פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ויו לה רבולוסיון: שנתיים לפסק הדין ששם קץ לחוסר השוויון בדמי המזונות

      שנתיים חלפו מאז ניתן פסק הדין התקדימי בבית המשפט העליון, וטרם שככה הסערה שחולל. זה הזמן לבחון את תוצאות המהפכה

      תשלום מזונות (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      החודש ימלאו שנתיים לפסק דין תקדימי שנתן בית המשפט העליון ביולי 2017. פסק הדין בע"מ 919/15 קבע, לראשונה, כי במשמורת משותפת נטל המזונות עבור ילדים בגילאי שש עד חמש-עשרה יחול גם על האם. עד לאותה עת,נאלצו אבות גרושים לשלם מזונות ללא קשר להסדרי הראייה ולשאת בהוצאות הילדים ללא תלות בשאלה עם מי מההורים הם שהו. פסק הדין המהפכני חולל רעידת אדמה וגרם לשינוי מהותי באופן חישוב המזונות, ואף השפיע על שיקולי הצדדים.

      עם זאת, תשלום דמי המזונות עבור ילדים עד גיל ששנותר ללא שינוי וחובת המזונות עדיין נקבעת בהתאם לדין העברי לפיו ההוצאות בגין הצרכים ההכרחיים של הילד מוטלות על כתפי האב במלואן, ללא כל תלות וקשר להסדרי הראייה ולמצבה הכלכלי של האישה, החיוב מדין זה הינו קבוע ואינו תלוי.

      ההלכה חלה גם במקרים בהם אין משמורת משותפת

      מספר חודשים לאחר מתן אותו פסק דין תקדימי, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב פס"ד מנחה נוסף; לפי פסק דין זה, את הלכת העליון אין להגביל למקרים של משמורת משותפת בלבד. הנימוק היה שאותו הגיון העומד בבסיס פסה"ד, רלוונטי למגוון רחב של מקרים. כך קבע בית המשפט נוסחה חדשה לחישוב חלוקת נטל המזונות בין ההורים, בת ארבעה רכיבים:
      • צרכי הקטינים
      • היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים
      • חלוקת המשמורת בפועל
      • היחס בין היכולות הכלכליות של ההורים

      עם זאת, צוין כי מטרת הנוסחה היא להעניק לבית המשפט קנה מידה בלבד, ואין לקדש את הסכום המתקבל ממנה.

      ילד יושב בין זוג הורים (ShutterStock)

      לפני ואחרי - מזונות שנפסקו לפני מתן פסק הדין

      בעת מתן פסק הדין, בית המשפט העליון לא התייחס לגורלם של תיקי מזונות סגורים, ובמשך קרוב לשנה לא התאפשרה פתיחתם של אלה, שכן הפחתה של דמי מזונות הייתה רלוונטית אך ורק למקרים בהם ניתן היה להוכיח כי חל שינוי מהותי בנסיבות.

      ביולי 2018 קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי פסק הדין של העליון מהווה הלכה למעשה שינוי מהותי בנסיבות, ולכן אפשר לראות בו נימוק לגיטימי בבקשה להפחתת הסכום שנפסק בעבר. כבוד השופט אליאס שנתן את הפסיקה הדגיש כי אין כל הבדל בין תיקים שהסתיימו בתום הליך משפטי לבין תיקים שנסגרו תוך הסכמה הדדית בין ההורים. בכך נתן השופט את האות לשינוי מרחיק לכת בגישה, וקידום משמעותי של עיקרון השוויון הבין מגדרי.

      חודשיים מאוחר יותר נפסק בבית המשפט המחוזי בלוד, כי ההלכה האמורה לא תשמש כעילה יחידה לשינוי הנסיבות. עם זאת, ניתן יהיה להתייחס אליה אם יוכח כי חל שינוי נסיבות עובדתי מסוים.

      מהעליון תיפתח הטובה

      כפי שניתן לנחש, תוך שבועות ספורים הוצפו בתי המשפט בבקשות רבות לדיונים מחודשים בתיקי מזונות שנסגרו. בחלק לא מבוטל מהמקרים בית המשפט לענייני משפחה אכן אישר את הפחתת דמי המזונות ששילם האב, ולא אחת, היתה זו הפחתה משמעותית ביותר.

      במקרה אחד הופחתו דמי המזונות של אב לשלושה ילדים מ-7,000 שקלים ל-1,500 בלבד (500 שקלים עבור כל ילד), לאחר שנמצא כי שכר הנטו של האם עמד על 14,000 שקלים, של האב היה 21,000, וחלוקת זמני השהייה בן ההורים היתה כמעט שווה.

      בדוגמה אחרת, הופחתו דמי המזונות של אב לשני ילדים שהיו במשמורת משותפת מ-2,000 ל-180 שקלים לכל ילד בלבד. גם במקרה זה, התבסס בית המשפט על העובדה שכמעט לא נמצאו הבדלים הן בזמני השהות והן בהכנסות ההורים.

      תיק סגור? הכל פתוח!

      עד לפני כשנתיים בלבד נאלצו אבות גרושים לעמוד בנטל דמי המזונות, גם כאשר הכנסתם הייתה שווה לזו של האם, ואפילו נמוכה ממנה. כמו כן, עד לאותו פסק דין תקדימי, בתי המשפט לענייני משפחה לא נדרשו להתייחס לסוגיית חלוקת זמני השהות בבואם לחשב את דמי המזונות.

      במציאות השונה שנוצרה בשנתיים האחרונות, מומלץ לבדוק אפשרות של הפחתת הסכום אותו אתם משלמים. לשם כך, כדאי לפנות לייעוץ אצל עורך דין מקצועי העוסק בתחום ומכיר מקרוב את הפסיקה הרלוונטית, המשתנה ומתפתחת ללא הפסקה.

      עו"ד איתיאל היקרי בעל משרד עורכי-דין העוסק בדיני משפחה וירושה, בליווי עסקאות נדל"ן וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
      טל' ליצירת קשר: 077-2314198
      הכתבה מפורסמת בשיתוף אתר zap משפטי

      * המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.