וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפוסט ועונשו: שיימינג ולשון הרע במאה ה-21

עו"ד פוגל רונן אביחי, בשיתוף עו"ד פוגל רונן אביחי

10.9.2019 / 10:59

אם עד לפריצת הרשתות החברתיות לחיינו היה תחום לשון הרע נטול מורכבות משפטית מיוחדת, הרי שכעת השתנו חוקי המשחק. עברייני המקלדת נהנים מהנגישות, הזמינות והקלילות של שחרור חרצובות לשונם בעולם הווירטואלי, וחוצים, לעתים קרובות מדי, את גבולות הטעם הטוב

בחור מסתכל בנייד שלו ונדהם. ShutterStock
בחור מסתכל בנייד שלו ונדהם/ShutterStock

עבריין מקלדת מצוי נהנה מחסות האנונימיות שמאחורי המסך, ומביע את דעתו בחופשיות, בהניחו שאין מגבלות לחופש הביטוי שלו ברשת. אין מדובר בפרופילים מזויפים או פיקטיביים, אלא באנשים מן היישוב, שבדרך כלל אף אינם מודעים לכך שהם מסבים נזק לאחר ועוברים על החוק כאשר הם מביעים דעה לא בדוקה עובדתית. עבירת לשון הרע חושפת את מבצעיה לתביעה של 70 אלף שקלים, ללא צורך בהוכחת נזק.

גניבה או גניבת דעת?

מקרה שהיה כך היה. פקח באחת הרשויות המקומיות, קיבל קריאה שנמצא בתחומי הרשות כלב משוטט ללא בעלים. הפקח הגיע למקום, סרק את השבב, מצא מספר טלפון וניסה ליצור קשר עם בעליו של הכלב. משלא עלה בידו להשיג אותו, ומכיוון שמדובר היה בכלב קטן שהפקח לא רצה למסור לכלבייה או למכלאה, הוא הפקיד אותו בידיו של עמית לעבודה. אותו פקח חובב כלבים הניח שהבעלים ייצור קשר בקרוב ולכן האימוץ הכפוי יהיה קצר מועד.

רצה הגורל ובעליו הנעדר של הכלב האבוד ראה את הפקח המאמץ מטייל עם כלבו. במקום לגשת אליו ולברר את העניין, הוא פרסם ברשת תמונה שלו, עם הכלב ועם רכב הרשות המקומית, והאשים את הפקח בגניבת הכלב.

לא קשה לתאר את המבוכה והנזק שנגרמו לפקח שכל כוונתו היתה טובה. סיפורו של הפקח והכלב נשמע הזוי משהו, אך דבר מעין זה עלול לקרות לכל אחד, כאשר היד על המקלדת כה קלה.
אותו פקח עירוני נפל קורבן לעבירת שיימיניג ועבריין המקלדת שמיהר להאשימו בגניבה נתבע על הוצאת לשון הרע.

שיימינג ברשת. ShutterStock
לפני כל תגובה ברשתות החברתיות יש לחשוב האם התגובה עלולה לפגוע/ShutterStock

ליפול ברשת - זה יכול לקרות לכל אחד

כשמדובר בשיימינג ולשון הרע במאה ה-21, יש כמה עקרונות פשוטים:
- כל אחד חשוף לזה.
- הרשתות החברתיות הן הזירה המרכזית.
- עבירות מעין אלה הן פשוטות וזמינות בטלפון הנייד ובמחשב.

מה אפשר לעשות כדי להימנע מזה?

- לפני כל תגובה ברשתות החברתיות יש לחשוב - האם התגובה עלולה לפגוע?
- במידה ויש בתגובה כדי פגיעה, יש לסייג את הפגיעה או להימנע מפרסומה.
- ככל שהפגיעה יותר ספציפית כלפי הנפגע, כך הסיכון לתביעת לשון כלפי הפוגע הרע גדל.
- ניתן להביע את העמדה כלפי כל נושא, אך צריך לעשות זאת בדרך לא פוגענית ומסויגת כלפי עמדת הכותב ודעותיו.

הפתרון - ליווי משפטי מקצועי

להבדיל מאדם פרטי, עסק אשר מעלה תוכן ברשת חברתית, טוב לו שייעזר בליווי משפטי. ניהול עמוד עסקי בפייסבוק, למשל, יכול לצאת נשכר מייעוץ משפטי בתחום השיימינג ולשון הרע, על מנת להבטיח הגנה מקצועית.

עורך דין מומחה בתחום יכול לבדוק את תוכן הפוסטים לפני הפרסום ולבחון אם מדובר בתוכן פוגעני או לא, והאם ישנה מניעה כלשהי לפרסם אותו. חוות דעת מקצועית של עורך דין בנוגע לפרסום, מהווה אחריות על הנכתב ומגינה על המפרסם.

עו"ד פוגל רונן אביחי עוסק בלשון הרע, משפט מסחרי, דיני מקרקעין וליווי עסקי תוך מתן ביטחון משפטי ופיננסי לבעלי העסקים.

טלפון: 053-6113524

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי.

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

עו"ד פוגל רונן אביחי, בשיתוף עו"ד פוגל רונן אביחי
2
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully