פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חוק יסוד: כבוד החייל וחירותו

      מה יעשה חייל שכבודו או חירותו נפגעו על ידי הרשות המבצעת או המחוקקת באופן בלתי מידתי? לאן יפנה לקבלת סעד אפקטיבי ולמניעת הפגיעה בו? לא אחת נאלצו חיילים לפנות לבג"צ, הערכאה המשפטית היחידה שהוסמכה לקבוע כי הרשות המבצעת, או המחוקקת, חרגה מסמכותה

      אימון צלפים באזור מתקן אדם, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      אימון צלפים באזור מתקן אדם, אוקטובר 2016 (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שחוקק על ידי כנסת ישראל בשנת 1992, קובע כי זכויות היסוד של האדם בישראל (הכוללות, בין היתר, את הזכות לשמירה על החיים, הגוף והכבוד) מושתתות על ההכרה בערך ובקדושת החיים, ובהיותו של האדם בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזת העצמאות.
      חוק היסוד אף קבע כי פגיעה בזכויות יסוד אלו אמנם אפשרית, אך רק בתנאים שנקבעו, מפורשות, בחוק היסוד (עיגון הפגיעה בחוק, ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש).

      עוד נקבע כי: "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה". "כל רשות" - קרי, הן הרשות המבצעת והן המחוקקת.

      חוק יסוד זה הגביל, הלכה למעשה, את כוחן של הרשויות לפעול כרצונן. כלומר - לא כל החלטה של רשות מנהלית ולא כל חקיקה של הרשות המחוקקת הן, בהכרח, 'חוקתיות', שכן זכויות היסוד של האדם, באשר הוא אדם, עשויות לחייב הגבלת כוחה של המדינה.

      חרף התפיסה הרווחת, והשגויה, לפיה חיילי צה"ל הם "רכוש צה"ל", הרי שהמשרתים בצבא ההגנה לישראל הם בראש ובראשונה בני אדם הזכאים, ככל אדם, לשמירה על כבודם ועל חירותם. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אף כולל סעיף מיוחד, המוקדש למשרתים בכוחות הבטחון, וקובע כי גם את זכויותיהם אין להגביל, אלא אם ההגבלה נעשית בהתאם לתנאים שבחוק היסוד ובהתחשב ב-"מהותו ואופיו של השירות".

      אם כך, מה יעשה חייל שכבודו או חירותו נפגעו על ידי הרשות המבצעת או המחוקקת באופן בלתי מידתי? לאן יפנה לקבלת סעד אפקטיבי ולמניעת הפגיעה בו? נכון הדבר כי המסגרת הצבאית מעמידה לרשות הפרט גורמים שונים המוסמכים לטפל בתלונות חיילים עם זאת, לא אחת נאלצו חיילים לפנות גם לערכאה המשפטית היחידה שהוסמכה לקבוע כי הרשות המבצעת, או המחוקקת, חרגה מסמכותה, קרי - בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ.

      חיילים מגיעים לבסיס תל השומר. 25 ביולי 2016 (ראובן קסטרו)
      (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      צה"ל על הספסל

      בשנת 1994, הגישה אליס מילר עתירה לבג"צ. מילר תקפה את מדיניות צה"ל שלא לאפשר לה להתמיין ולהשתבץ לקורס טיס. הודות לפסיקת בג"צ נסללה הדרך לשירות שוויוני של נשים.

      בשנת 1995, הוגשו לבג"צ שתי עתירות הנוגעות למעצרם של חיילים. בבג"צ שגיא צמח קבע בית המשפט העליון כי הוראת החוק שאפשרה לצה"ל להחזיק חיילים במעצר במשך 96 שעות (ארבעה ימים) עד להבאתם בפני שופט - עומדת בסתירה להוראות חוק היסוד ודינה להתבטל. בעקבות פסיקה זו הוגבלה תקופת המעצר בטרם הבאת החייל בפני שופט ל- 48 שעות.

      באותה שנה הוגשה עתירה נוספת. בג"צ גרבוביצקי הוביל לשינוי הנוהג להאריך מעצרם של חיילים החשודים בהיעדרות מהשירות בדיון שלא בנוכחותם.

      בשנת 1996 התערב בג"צ בזכויותיהם של פורשי צה"ל, בכל הנוגע לזכות לפדיון ימי מחלה וניצול בפועל של חופשה צבורה (בג"צ בת שבע קהלני). בכך, ביטל בג"צ חלק מהחלטת ממשלה שנועדה להביא לקיצוץ בתקציב הבטחון תוך פגיעה בזכויות הפורשים.

      בשנים 2001 ו - 2003 הוגשו לבג"צ שתי עתירות שעסקו באפלייתן של אלמנות חללי 'החיילות הירוקים', לעומת אלמנות חללי טייסי מילואים בכל הנוגע לזכותן לקבלת ביטוח חיים עקב מות בעליהן בשירות הצבאי (בג"צ ליפשיץ ובג"צ ארגון אלמנות ויתומי צה"ל). על אף שהעתירות נדחו, הערות בית המשפט הובילו לתיקון בחקיקה שהעניק לאלמנות "מענק הוני" כתחליף לביטוח החיים.

      בשנת 2005 ביטל בג"צ הליך משמעתי בעטיו נשלח חייל למחבוש (בג"צ פילנט). החלטת בית המשפט התבססה על פגמים שנפלו בהליך. בעקבות פסיקה זו נערכו בצה"ל שינויים מרחיקי לכת בהליכי הדין המשמעתי במטרה לשמור על זכויותיהם של החיילים הנשפטים בדיון מהיר.

      בשנת 2008 מתח בג"צ ביקורת על הליכי פיטוריה של משרתת קבע בהריון וחייב את צה"ל לשנות החלטתו (בג"צ אנריאטה לוי). בעקבות העתירה והחלטת בג"צ תוקן החוק ותוקנו פקודות הצבא בעניין זה.

      להשלמת התמונה נזכיר כי בשנת 2010, בעקבות רצף עתירות והחלטות, חוקקה הכנסת את חוק שירות הקבע בצה"ל. כך הוקמה ערכאה משפטית חדשה (ועדת ערר) שהוסמכה להכריע בסכסוכים בין משרתי הקבע למערכת הצבאית. מהלך זה הביא להפחתה בפסיקות בג"צ בנושאים צבאיים, אולם סמכות ההתערבות והביקורת השיפוטית נשמרה עד היום.

      הסקירה שלהלן היא חלקית ואינה נוגעת בהיבטים חשובים נוספים הנוגעים לבג"צ דוגמת ההגנה שעצם קיומה של מערכת משפט עצמאית מספקת לחיילי צה"ל מפני העמדה לדין פלילי בהאג. סקירה זו מחדדת את חשיבותה של ערכאה שיפוטית המוסמכת להתערב בהחלטות הרשות המבצעת והמחוקקת, בכלל, ואת מקומו החשוב של בג"צ בשמירה על זכויותיהם של המשרתים בצה"ל, בפרט.
      יש לקוות כי בימים אלו, בהם נשמעים קולות הקוראים לצמצום סמכויות בג"צ, יזכור המחוקק את חיילי צה"ל ואת שכפ"צ ההגנה שבית המשפט העליון מספק לזכויותיהם של אלו המגנים על מדינתנו.

      עו"ד שלמה רכבי, nמשרד עורכי דין רכבי, הראל ושות' , הוא בוגר הפרקליטות הצבאית ומומחה למשפט צבאי (פלילי ומנהלי).
      טלפון: 077-9968103

      הכתבה באדיבות אתר ZAP משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד