החובה לערוך שימוע טרום פיטורים חלה על כל מעסיק בישראל. חובה זו חלה גם במקרים של שינוי משרה או פגיעה בהיקף שעות העבודה, ואף במקרה שנחתם הסכם עבודה וההעסקה טרם החלה.
חובת המעסיק לקיים שימוע טרום פיטורים בעינה עומדת גם במקרה של צמצומים או סגירת העסק,
עם זאת, בנסיבות מסוימות שיפורטו בהמשך, המעביד לא ישלם פיצויים גם אם הפר חובה זו.
מהו שימוע תקין?
כדי שהשימוע יקבל תוקף חוקי, עליו להתנהל בהתאם לכללים הבאים:
• העובד יקבל את ההזמנה לשימוע מספר ימים מראש.
• בהזמנה, יפרט המעסיק את הסיבות בגינן הוא שוקל את סיום ההעסקה של העובד.
• העובד יקבל זמן סביר להכין את טענותיו.
• המעסיק יידע את העובד כי מותר לו להביא לשימוע עורך דין או אדם אחר מטעמו.
• במהלך השימוע יערך פרוטוקול, ובסופו - העובד יחתום על הפרוטוקול ויקבל לידיו העתק ממנו.
• המעסיק יקשיב לטענות העובד בתום לב, בהגינות ובפתיחות.
• בחלוף פרק זמן סביר מהשימוע, המעסיק ימסור את החלטתו לעובד, לרבות מענה לטענותיו, ככל שעולה הצורך.
הפרת חובת השימוע
לשמירה על כללי השימוע ישנה חשיבות גדולה. אי-שמירה על כללים אלה עלולה, במקרים נדירים, להביא לביטול הפיטורים, ובמקרים שכיחים יותר, לעלות למעביד בתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
למרות האמור לעיל, לא כל שימוע שלא נערך כדין, כרוך בביטול הפיטורים או פיצוי לעובד. בתי הדין לעבודה בוחנים כל מקרה לגופו ובמקרים רבים קובעים כי לא נפל פגם בשימוע או שהפגם אינו מהותי.
העובד נגד המעסיק - בית המשפט מכריע
במקרים מסוימים חרף הפרת חובת השימוע יפסוק בית הדין לעבודה כי הפיטורים חוקיים:
עובד נעדר - ע' נהגה להיעדר מהעבודה ללא הרף. מעסיקה, שהיה מעוניין בפיטוריה, זימן אותה לשימוע בהתראה של 24 שעות. חלון הזמנים הצר לא אפשר לע' להתכונן לשימוע. למרות זאת, נקבע בדיון כי לאור ההיעדרויות הרבות שלה, היה חשש כי לא תגיע לשימוע. בנוסף לכך, ע' כלל לא ביקשה לדחות את השימוע ולכן נפסק כי לא נפל פגם מהותי בפיטורים.
הסכמה לפיטורים - אמירות של עובדים נוסח "אם אתה רוצה, תפטר אותי" או תשובה להודעת פיטורים כמו: "סבבה", מהוות הסכמה לפיטורים ופוטרות את המעביד מחובת קיום השימוע.
המעסיק הגיע, העובד לא - אי התייצבות של עובד במועד הנקוב לשימוע, ללא סיבה מוצדקת ומבלי שביקש דחייה, עשויה להיחשב כהסכמה לפיטורים.
גרימת נזק - כאשר הפיטורים הם תולדה של נזק מובהק וברור (גניבה, אלימות וכדומה) שגרם העובד למעסיק, גם אם נפל פגם בשימוע, ייתכן שלא יפסקו לעובד פיצויים.
פיצוי במקרה של הפרת חובת השימוע ופיטורים שלא כדין
הפיצוי בגין הפרת חובת השימוע נחלק לשניים: פיצוי על נזק ממוני שנגרם בפועל (כתוצאה מהפיטורים) ופיצוי בגין נזק לא ממוני - כלומר עוגמת הנפש שנגרמה לעובד ופגיעה בזכויותיו על פי חוקים שונים (אפליה וכדומה).
גובה הפיצוי נקבע על פי מבחני עזר שונים:
• עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק.
• הפרת חובת השימוע - מלאה או חלקית.
• אופי ההליך שקוים.
• האם נשמר כבודו של העובד כאדם או שרק הוטחו בו האשמות.
• סיבת הפיטורים - עניינית או לא.
• משך תקופת ההעסקה.
• גיל העובד.
• האם נפל דופי בהתנהגות העובד.
השורה התחתונה
פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה את חובת השימוע לפני פיטורים מכוח כללי הצדק הטבעיים. השימוע אינו עניין של שחור ולבן: לעולם תהא התוצאה שלו תלויה בנסיבות המסוימות של האירוע - האישיות של העובד, של המעסיק והמקרה הספציפי. בהתאם, גם הסעד שהעובד יקבל, ייבחן על ידי בית הדין לעבודה לפני שיפסוק פיצוי או סעד אחר.
קיבלתם הזמנה לשימוע? מתכננים לזמן עובד לשימוע? חוששים כי חובת השימוע הופרה? תמיד כדאי להתייעץ עם עו"ד לדיני עבודה.
עו"ד ניר ברקון מתמחה בדיני עבודה ומייצג ומייעץ למעסיקים ועובדים.
טל' ליצירת קשר: 077-9968174
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.