תביעה ייצוגית היא כלי משפטי המאפשר לאדם יחיד לתבוע פיצוי בגין נזק כלשהו שנגרם לו ולקבוצת נפגעים נוספת, אותה הוא מייצג. התביעה הייצוגית מאפשרת להשיג צדק חברתי ולדרוש תיקון עוולות שברוב המקרים אינן גדולות דיין כדי להניע כל נפגע בפני עצמו לצאת ולהילחם על תיקונן.
במרבית המקרים, החברים בקבוצת הנפגעים כלל לא ידעו כי הוגשה בשמם תביעה, ואולי אף לא יהיו מודעים לעוול שנעשה להם. התמונה עשויה להשתנות עבורם אם וכאשר התביעה תתקבל וכל אחד מהם יזכה לקבל פיצוי. אך גם מבלי שיהיו שותפים לעוול כזה או אחר, התביעה הייצוגית מאפשרת לאדם יחיד שזיהה אי צדק או התנהלות בלתי הוגנת הנעשים באופן גורף, להילחם בשם קבוצה, ואף להבטיח כי גופים גדולים וחזקים יעמדו בהתחייבויותיהם הנדרשות על פי חוק.
חובותיו של "הגדול" כלפי "הקטן"
החוק הישראלי מגדיר תקנות רבות שנועדו להגן על הצרכן ולהבטיח כי כל גוף מסחרי גדול, המשרת ציבור לקוחות יעשה זאת בצורה הוגנת ומבלי לסכן, להטעות או להשתמש בכוחו לרעה מול לקוחותיו.
כאשר מדובר ביחסים בין בנק ללקוחותיו, מחמירים החוק והפסיקה אף יותר. כך, החוק מצפה מהבנק כי ימלא את חובת תום הלב, השקיפות וחובת הגילוי הנדרשות באדיקות גדולה פי כמה וכמה מהנדרש בכל מערכת יחסים אחרת. דרישה זו עומדת בבסיסה של בקשה לתביעה ייצוגית אשר הוגשה לאחרונה כנגד בנק הפועלים לביהמ"ש ע"י משרד, עו"ד פינחס מיכאל אור, עו"ד גיא רשף ועו"ד ד"ר אלעד אופיר.
עמלות כפולות ומשולשות
מגיש התביעה הוא ג', לקוח הבנק, שביקש בהזדמנויות שונות למשוך סכום של 6,000 שקלים מחשבונו. בכל אחד מהמקרים פנה לאחד הכספומטים של הבנק, אך למרות שבכל ניסיון כזה הן היתרה והן תנאי החשבון שלו אפשרו לו משיכה בסכום זה, הוא קיבל בכל פעם הודעה כי לא ניתן למשוך את כל הסכום בפעולה אחת. ג' נאלץ לפצל את המשיכה לשתי פעולות נפרדות, ובאחד המקרים אף לשלוש. כל משיכה שכזו חויבה, מן הסתם, בעמלת משיכה נפרדת.
כשניגש לברר את פשר הצורך החוזר בפיצול המשיכה, ג' גילה כי ישנו הבדל בין כספומטים ישנים וחדשים, ובין כמות השטרות שכל אחד מהם מאפשר למשוך. מגבלה זו שקובע הבנק עצמו, מחייבת את הלקוח לפצל את משיכות הכסף ולשלם על כך עמלות כפולות ומשולשות, על אף שבתעריפון המאושר על ידי בנק ישראל לא מצוינת כל הגבלה על סכום המשיכה לעמלה בודדת. על פי חוק הבנקאות, בנק רשאי לגבות עמלה מלקוחותיו רק בתנאי שהיא מפורטת בתעריפון ועומדת בתנאי נגיד בנק ישראל. בנוסף, מגדיר החוק כי יש להימנע מגביית עמלות שונות בעד אותו השירות. לפיכך, במקרה של ג', שכמותו ישנם רבים נוספים, הטענה היתה כי הבנק עבר על שני הסעיפים. לא זו בלבד, שהבנק מודע למגבלה אך אינו טורח ליידע את לקוחותיו לגביה, אלא שהוא אף מפר את חובת הגילוי והאמון הבנקאי.
לדברי עו"ד פינחס מיכאל אור, "מדובר בתופעה של חברות עסקיות גדולות כמו הבנקים, אשר מנצלות את העובדה, כי אם יגזלו מכל צרכן עמלה קטנה אף אחד לא יתבע אותם ואולי גם לא ירגיש. חיוב על עמלות כפולות הנו משמעותי במיוחד ומאפשר לעיתים לבנק לגזול מהציבור עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה. יש פה עובדי בנק בכירים שאישרו את הגביה בייתר מהצרכן ויש להעמידם לדין מעבר להליך של החזרת הגזל לציבור. מהלך כזה ירתיע מנהלים אחרים במגזר העסקי מלאשר כל סוג גביה שלא כדין מהציבור ".
בעקבות הגשת התביעה הוקמה קבוצת פייסבוק מחאתית בשם "נפגעי הבנקים - חיובי ייתר בכספומט", שמטרתה לגבש לקוחות נוספים.
בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית הוגשה לבית המשפט, אך טרם התקבלה החלטה בנושא.
תגובת בנק הפועלים: "התביעה התקבלה בבנק לאחרונה. הבנק ילמד את התביעה ויתייחס כמקובל במסגרת ההליך המשפטי".
עו"ד פנחס מיכאל אור הוא הבעלים של משרד עורכי הדין פנחס מיכאל אור ושות' המתמחה בתביעות ייצוגיות, דיני נזיקין, פשיטת רגל, משפט מסחרי וגישור.
טלפון: 050-4658086
הכתבה בשיתוף אתר Zap משפטי
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.