תובעים השניים - תאונות דרכים בעבודה: את מי תובעים ומתי?

אזרח ישראלי שנפגע בתאונה כזו או אחרת זכאי לפיצויים שונים בהתאם לנסיבות הפגיעה. כך למשל, נפגעי תאונות דרכים הסובלים מנזקי גוף יקבלו פיצוי כספי מביטוח החובה של הרכב, ואילו נפגעי עבודה יקבלו מהביטוח הלאומי קצבה, גמלה, הטבה או מענק.

אך מה קורה כשתאונת הדרכים התרחשה במסגרת העבודה - בדרך אליה, במהלכה או בדרך חזרה הביתה? במקרה כזה ניתן להגיש שתי תביעות: האחת נגד המוסד לביטוח לאומי והשנייה נגד חברת הביטוח. הסוגיה עליה כדאי לתת את הדעת היא - איזו תביעה כדאי להגיש קודם.

ביטוח לאומי לפני הכל?

האפשרות הראשונה היא להתחיל בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. כשתבחרו במסלול זה, תוזמנו לוועדה רפואית לקביעת דרגת הנכות. מרגע שייקבעו אחוזי הנכות, נתון זה יהיה תקף גם מול חברת הביטוח ויהווה את הבסיס לחישוב הפיצוי לו אתם זכאים ממנה.

הכי בטוח חברת הביטוח?

אם תבחרו להתחיל את התהליך מול חברת הביטוח, דרגת הנכות שלכם תקבע על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. דרגה זו לא תחייב את המוסד לביטוח לאומי, אלא אך ורק את הגורם המבטח, ואין זה מן הנמנע שהביטוח הלאומי יפסוק אחוזי נכות שונים מאלו שכבר נפסקו לכם. חשוב לציין שכאשר התהליך החל מול חברת הביטוח, החוק מחייב אתכם לדווח למוסד לביטוח לאומי על אחוזי הנכות שקיבלתם.

מעבר לכך, אם תבחרו לתבוע ראשית את חברת הביטוח, בית המשפט יבצע ניכוי רעיוני של הסכום שהייתם אמורים לקבל כפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.

התשובה לשאלה איך כדאי לנהוג במקרה של תאונת דרכים בעבודה תלויה בנסיבות המקרה הספציפיות. כך לדוגמה, בתביעה שמתנהלת מול חברת הביטוח, עורך הדין שמייצג את התובע רשאי לחקור את המומחה הרפואי שמינה בית המשפט. לפיכך, אם תחושו שנפסקו לכם אחוזי נכות נמוכים מדי שאינם משקפים את מצבכם הבריאותי, תוכלו לנסות לשנות את הגזרה באמצעות חקירת המומחה הרפואי.

לעומת זאת, כאשר אחוזי הנכות נקבעים על ידי הוועדה של הביטוח הלאומי, לא ניתן לחקור את המומחה הפוסק. בתנאים מסוימים ניתן אמנם להגיש ערר על החלטות הוועדה, אך לא במסגרת חקירה בבית המשפט.

מכאן ניתן להסיק כי במקרה שאין ספק לגבי חומרת הנכות, מוטב להתחיל עם תביעה מול הביטוח הלאומי, וכאשר חומרת המצב נתונה לפרשנות, מומלץ יהיה להתחיל עם פנייה לחברת הביטוח.

האם חברת הביטוח רשאית לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי?

חברת הביטוח, כאמור, מחויבת לקבל את אחוזי הנכות שפסק המוסד לביטוח לאומי, אך היא רשאית לחלוק על הנתון שהוגש לה ולהגיש בקשה להצגת ראיות העשויות לסתור את הקביעה. כך, חברת הביטוח יכולה לבקש רשות חריגה למנות מומחה חלופי, שיעריך מחדש את מצבו הבריאותי והתפקודי של התובע; בתי המשפט נוטים לדחות בקשות מעין אלה על הסף ולאשר אותן במקרים נדירים בלבד, אך אם חברת הביטוח תצליח להוכיח שמידע רפואי רלוונטי הוסתר מהוועדה, יתכן שבית המשפט יקבל את הבקשה לבחינה מחודשת של אחוזי הנכות.

מעבר לאמור לעיל, ישנם נתונים נוספים בהם יש להתחשב טרם קבלת ההחלטה. אם, למשל, תבחרו לפנות ראשית למוסד לביטוח לאומי ורק לאחר מכן לחברת הביטוח, רוב הסיכויים שהתביעה תתנהל מהר יותר (במיוחד אם בקשת חברת הביטוח למינוי מומחה רפואי תידחה). כמו כן, יש להביא בחשבון כי למוסד לביטוח לאומי יש לפנות תוך שנה לכל היותר ממועד התאונה.

כיוון שמדובר בהחלטה חשובה ובעלת השפעה מכרעת על סכום הפיצויים שתקבלו, מומלץ לפנות לעורך דין מתחום הנזיקין ודיני הביטוח הלאומי הבקי בטיפול בנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה. לרוב, בתום פגישת ייעוץ קצרה, תוכלו לקבל תשובה מקצועית ואמינה ולהתחיל לתכנן את האסטרטגיה הנכונה ביותר למקרה שלכם.

משרד עו"ד רחלי ארוך וקנין עוסק בדיני נזיקין ודיני ביטוח לאומי
טל' ליצירת קשר: 053-9380453
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.