כאשר חיילי צה"ל סובלים ממחלה, חבלה או כל בעיה רפואית הדורשת טיפול, הם פונים לרופאים מטעם הצבא. במקרים רבים, רבים מדי, מסתיימות פניות אלו בנזק פיזי או נפשי שנגרם עקב רשלנותו של הרופא המטפל.
רשלנות רפואית היא תופעה מצערת המוכרת בכל תחומי הרפואה. כשהיא קורית במערכת הצבאית, לרבים מהמקרים יש מכנה משותף: הרופאים המטפלים בחיילים נוטים לצאת מנקודת הנחה כי מי שמולם לא מתלונן על בעיה של ממש, אלא מנסה להערים על המערכת ולהוציא גימ"לים (המקבילה הצבאית לימי מחלה). כשזו נקודת המוצא של הרופא, אין כל פלא שפניות רבות לא נלקחות ברצינות, עד כדי הגעה למצב של נזק מהותי ובלתי הפיך.
התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל
כדי שניתן יהיה לקבוע כי טיפול רפואי שניתן לחייל היה רשלני, צריכים להתקיים שלושה תנאים:
• החייל סובל מנזק פיזי או נפשי.
• הרופא המטפל לא פעל בצורה בה מצופה מכל רופא סביר לפעול מול אותם נתונים.
• ישנו קשר ישיר בין התנהלותו הלא סבירה של הרופא המטפל והנזק ממנו סובל החייל.
התנהלות לא סבירה של הרופא המטפל עשויה להתבטא במגוון דרכים: אבחון מאוחר או שגוי, אי-הפניה להמשך טיפול או לבדיקות, מתן תרופות לא מתאימות או במינון לא נכון, אי- ביצוע מעקב רפואי, התרשלות במתן הטיפול, אי-התחשבות בהיסטוריה הרפואית של המטופל ועוד.
גם כאשר הטיפול הרשלני בחייל אירע שלא במסגרת צבאית, אלא החייל נשלח לטיפול או בדיקה בבית חולים ציבורי, הוא ייחשב לרשלנות רפואית אם יעמוד בתנאים הנ"ל.
תביעת רשלנות רפואית בצבא
חייל המעוניין להגיש תביעת רשלנות רפואית לא יכול לתבוע ישירות את הרופא שטיפל בו או את המוסד הרפואי הציבורי בו קיבל את הטיפול. יהיה עליו להגיש תביעה אך ורק נגד משרד הביטחון. רק לאחר שימצה את ההליכים נגד משרד הביטחון ועם סיומם, תינתן לו האפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד בית החולים הציבורי בו טופל.
בכתב התביעה יידרש החייל להוכיח את הנזק שנגרם לו. יהא עליו להוכיח כי הטיפול בו היה לקוי וכי הרופא שטיפל בו לא נהג כ"רופא סביר" על כל חובת הזהירות הכרוכה בכך. בנוסף יידרש החייל להוכיח בתביעתו כי ישנו קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הנזק שנגרם לו.
פיצויים לחייל
בניגוד לתביעה אזרחית בה החייל תובע פיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים, בתביעה נגד משרד הביטחון יזכה החייל לתגמולים על פי חוק הנכים (תגמול ושיקום) ובהתאם לתקנות נכי צה"ל ולדרגת הנכות שתיקבע לו על ידי הוועדה הרפואית של אגף השיקום. יחד עם זאת, יהיה החייל זכאי להטבות רבות אשר עשויות במקרים רבים לעלות על הפיצוי הכספי שהיה מקבל בתביעה נזיקית. הטבות אלו כוללות, בין היתר, טיפולים רפואיים שאינם בסל הבריאות (כגון פיזיותרפיה, הידרותרפיה ועוד), רכב רפואי, הוצאות ניידות, תשלום שכר לימוד ותגמול חודשי במהלך הלימודים, הנחות גבוהות בתשלומי המיסים ועוד כהנה וכהנה. את התביעה יש להגיש עד שלוש שנים מיום השחרור.
במקרה של חשד לרשלנות רפואית ולקראת הגשת תביעה נגד קצין התגמולים של משרד הביטחון, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון. היכרותו של עורך הדין עם ההתנהלות הייחודית של המערכת הרפואית הצבאית תאפשר לחייל לנתב את תביעתו בצורה החכמה ביותר, שתבטיח את מיצוי הדין עם הגורמים האחראים לרשלנות, ואת מיצוי מלוא הזכויות המגיעות לחייל בעקבות זאת. במקרה הצורך, ייצג עורך הדין את החייל גם בהגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים והועדה הרפואית.
עו"ד אלי סבן עוסק בייצוג נכי צה"ל ובתביעות נגד משרד הביטחון.
טלפון: 077-9977458
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד