פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מעצר שווא? זה יכול לקרות גם לך

      כמות המקרים המדווחים בתקשורת מבהירה כי המצב עגום. כל אחד מאיתנו עלול למצוא עצמו במעצר שווא, על סמך ראיות לא מבוססות ועל לא עוול בכפו. כיצד ניתן להתמודד עם מעצר שווא ומה הכי חשוב לדעת?

      אילוסטרציה גבר אזוק (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      חוויית המעצר היא חוויה אשר יכולה להעיב על המשך החיים ולפגוע בנפשו של האדם אף בשלבי המעצר הראשוניים. מעצר שווא הוא בבחינת קל וחומר כאשר מדובר באדם הזועק לחפותו.

      מעצרים רבים מתבצעים על ידי משטרת ישראל "כשידם קלה על ההדק". התופעה מתרחבת בשל גישה חקירתית המכוונת להשגת המטרה, גם כאשר לעיתים הראיות אינן מספיק מבוססות. בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר מדובר בהארכות המעצר הראשוניות, מקבלת המשטרה גיבוי עיוור מבית המשפט, ואותם חשודים שנעצרו ללא כל ביסוס, הופכים לשבר כלי ומובלים אל חדרי המעצר על ידי שירות בתי הסוהר כשהם חסרי אונים.

      כל אדם חף מפשע עלול למצוא את עצמו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ולהפוך לעצור, ומאוחר יותר אף לחשוד, בעקבות מגוון סיבות; החל מעדות ראייה חלקית ושגויה, ועד לבדיקה לא יסודית של זירת הפשע או כשלים באיסוף ראיות פורנזיות משמעותיות.

      כאשר המשטרה מגישה בקשה להארכת מעצר, היא צריכה להציג בפני בימ"ש ראיות לכאורה כנגד החשוד, שיכולות לבסס חשד סביר למעורבותו בביצוע העבירה. בשלבי הארכת המעצר לתביעה יש יתרון מוחלט, שכן היא אוחזת בכל הראיות ולסניגור לא ניתנת הזכות לעיין בהן. זו הסיבה שחשוב לבחור בסנגור מקצועי שיידע לחקור את טוען המעצרים ולהבין מהן הראיות הנמצאות בידיו לצורך הגשת הבקשה להארכת המעצר.

      לעיתים הסניגור מגלה כי הראיות שבידי המשטרה הן ראיות שניתן למוסס אותן ו/או אז ניתן לטעון כנגדן והחשוד משוחרר מהמעצר. יחד עם זאת במקרים לא מעטים בית המשפט מאריך מעצר אף כאשר הוא סבור שהראיות שישנן בידי המשטרה אינן יכולות להוות עילה להגשת כתב אישום, והחשוד נעצר ומשוחרר רק בחלוף מספר דיוני מעצר רק לאחר שמסתבר כי החשוד ישב על לא עוול בכפו.

      כך לדוגמא, אדם הוחזק במעצר שווא במשך שבועות ללא ידיעת משפחתו. כעבור שבועות נמצא "האבוד" למבוכת הסוהרים באחד מבתי הסוהר, כשאיש לא בדק לשלומו, לא טרח לאפשר לו אפילו להתקלח, או להביאו לדיונים בהארכת מעצרו; הדבר היה נמנע לו פרטיו האישיים היו נכתבים כראוי, בלא טעויות שגרמו למבוכה כפי שקרה במקרה זה שנודע בשם "החשוד האבוד".

      החשוד האבוד, גבר בן 67 שהואשם בעבירת אינוס וסובל מבעיות נפשיות, נלקח לבדיקת אורולוג שבחוות דעתו העיד כי הוא סובל מסוכרת, נוטל תרופות וכן סובל מאימפוטנציה שבהכרח מעידה על כך כי אין הוא יכול היה לבצע עבירת אינוס. התיק נסגר, האישום בוטל אך הפגיעה באדם בכבודו, בחירותו ובחוק חופש העיסוק היא ממשית.

      קציני משטרה באוטובוס (ShutterStock)
      מעצרים רבים מתבצעים על ידי משטרת ישראל "כשידם קלה על ההדק".

      להתגונן בפני רשויות האכיפה

      רשויות האכיפה אינן פועלות מספיק כדי להימנע ממעצרי שווא. אנו עדים למסיבות עיתונאים המבשרות על פיצוח פרשיה כזו או אחרת של גורמי האכיפה, שמסתיימות, כבלון נפוח. אירועים אילו אינם מכבדים את גורמי האכיפה. כיצד יכול אדם המוצא עצמו במעצר שאינו מוצדק, להתגונן? עצת הזהב היא להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם תינתן התייחסות ולו ראשונית לחוקר, אף לא תחת מסווה של "שיחת חברים" בניידת המשטרה, שכן כל אמירה או תנועה של העצור תתועד באמצעים טכנולוגיים שונים ולא ניתן יהיה להסתייג ממנה בשלב מאוחר יותר. עד להיוועצות עם עורך הדין יש לשמור על זכות השתיקה.

      בשלב דיון להארכת מעצר, הסניגור ינסה לדלות מטוען המעצרים נתונים וראיות הנמצאות ברשותו כדי ללמוד ולהסיק אילו ראיות קיימות ברשות היחידה החוקרת ומהם לבנות את קו ההגנה שיהא בכפיפה אחת בין גרסתו של החשוד לבין הראיות המצויות בתיק החקירה כבר בשלבים המוקדמים.

      בשלבי הצגת הטיעונים בבית המשפט, ייגזר גורלו של העצור במידה רבה על פי יכולותיו של עורך הדין שבחר. ככל שעורך הדין יידע לעשות שימוש טוב יותר בחומר הראיות הקיים, תוך מציאת כשלים בחקירה, כך יוכל לסלול קו הגנה שישכנע את השופט, לשחרר את החשוד ממעצרו בשלב הארכות המעצר או לזכותו בשלב הגשת כתב האישום.

      ד"ר נתן שרייבר, עו"ד ונוטריון מתמחה בעבירות פליליות, דיני צבא, משרד הביטחון ודיני תעבורה.
      טלפון: 077-9978467
      הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי