פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דע את החוקר: עצות להתמודדות מול תרגילי חקירה נפוצים

      תפקידו של חוקר המשטרה הוא לאסוף מספיק ראיות מפלילות שיובילו להרשעת החשוד. לשם כך הוא לא יהסס להשתמש בתרגילי חקירה מתוחכמים ובמניפולציות רגשיות, מולן גם עבריינים ותיקים ומנוסים עלולים להתבלבל

      חקירה משטרתית (ShutterStock)
      במאזן הכוחות במעמד החקירה, אין כל ספק: הנחקר הוא החלש (אילוסטרציה: ShutterStock)

      חקירה במשטרה עשויה להיות מנת חלקו של כל אזרח מן השורה. זה יכול לקרות למי שנכח במקרה בזירת פשע בה בוצעה עבירה - ולו הקלה ביותר - והוזמן לחקירה בתור עד, או כאשר הנחקר עצמו חשוד בביצוע עבירה ומוצא עצמו נחקר תחת אזהרה.

      באשר למאזן הכוחות במעמד החקירה, אין כל ספק: הנחקר הוא החלש, המפוחד והמצוי באי ודאות ובלחץ נפשי עצום. סטטוס זה תקף גם אם הנחקר משוכנע בחפותו, ובמיוחד כאשר זו לו הפעם הראשונה במעמד של חקירה. מולו, החזק, השולט בסיטואציה ללא עוררין, נמצא חוקר המשטרה. הוא המנוסה במשחק התפקידים הזה, והוא זה שמכתיב את השתלשלות העניינים ומחזיק בידיו את חירותו של הנחקר.

      כחומר ביד החוקר

      למאזן הכוחות הנוטה מלכתחילה לרעתו של הנחקר, מתווספים שלל תרגילי חקירה בהם משתמש החוקר על מנת לאסוף ראיות מרשיעות. לא קשה לנחש כי נחקרים רבים נופלים ברשת שמתחו החוקרים, נכשלים בלשונם, ואף מביאים במו ידיהם להפללה עצמית, גם במקרים בהם לא ביצעו כל עבירה.

      להלן כמה תרגילי חקירה נפוצים ביותר:
      החוקר החבר: פעמים רבות ינסה החוקר להתנהג כחבר של הנחקר; הוא יציע לו שתיה או סיגריה וידבר איתו על נושאים אישיים, הכל כדי לדובב את אותו ולגרום לו למסור מידע מפליל. בפועל, החוקר רחוק מלהיות חבר של הנחקר, או אפילו גורם אובייקטיבי השואף להוציא את הצדק לאור. מטרתו היא אחת - לאסוף ראיות כנגד החשוד.

      שיחת החולין: כל שיחה עם החוקר, בין אם במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה, במסדרון או ליד מכונת הקפה, תתועד ותיחשב כחלק מהחקירה. חשוב להיזהר ממסירת מידע מפליל כבדרך אגב, בשיחה שנראית כלא רשמית.

      הקטנת העבירה: על ידי הצגת חלקו בעבירה של הנחקר כפעוט ולא משמעותי, מנסים החוקרים לגרום לו לחשוב כי העבירה בה הוא מואשם אינה חמורה ולכן הוא יכול לדבר בחופשיות.

      "אם תודה - תשוחרר": תרגיל חקירה זה מתלווה לרוב להקטנת העבירה וכולל הבטחות או רמיזות לשחרור הנחקר אם יודה באשמה. מיותר לציין כי הודאה לא תוביל לשחרורו, וברוב המקרים אף להיפך הגמור.

      אזהרה מפני זכות השתיקה: פעמים רבות ינסו החוקרים, ישירות או בעקיפין, להזהיר את הנחקר שלא ישתמש בזכות השתיקה בטענה שהשופט יראה בכך כהודאה באשמה. טענה זו אמנם אינה מנותקת מן המציאות, אך ישנם מצבים בהם דווקא שמירה על זכות השתיקה היא ההחלטה הנכונה יותר עבור הנחקר.

      חקירה משטרתית (ShutterStock)
      חשוב להכיר לא רק את טקטיקות החקירה המקובלות, אלא גם את הזכויות המגיעות לנחקרים (אילוסטרציה: ShutterStock)

      זכויותיו של הנחקר

      כדי לצלוח את החקירה בשלום, חשוב להכיר לא רק את טקטיקות החקירה המקובלות, אלא גם את הזכויות המגיעות לנחקרים על פי החוק, ולדרוש אותן מהחוקרים.

      ארבע זכויות בסיסיות עומדות לרשותו של כל נחקר:
      הזכות להיחקר בשפת האם - זכותו של הנחקר לעבור את החקירה בשפה בה הוא שולט כך שלא ייכשל בלשונו. נושא השפה הוא קריטי גם כדי שהנחקר יוכל לחתום על פרוטוקול החקירה ולאשר אותו בביטחון מלא, או לדרוש את תיקונו במידת הצורך. אם אין אפשרות לערוך את החקירה בשפת האם של הנחקר, יש למנות לו מתורגמן.
      הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית - גם כעד, הנחקר רשאי לסרב לענות לשאלות מסוימות, אם תשובותיו עשויות להוביל להפללתו.
      זכות השתיקה - החשוד רשאי לא לומר דבר לכל אורך החקירה.
      • הזכות הרביעית, שהיא הראשונה אותה כדאי לנצל, היא זכות ההיוועצות עם עורך דין. כל חשוד רשאי לממש זכות זו עוד בטרם תתחיל החקירה.

      כפי שניתן להבין, על ההתנהלות בשעת חקירה להיות מחושבת ושקולה, אך מצבו הנפשי של הנחקר לרוב לא מאפשר זאת. ייעוץ של עורך דין המתמחה בתחום הפלילי יאפשר לנחקר הלחוץ והמעורער להתנהל בחכמה.

      עו"ד ילנה מילר מתמחה בפלילים ותעבורה.

      טלפון: 077-2314432
      הכתבה באדיבות Zap משפטי
      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד