התרחיש הבא מוכר עד כאב לבעלי עסקים רבים בעוטף עזה, ובפרט לחקלאים שבהם: התחממות ברצועה, הסלמה, מבצע צבאי, או סתם "שגרה" איומה של בלוני תבערה - והמשק קורס כלכלית.
קריסה כלכלית כזו פקדה בשנת 2008 עסק חקלאי לגידול פלפלים בעוטף עזה. בעקבות המצב, ביקשו ארבעת השותפים לעסק להגיע להסדר חובות מול נושיהם ולהימנע מהליך של פשיטת רגל. על פי פקודת פשיטת הרגל, תחת הסכמה של 75% מהנשייה ו-50% מכלל הנושים, ניתן להגיע להסדר, בתנאי שהסכום שיוחזר לנושים, על פי ההסדר, עומד על לפחות 30% מהחוב כולו.
המשק קרס ואחריו גם ההסדר
המשמעות המעשית של מילות החוק עבור החייב: אם לפחות מחצית מהנושים שמחזיקים יחד ב-75% או יותר מכלל חובותיו, יסכימו להסדר חוב בו יוחזרו לפחות 30% מהחובות, יאושר ההסדר על ידי בית המשפט והוא יוכל להימנע מהליך פשיטת רגל על כל הכרוך בו.
אותם ארבעה שותפים מהדרום שחובותיהם הגיעו ל-100 מיליון שקלים, הצליחו להגיע להסדר על סך 30 מיליון והאמינו כי הם יוצאים לדרך חדשה. למרבה הצער, המהלומות לא פסקו מלהכות בהם. מבצע צוק איתן, קריסה של מטבע היורו ועוד הביאו אותם כעבור כשמונה שנים למצב שלא הצליחו לעמוד בהתחייבות שלקחו על עצמם ולא החזירו אפילו אחוז או שניים מהסכום שסוכם, וההסדר קרס.
בשלב זה, שניים מהשותפים כבר הלכו לעולמם, והשניים הנותרים הגישו לבית המשפט בקשה להסדר חדש, על סך שמונה מיליון שקלים בלבד. למרות תמיכה של 50% מהנושים המחזיקים ב-75% מהנשייה, נדחתה בקשתם, היות והסכום המבוקש לא עמד במינימום הנדרש. עתה עמדה על הפרק אפשרות אחת בלבד - פשיטת רגל.
כשחקלאי פושט את הרגל
פשיטת רגל במקרה כזה, כמו במקרי חדלות פירעון רבים בהם מעורבים חקלאים, עשויה להתגלות כפתרון הרסני - הן עבור החייב והן עבור הנושים. לחקלאי, בניגוד לעובדים אחרים במשק, אין מקום עבודה מלבד המשק אותו הקים בשתי ידיו. כאשר זה יילקח ממנו במסגרת מימוש הנכסים המתבצע בהליך פשיטת רגל, הוא יוותר חסר כל. מימוש הנכסים לא יביא כל תועלת גם לנושים כיוון שלנדל"ן חקלאי אין ערך אלא אם כן מפעילים אותו.
לרעת הנושים עמד במקרה זה גם הסכם המשבצת של בעלי משקים במושבים, על פיו המשק אינו חלק מעיזבונו של נפטר. בכל מקרה אחר, כאשר חייב הולך לעולמו, עיזבונו לא נמסר ליורשיו אלא ממומש לטובת הנושים.
כך, המשקים של שני השותפים שנפטרו - שהיו הנכסים העיקריים שניתן היה לממש - עברו אוטומטית לחזקת בנות הזוג, שהרי הם אינם חלק מהעיזבון. מאחר שבנות הזוג אינן חייבות, לא ניתן היה לממש את המשקים.
ביטול תנאי המינימום
חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקפו בספטמבר האחרון, טרף את הקלפים וביטל את פקודת פשיטת הרגל. על פי החוק החדש, הסדר מול נושים עדיין מצריך תמיכה של 50% מהנושים המחזיקים ב-75% מהנשייה, אך במקום מינימום של 30% מהחוב, דורש החוק דבר אחד בלבד: שהסכום המוצע להסדר יעלה על הסכום שהיה מתקבל כתוצאה מהליך פשיטת רגל, ובכלל זה מימוש נכסי החייב.
השותפים פנו שוב לבית המשפט, מצוידים בחוות דעת כלכלית המראה כי פשיטת רגל תוביל לכל היותר להחזר של כשניים-שלושה מיליון שקלים, וגם זה יקרה רק בעוד שנים. לאור החוק החדש, קיבל בית המשפט את בקשתם, ההסדר אושר והחייבים יצאו שוב לדרך חדשה, בתקווה להצלחה גדולה יותר בפעם זו.
עו"ד ורו"ח גבריאל חביביאן מתמחה בחדלות פירעון, פירוקים ומיסים.
טלפון: 077-2314412
הכתבה באדיבות אתר Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד