כשבני זוג בהליכי גירושין מגיעים לסוגית חלוקת הנכסים, או אז צצים הסכסוכים הקשים באמת ועולות המחלוקות המורכבות ביותר. בתוך סבך זה, סוגית חלוקת הדירה רובצת כסלע המחלוקת העיקרי של רוב הזוגות. בהתחשב בכך שברוב המקרים הדירה היא הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ומקום המגורים שלהם ושל ילדיהם, אין בכך כל פלא.
על פי דיני המקרקעין, ובמסגרת זכויות הקניין הבסיסיות של כל אדם - שותף במקרקעין רשאי בכל עת להחליט על פירוק השיתוף בנכס. הצד המעוניין בכך יכול לעשות זאת על ידי מכירת זכויותיו לצד השני, קניית הזכויות ממנו או העמדת הדירה למכירה וחלוקה ברווחים.
כאשר חלוקת המקרקעין נעשית במסגרת גירושין, אזי אין מדובר במערכת יחסים עסקית, אלא זוגית ומשפחתית; ככזו, היא בעלת מורכבויות רבות הדורשות התייחסות אחרת.
הלכת השיתוף או איזון משאבים
דרך חלוקת הנכסים בין בני הזוג המתגרשים תלויה בתאריך הנישואין שלהם. על זוגות שנישאו לפני ה-1.1.74, כמו גם על ידועים בציבור, תחול הלכת השיתוף; זוגות שנישאו לאחר התאריך הנ"ל יחלקו את רכושם בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המסדיר את חלוקת הרכוש בהסדר הנקרא איזון משאבים.
לפי הלכת השיתוף - החיים ביחד של בני הזוג כללו מאמץ כלכלי משותף להחזקת וניהול הרכוש והנכסים שברשותם, ולכן, עם הגירושין הם הופכים לשותפים שווים בבעלות על כל הרכוש והנכסים שצברו במהלך חייהם כזוג.
לפי הסדר איזון משאבים - כל נכס שצברו השניים יחד במהלך נישואיהם יאוזן ביניהם שווה בשווה, מלבד נכס או רכוש שניתן במתנה, ירושה, או שהיה בבעלות אחד הצדדים עוד לפני הנישואין.
כשדירת המגורים רשומה על שם צד אחד בלבד
עבור זוגות שנישאו לפני ינואר '74 מספיקים, כאמור, החיים המשותפים על מנת להפוך אותם לשותפים שווים בדירת המגורים, גם אם היתה בבעלותו הבלעדית של אחד מהם, טרם הנישואין.
מה הדין עבור זוג שנישא לאחר תאריך זה?
על פי החוק, על זוג כזה יחול הסדר איזון משאבים, ולכן בחלוקה השוויונית לא יכללו נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים עוד טרם הנישואים. עם זאת, כאשר מדובר בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג בה גרו לאורך חיי הנישואים, רשאי בית המשפט לפסוק אחרת, בתנאי שתוכח כוונת שיתוף בנכס.
אם לדוגמה, הגבר החזיק בדירה עוד בטרם נישואיו, ואחרי החתונה גר בה עם אשתו ושם גידלו את ילדיהם, כוונת שיתוף ספציפית תוכח על ידי הבאת ראיות לכך שבני הזוג תכננו להעמיד את הדירה למכירה ולהשתמש בסכום שיקבלו לרכישת דירה משותפת חדשה. בנסיבות אלו עשוי בית המשפט לפסוק כי האישה היא שותפה חלקית או מלאה בנכס, גם אם מעולם לא היה רשום על שמה.
זכויות ההורה המשמורן בדירת המגורים
על פי סעיף 40 לחוק המקרקעין, לא ייעשה פירוק שיתוף בדירת המגורים ששימשה עד כה למגורי המשפחה ומשמשת כעת את הורה המשמורן ואת הילדים, כל עוד לא נמצא עבורם פתרון דיור חלופי. אם ההורה המשמורן מעוניין להמשיך לגור בדירה עם הילדים, יגיש לבית המשפט בקשת המשך מדור בנכס. על מנת להבטיח כי יקבלו את המגיע להם, רצוי כי כל אחד מהצדדים יתייעץ עם עורך דין מיומן המתמחה בתחום הגירושין.
עו"ד עייאט חאטם הוא הבעלים של משרד עורכי דין ונוטריון עייאט ושות' העוסק בתחום ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, דיני מקרקעין, דיני משפחה ועוד.
טלפון: 077-9977596
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.