חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח פיצוי כספי לכל נפגע בתאונת דרכים הסובל מנזקי גוף. על פי החוק, האחריות לנזקי הגוף של הנוסעים ברכב המעורב בתאונה תחול על ביטוח החובה של הנהג. כדי שהנפגעים יוכלו לתבוע את הפיצויים המגיעים להם, כל נהג מחויב לרכוש ביטוח חובה לרכב שלו, ולדאוג לחדש אותו מדי שנה. במקרה שהרכב המעורב בתאונה לא היה מכוסה בביטוח חובה, הרי הנוסעים או הולכי הרגל שנפצעו מהרכב מכוסים ע"י קרנית, אולם הנהג שלא דאג שיהיה ביטוח חובה, על פניו, אינו זכאי לפיצויים. האמנם זה המצב בכל מקרה?
השבר שלא אובחן
ר', רוכב אופנוע, נפגע בתאונת דרכים קשה וסבל מפגיעה רב מערכתית. בעקבות הפציעה הוא אושפז בבית החולים, למשך 36 ימים, במהלכם אובחנו בגופו מספר שברים, והוא עבר טיפולים וניתוחים שונים. לו היה לר' ביטוח חובה בתוקף הוא היה זכאי לפיצויים נכבדים. לרוע המזל הוא שכח לחדש את ביטוח החובה לאופנועו, כך שלמרות הנזקים הכבדים שנגרמו לו לא היה לו את מי לתבוע. .
על אף תלונות חוזרות מצד ר' במשך כל תקופת אשפוזו על כאבים בזרוע ימין ומגבלות תנועתיות, שבר נוסף באמה הימנית שגרם לסבלו הרב, לא אובחן. הצוות הרפואי פטר את תלונותיו בטענה שהוא סובל מ"טראומה בשריר".
בעודו סובל מהשבר שלא אובחן, ר' המשיך להשתמש בידו הימנית כרגיל, וכיוון שהיה בתהליך החלמה שכלל שימוש בקביים ובעזרים נוספים, הוא הפעיל על היד לחץ רב במיוחד, וגרם לנזק גדול ולהחמרה במצב השבר. רק לאחר שחרורו מבית החולים, בעקבות תלונות נוספות מצדו, אובחן השבר. אך האבחון הגיע מאוחר מדי; ר', שנותר עם מוגבלות תנועתית וכאבים, הוגדר כבעל נכות צמיתה בשיעור של 15%.
יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל?
המקרה של ר' נמצא בימים אלו בדיון משפטי בעקבות תביעת רשלנות רפואית שהגיש כנגד בית החולים. בחוות דעתו של מומחה רפואי מטעם התביעה צוין כי על פי המסמכים הרפואיים, כבר בניתוח שעבר ר' בתחילת האשפוז, ניתן היה לאבחן את השבר בידו הימנית: במהלך הניתוח נעלם הדופק ביד הפגועה ולמרות בדיקה של היד ושל הגורמים להיעלמות הדופק, לא אובחן השבר.
המומחה הרפואי קבע כי כל רופא סביר היה צריך להבחין כבר בשלב זה בשבר. המומחה הוסיף כי לאור העובדה שטופל על ידי רופאים רבים כל כך במהלך האשפוז, אך לא אובחן וטופל, מדובר בהתרשלות של בית החולים. לדברי המומחה, אילו היה השבר מאובחן ומטופל כראוי, לא היה ר' סובל, בסופו של דבר, מנכות, כאבים ומגבלות תנועתיות.
כזכור, בעת התאונה היה ר' נטול כיסוי ביטוחי. בכתב ההגנה שהוגש מטעם בית החולים השתמש בית החולים בעובדה זו על מנת לנסות לחמוק מאחריות בטענה כי ר' שנפגע בתאונת דרכים ולא היה מבוטח, אינו זכאי כלל לפיצויים.
רשאי לתבוע מכוח עילה אחרת
היעדר הכיסוי הביטוחי של ר' אינו מאפשר לו להגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך סעיף 8 לחוק זה, הנקרא סעיף ייחוד העילה, קובע כי ניתן לתבוע מכוח עילה אחרת, על פי פקודת הנזיקין.
במקרה של ר', הרשלנות הרפואית של בית החולים בגינה נגרמה נכותו של ר', מהווה עילת תביעה לגיטימית. בקשת בית החולים לדחיית התביעה נמצאת עדיין בדיון משפטי.
היעדר כיסוי ביטוחי לנהג שנפגע בתאונות דרכים אינו סוף פסוק. במקרה של ר' היה זה מחדל הרשלנות הרפואית שהפך ליתרון, אך בהחלט יכולות להיות עילות נוספות להגשת תביעה ע"פ פקודת הנזיקין. במקרה שעברתם תאונה ואינכם מבוטחים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתאונות ונזיקין, על מנת לבחון אם ישנה עילה המהווה פתח להגשת תביעת נזיקין.
עו"ד תפארת דמתי-קולה מתמחה בתאונות, נזיקי גוף, ביטוח ותביעות רשלנות רפואית.
טלפון: 053-9374033
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.