עובד שנפגע בתאונת עבודה ונותר עם נכות בעקבות הפגיעה או המחלה, זכאי ואף חייב להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת אחוזי נכות וקבלת פיצויים מתאימים. כאשר הפגיעה נגרמה עקב התרשלות או מחדל, ניתן לתבוע, בנוסף, את הגורם האחראי באמצעות בית המשפט. כך למשל, אם האחראי למחדל הוא המעסיק, יוכל הנפגע להגיש תביעת נזיקין כנגד ביטוח חבות המעסיק, ואם מדובר בתאונת דרכים בעבודה (כלומר - נגרמה בזמן העבודה וכתוצאה ממנה, בדרך אל העבודה או בחזרה ממנה), התביעה תוגש כנגד ביטוח החובה של בעל הרכב.
בטרם תחלמו על פיצויי ענק, חשוב לדעת כי למרות שמדובר בשני אפיקי תביעה מקבילים, אין משמעות הדבר כי התובע יקבל פיצוי כפול - אם יימצא כי הנפגע זכאי לפיצוי הן מטעם הביטוח הלאומי והן במסגרת ההליך המשפטי, יקוזז החלק המשולם על ידי הביטוח הלאומי מסך הפיצוי שיפסוק בית המשפט.
מעבר לכך, ישנה משמעות לבחירת סדר הגשת התביעות - למי משתי הערכאות כדאי להגיש תביעה קודם?
תביעה ראשונה לביטוח לאומי: זירוז הליכים
בשל גישתו הסוציאלית של החוק שמטרתו לאפשר לנפגע לקבל את מירב הפיצויים המגיעים לו, קבע החוק כי דרגת הנכות שתפסוק הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, תחייב גם את הערכאה המשפטית (מדובר על אחוזי נכות לצמיתות, קביעה של אחוזי נכות זמניים לא מחייבת את בית המשפט). לפיכך, אם הנפגע יגיש תביעה קודם כל לביטוח הלאומי ויקבל אחוזי נכות מסוימים, הוא לא יאלץ לקבל חוות דעת רפואית נוספת מטעם בית המשפט וההליך כולו יהיה מהיר יותר.
ההיפך, לעומת זאת, אינו נכון; קביעת אחוזי נכות על ידי מומחה מטעם בית המשפט אינה מחייבת את המוסד לביטוח לאומי.
האם ניתן להבין מכך כי עדיף תמיד להגיש ראשית תביעה למוסד לביטוח לאומי? לא בהכרח, משתי סיבות עיקריות:
• הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נחשבות למחמירות במיוחד, ופעמים רבות ייקבעו בהן אחוזי נכות נמוכים מאלה שהיו קובעים מומחים חיצוניים מטעם בית המשפט. התחלת התהליך מול הביטוח הלאומי, אם כך, עלולה להכתיב אחוזי נכות נמוכים גם עבור ההליך המשפטי.
• לא אחת כוללות חוות הדעת של הביטוח הלאומי פגמים מהותיים הגורמים לפסילתן בהליך המשפטי, ומחייבים את הנפגע לקבל חוות דעת רפואית מטעם בית המשפט (על אף שבחר הנפגע להגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי קודם לכן), כך שקיצור ההליכים המובטח כלל לא מתממש ואף מסכן את הניזוק בכך שקביעת המומחה מטעם בית המשפט תגבר על קביעת המוסד לביטוח לאומי ותשלול את נכותו במסגרת ההליך המשפטי. אותם פגמים בולטים במיוחד במקרים פגיעות שהקשר הסיבתי בינן לבין הנכות האמורה אינו מובהק, ומתבטאים בחוסר פירוט או בניסוחים עמומים של מסקנות הועדה.
• כך למשל, כאשר ניזוק הסובל מנכות הנובעת מכאבי גופו, כגון מחלת הפיברומיאלגיה, בהעדר פירוט בפרוטוקול הועדה הרפואית, אודות הבדיקות הגופניות אותן ביצע הרופא בוועדה הרפואית ו/או בהעדר הסבר אודות הקשר הסיבתי בין המחלה המאובחנת אשר בגינה המוסד לביטוח לאומי קבע כי נותרה נכות לבין התאונה נשוא הכאבים, אזי במצב כזה על אף כי המוסד לביטוח לאומי קבע אחוזי נכות לצמיתות, בית המשפט יוכל להורות כי יבדק הניזוק על ידי מומחה בית המשפט ותקבע נכותו על פי האמור בחוות דעתו בלבד ולא בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי.
כל מקרה ל(נזקי) גופו
לאור האמור לעיל - האם המסקנה היא כי כדאי תמיד להגיש בראש ובראשונה את התביעה לבית המשפט? ובכן, התשובה לשאלה זו היא מורכבת ומומלץ לשקול, בכובד ראש, כל מקרה לגופו. בטרם תנקטו בצעדים כלשהם, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין כדי להבין את סיכויי ההצלחה המקסימליים של התיק ולתכנן את סדר הגשת התביעות בצורה שתבטיח פיצוי מקסימלי לנפגע.
כמו כן, הליווי המשפטי נחוץ גם בעת ההגעה לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ובעיקר כשמדובר בנזקים שאינם מובהקים, בהם קשה יותר להוכיח את הקשר הסיבתי, כמו מחלות פנימיות, בעיות עצביות וכדומה. עורך הדין יבקר את הבדיקות שמבצע הרופא, יבחן את האופן בו הן מתבצעות ויוודא את רישום המסקנות והבדיקות כראוי בפרוטוקול, על מנת להבטיח שהנוסח יהיה ברור ומפורט ולא ייפסל בהמשך על ידי בית המשפט.
עו"ד יובל המלי מתמחה בדיני נזיקין ותאונות המערבות נזקים גופניים.
טלפון: 077-2303711
הכתבה באדיבות Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.