ישנם סוגים שונים של ניתוחים בריאטריים: קיצור קיבה, התקנת טבעת מתכווננת בקיבה, מעקף קיבה ועוד. מדובר בניתוחים מורכבים, הכרוכים לעתים בסיבוכים שחלקם בלתי נמנעים. לצד אלה, מוכרים גם לא מעט סיבוכים שנובעים מהתרשלות של הצוות המטפל.
בישראל סובלים ממחלת השמנת היתר כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה והעליה החדה בהיקף הניתוחים הבריאטריים הנערכים בארץ, הביאה את משרד הבריאות לקביעת קווים מנחים לביצוע ניתוחים אלה במבוגרים (באשר לילדים עד גיל 18 קיים חוזר נפרד). הנוסח המעודכן שפורסם באוקטובר 2013 קבע הנחיות והתוויות מדויקות לביצוע הניתוחים.
בהתאם לחוזר זה, רשלנות רפואית בניתוחים בריאטריים עלולה להתרחש בכל אחד משלבי הניתוח:
טרם הניתוח
בדיקה מדוקדקת האם המנותח עומד בקריטריונים המתאימים לביצוע הניתוח. קריטריונים אלה מתייחסים למדד ה-BMI, כשברקע לפחות אחת המחלות הנלוות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, כבד שומני ועוד. גם ניתוח בריאטרי קודם מהווה התוויה לאישור הניתוח.
בנוסף, נדרשת ההערכה טרום ניתוחית שתתבצע במרכז בריאטרי המנוהל על ידי כירורג. הערכה זו מצריכה ועדה של צוות רב תחומי הכולל, בין היתר, דיאטנית, פסיכולוג, רופא ומרדים. ממצאי הוועדה יועברו לבית החולים המנתח, בו קיים מרכז בריאטרי.
עוד נדרש המנותח המיועד לעבור סוללת בדיקות קליניות (הדמיה ומעבדה) טרם קבלת ההחלטה בנוגע להתאמת המטופל לניתוח ולסוג הניתוח כולל הערכה פסיכיאטרית והדרכה תזונתית המתחילה עוד לפני הניתוח.
טרם הניתוח, ופעמים רבות, כבר בשלב הטרום ניתוחי מחתימים את המטופל על טופס הסכמה לביצוע הניתוח ולרוב גם יקבל העתק ממנו לביתו, כדי שיעיין בו ויבין את הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. אם חתם המטופל על טופס ההסכמה לניתוח מבלי שהבין את משמעות ההליך או מבלי שהוסברו לו תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בו - יכול הדבר להיחשב כהעדר הסכמה מדעת, מה שעשוי לשמש כבסיס לתביעה. גם מתן הסברים וחתימה על טופס הסכמה זמן קצר לפני הניתוח, בחיפזון, לא תחשב כהסכמה מדעת.
ישנה חשיבות גם לדמות המקצועית שמעבירה למטופל את ההסברים הנדרשים. פעמים רבות מנתחים בריאטריים פרטיים נעזרים בכירורגים מתחומי התמחות שונים כגון אורתופדיה ואורולוגיה. אם מומחים אלו העניקו למטופל הסברים שאינם מספקים, מבלי שידעו להשיב על שאלות שעלו במהלך הפגישה, יכול הדבר להיחשב גם כן כרשלנות.
ואכן, כך קרה ל-מ', שתבעה את המרכז הרפואי בו נותחה בגין הנכות שנגרמה לה בעקבות ניתוח מעקף תריסריון שעברה. בתביעתה טענה מ' כי לכל אורך הדרך הובהר לה כי מועמדת לניתוח שרוול וכי משמעות הפרוצדורה, תופעות הלוואי, הצורך במעקב דיאטני וחשיבותו וכן הנזקים הצפויים עמם נותרה ולבטח נכותה הצמיתה (100%), לא הוסברו לה כלל ואשר אילו היו מוסברים לה, סביר כי לא היתה מסכימה להם.
כתוצאה מהניתוח, נגרמה לתובעת נכות רפואית צמיתה הכוללת, בין היתר, הפרעות ניכרות במערכת העיכול והידבקויות רבות בבטנה. מ' תבעה את המוסד הרפואי בו נותחה, העירייה שבבעלותה הוא נמצא ואת מדינת ישראל בסכום של 1,270,000 שקלים.
במהלך הניתוח
במהלך הניתוח ישנן פעולות שונות העלולות להיעשות באופן רשלני, כגון תפירה הדוקה מדי שתגרום להיצרות יתר של הקיבה; מנגד - הידוק בלתי מספק של הטבעת שיוביל בהמשך לנפילתה ויצריך ניתוחים חוזרים; השארת מכשירים בקיבה העלולים לגרום לדלף או נקב; יצירת קיבה קטנה מדי; הימנעות משימוש בגליל שיבטיח את גודל הקיבה ועוד.
זה המקום להדגיש, כי לא כל סיבוך בניתוח ייחשב כתוצאה של רשלנות רפואית. היה ועולה חשד לרשלנות, יש לבחון כל מקרה לגופו בעזרת דוח הניתוח והתיק הרפואי של המנותח.
לאחר הניתוח
בהתאם להנחיות, על כל מנותח להישאר במעקב רפואי במרכז הבריאטרי או במסגרת הקהילה. מעקב הדוק יכלול ייעוץ, הדרכה ופיקוח של דיאטנית למשך ששה מפגשים לפחות בשנה הראשונה. עוד נדרש המנותח להיות במעקב פסיכולוגי; מעקב של רופא המשפחה ושמירה על שגרה של בדיקות תקופתיות - ובפרט מעקב סוכרת, חסרים תזונתיים ובריאות העצם.
כאמור, לא כל כישלון בניתוח הוא תולדה של רשלנות רפואית. מי שתובע על רקע זה, יצטרך להוכיח כי קיים קשר ישיר בין הנזק הרפואי שנגרם לו ובין התנהלותו הרשלנית של המטפל. כדי להבין מתי קיים קשר כזה ומתי לאו, מומלץ להיוועץ בעורך דין בעל ידע בתחום שיבדוק את סיכויי התביעה.
משרד עו"ד מירב אשל עוסק בתחומי נזקי גוף, רשלנות רפואית, רשלנות, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי ומייצג תובעים נגד בתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח וגופים פרטיים.
טלפון ליצירת קשר: 077-2314664
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.