פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אשם בדרך כלל - "כלל הדרך" בעבירות תעבורה

      נהג זהיר אינו סוטה "סתם כך" לצד הדרך או לנתיב אחר, וכשזה קורה, אך טבעי להניח כי הסיבה לכך נעוצה בהתרשלות. האמנם?

      נהגת מדברת בנייד בזמן נהיגה (ShutterStock)
      כשנהגים מרוכזים במסך הטלפון, מבטם ותשומת לבם מוסטים מהנעשה בכביש (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      בימים בהם הטלפון הסלולרי מהווה מרכיב מרכזי בחיינו ורבים מתקשים להסיר ממנו את עיניהם גם בזמן נהיגה, גדל משמעותית היקף תאונות הדרכים הנגרמות מהיסח הדעת. כשנהגים מרוכזים במסך הטלפון, מבטם ותשומת לבם מוסטים מהנעשה בכביש. התוצאות עשויות להיות הרות אסון.

      בעת חקירת הנסיבות של תאונת דרכים, רשויות אכיפת החוק לא תמיד מתמקדות בשאלת השימוש במכשיר הסלולרי בעת התאונה. אלא שבכך לא ייוושע הנהג הפוגע, שכן לחובתו יעמוד "כלל הדרך" אשר די בו כשלעצמו כדי להביא להרשעתו. כלל הדרך לא הוגדר במפורש על ידי המחוקק, והוא יציר הפסיקות שנתקבלו במרוצת השנים. משמעות הכלל: כאשר אשמתו של נאשם נלמדת ומוכחת לכאורה מכוחן של הראיות שהובאו נגדו, עובר הנטל הטקטי אל כתפיו והוא זה שצריך להציג תרחיש חלופי סביר המתיישב עם חומר הראיות ועומד במבחן השכל הישר.

      החובה עוברת לנאשם

      "כלל הדרך", "הדבר מדבר בעד עצמו" ו-"תאונה מדברת" - הם כולם ביטוי לחזקה העובדתית כי רכב הנהוג כראוי אינו סוטה ממסלולו. ברבים מן המקרים התאונה "מדברת בעד עצמה". למשל, פגיעה ברכב שלפנים או סטייה לא מוסברת מהנתיב ופגיעה ברכב אחר. משמעותה של תאונה מדברת היא שנהג זהיר אינו סוטה סתם כך לצד הדרך או לנתיב אחר, ואם כך קרה, הרי שמדובר בהתרשלות.
      במקרה שנדון בפני בית המשפט העליון, נקבע כי עצם הפגיעה בהולך רגל במעבר חצייה, מעבירה את הנטל הטקטי להבאת ראיות המפריכות את החזקה אל כתפי הנאשם. זאת, אף על שנטל הוכחת אשמתו של אדם מעבר לספק סביר רובץ לעולם על התביעה.

      כאמור, כלל הדרך הקובע כי רכב הנהוג כראוי אינו סוטה ממסלולו, חל גם במקרה שלעיל, בו הוכחה סטייה מנתיב הנסיעה. בית המשפט קבע כי נהיגה כדין ובזהירות הראויה היא בצידו הימני של הכביש, והמעבר לצד שמאל יוצר ראיה לכאורית לנהיגה שלא בדרך הזהירה. בכך יוצאת התביעה חובת השלב הראשון של הבאת הראיות, והחובה להוכיח את נסיבות סטייתו ואת טענתו כי לא התרשל, עוברת לנאשם.

      נעצר על ידי שוטרת בתואנה לדיבור בנייד בזמן נהיגה (יח"צ , יחצ)
      בעת חקירת הנסיבות של תאונת דרכים, רשויות אכיפת החוק לא תמיד מתמקדות בשאלת השימוש במכשיר הסלולרי בעת התאונה (צילום: משטרת התנועה)

      זיכוי למרות כלל הדרך

      במקרה אחר, בית המשפט דווקא זיכה נאשם שסטה מנתיב נסיעתו ופגע בתחנת אוטובוס ובנוסעת שהמתינה בה, למרות שעמד נגדו כלל הדרך.

      הנאשם טען להגנתו כי לפני התאונה עמד עם רכבו ראשון בצומת באור אדום. עם התחלף האור ברמזור, הוא החל בנסיעה, כשברגע מסוים, סונוור לפתע מאורות חזקים, כנראה של רכב גדול שהגיע מאחוריו. הדבר גרם לו לאיבוד ראייה והתמצאות לשבריר שנייה עד מספר שניות. באותה נקודה הכביש התעקל שמאלה. הנאשם, שלטענתו ניסה למנוע איבוד שליטה ברכב, בלם, הסיט מבטו, אחז בהגה בחוזקה, המשיך בנסיעה מרחק קצר ופגע עם הגלגל הימני הקדמי של רכבו במדרכה. צמיג הרכב התפוצץ, והדבר גרם לנאשם לאבד שליטה על ההגה. הרכב עלה על המדרכה, המשיך בנסיעה קדימה, ונעצר לאחר שנבלם בתחנת האוטובוס תוך שהוא פוגע בנוסעת שהמתינה במקום.

      בית המשפט קבע, כי יש לבחון את האירוע בחינה דו-שלבית. בשלב הראשון יש לבחון אם הנאשם סונוור. בשלב השני יש לבחון אם למרות הסינוור נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את התאונה. לאחר שנמצא כי הנאשם אכן סונוור ועשה כל אשר לאל ידו כדי למנוע את התאונה, הוא זוכה מהאשמות שיוחסו לו בכתב האישום.

      עו"ד שי גלעד הינו אחד מעורכי הדין הבולטים בתחום התעבורה.
      טלפון: 053-9374959
      הכתבה באדיבות אתר ZAP משפטי
      * המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.