הכדור במגרש שלכם: פיצוי בגין תאונות עבודה לשחקני ושופטי כדורגל

העיסוק המגוון בספורט החובבני והמקצועני מביא עימו, לצד היתרונות הברורים, גם עלייה במספר התביעות בגין פציעות של המעורבים בתחום, לרבות שחקני כדורגל, כדורסל ומאמנים.

סעיף 75 לחוק ביטוח לאומי מתייחס לנפגעי תאונות עבודה. לעניין זה, פציעות של שחקני כדורגל בליגות הבכירות המקבלים שכר גלובלי באימונים או במשחקים, יוכרו לרוב כתאונת עבודה. אך מה קורה כאשר שחקנים ושופטים בליגות נמוכות יותר נפצעים? אלה, מסתבר, צריכים לעמוד בתנאים מסוימים, ולא תמיד יקבלו הכרה בפציעתם לאור העמדה לפיה מליגה א' ומטה אין מדובר בספורט מקצועני.

כמו השחקנים, גם שופטי הכדורגל בליגות הנמוכות זוכים להתייחסות שונה בחוק הביטוח הלאומי. שופטי כדורגל בדרג הבכיר מקבלים שכר גלובלי גם עבור אימונים, כנסים מקצועיים, פעילויות של איגוד הכדורגל ועוד בנוסף על התשלום עבור כל משחק שבו הם שופטים. עבורם, לרוב, פציעה בכל פעילות הקשורה בעיסוקם תוכר כתאונת עבודה. הבעיה מתחילה כאשר שופט הכדורגל הוא בעל עיסוק נוסף, כגון רו"ח, עורך דין, נהג מונית ועוד. במקרה כזה, שופט בליגות הנמוכות (א' ומטה) המקבל תשלום עבור משחק בודד ונדרש להגיע לאימונים, מבדקי כושר, ימי עיון ופעילויות אחרות שאינן נושאות שכר בצדן, לא יענה לקריטריונים המוגדרים בביטוח הלאומי. זאת, בניגוד לשופט בליגה מקצועית, שגם אם הוא בעל מקצוע נוסף, פציעתו תוכר לרוב כתאונת עבודה.

על מנת שפציעה של שחקן או שופט בליגות נמוכות תוכר על ידי הביטוח הלאומי, צריכים להתקיים התנאים הבאים:

• השכר אינו זניח אלא מהווה מרכיב עיקרי בהכנסתו. עם זאת, אם השכר הוא ההכנסה היחידה, גם אם הוא זניח, תישמר הזכאות לפיצוי.

• הנפגע יציג תלושי שכר והסכם עבודה חתום מראש ותקף המסדיר את היחסים עם הקבוצה.

• הפעילות במסגרת המועדון או האיגוד תופסת חלק לא מבוטל בשעות השבוע, ולא רק משך שעות בודדות במהלכו.

תנאים אלה הוצבו, בין היתר, כדי למנוע חוסר הגינות, היות והליגות הנמוכות אינן מפוקחות על ידי הבקרה התקציבית של התאחדות הכדורגל / כדורסל או הסמכות מטעם משרד הספורט ולעיתים ניתן למצוא במקרים אלה בעיות של יחסי עבודה, אמיתות שכר וכדומה.

לעתים אין מנוס, אלא להיעזר בעורך דין מומחה בתחום אשר ביכולתו לכוון ולפעול מלכתחילה על פי הנדרש. כך, במקרה לדוגמה, נפצע שחקן בליגה א' במהלך משחק כדורגל וקרע את הרצועות בברכו. השחקן פונה לבית החולים ישירות מהמגרש, אולם לרוע מזלו, לא היה לו הסכם עבודה בתוקף. הביטוח הלאומי עמד על כך שללא הסכם הוא לא יוכל לקבל הכרה ופיצוי כנפגע עבודה על אף שהיו לו תלושי שכר. בעקבות תביעה מול הביטוח הלאומי, הושבו לשחקן דמי הביטוח ששילם במהלך אותה שנה.

רוב בעלי מקצועות הספורט והאימון אינם מודעים לכלל זכויותיהם בביטוח הלאומי. כך למשל, כאשר ספורטאי או מאמן המחזיק בעבודה נוספת מתחום אחר נפצע במהלך פעילות הספורט, וכתוצאה, מאבד כליל את היכולת לעבוד במקצועו הנוסף, הפיצוי לו יהיה זכאי יחושב על פי כלל מקורות ההכנסה שלו, לא רק בתחום בו נגרמה הפציעה. הדבר נכון גם כאשר ההכנסה מתחום האימון והכושר נמוכה משמעותית מזו העיקרית. כללים אלה חלים אף על מקצועות נישה של מאמנים שזו הכנסתם הנוספת, לרבות מאמנים אישים או קבוצתיים ובלבד כי אלה מוגדרים כעובדים ואינם עוסקים בכך כתחביב.

עוד חשוב לדעת, שקבלת אחוזי נכות (פריקת כתף חוזרת, לדוגמה, עשויה לזכות ב-20% אחוזי נכות), עשויה לזכות גם בקצבה קבועה לכל החיים, מבלי שתפגע האפשרות של השחקן לשחק במגבלות ובסיכון לפציעות נוספות.

לפני כשבועיים הצליחו שופטי הכדורגל בליגות הנמוכות והגבוהות בישראל לכונן הסכם קיבוצי עם איגוד השופטים וההתאחדות לכדורגל. הסכם זה פתח דלת להסדרה עתידית של פגיעות בזמן אימונים שבגינן לא משולם שכר. כך למשל, סוכם שבמקרה של פציעת שופט במסגרת אימון, גם אם לא בשכר, ימולאו טפסים המאשרים כי מדובר בתאונת עבודה. זהו הסכם חשוב ומשמעותי שיתרום לחובבי הספורט ויגן עליהם בעתיד.

עו"ד ומגשר אלי דמרי עוסק בהליכי ביטוח לאומי, תיקי נזיקין ודיני עבודה ונכויות כלליות.
טלפון ליצירת קשר: 077-9973206

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.