי לעומת תביעה מפוליסת חבות המעסיק נעוץ בדרישה מהתובע לספק לחברות הביטוח הפרטיות הוכחה כי הגורם לתאונה הוא רשלנות המעסיק והפרת חובת הזהירות כלפיו (מעסיק שלא דאג לספק לעובד ציוד מגן או הנחיות בטיחות לפני העבודה, למשל). תביעה כזו תהיה חסרת סיכוי במקרים בהם התאונה נגרמה באשמת העובד ולא ניתן להוכיח כי המעסיק נהג ברשלנות. גם במקרים של אשם תורם של העובד, לא ניתן יהיה לקבל את סכום הפיצויים המקסימלי.

      במקרים אחרים, סך התגמולים שקיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי עומדים על שווי הנזיקין (או גבוהים יותר) ונוצר מצב המכונה "בליעה". במצב זה, חברת הביטוח של המעסיק פטורה לחלוטין מתשלום פיצוי לנפגע ולכן אין כל טעם בהגשת התביעה.

      אל תוותרו על ייעוץ טרם הגשת התביעה

      בכל הקשור לתאונות עבודה עם נזקי גוף, כל מקרה הוא לגופו. המשתנים הרבים, האספקטים השונים והנסיבות הספציפיות של המקרה. הופכים את ההחלטה למורכבת ורק בעזרת ייעוץ של עורך דין מנוסה המתמחה בדיני נזיקין ובדיני הביטוח הלאומי ניתן להבין האם יש טעם בהגשת תביעה נגד מקום העבודה או שמא עדיף לוותר.

      משרד עו"ד רחלי ארוך וקנין עוסק בדיני נזיקין ודיני ביטוח לאומי

      טל' ליצירת קשר: 053-9380453

      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

      * המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.