על פי חוק חדלות פירעון החדש, הליכים שנפתחו עד כניסתו לתוקף ינוהלו בהתאם לחקיקה הישנה, ושאר ההליכים יותאמו לרוח החוק החדש.
מהי חדלות פירעון? השימוש השוטף באשראי כמרכיב מרכזי ויסודי בהתנהלות הכלכלית כיום, עלול להוביל למצב בו אדם אינו יכול עוד לפרוע את חובותיו המצטברים ומגיע להליכי פשיטת רגל.
מי שלא יכול לשלם - שיקום
אם בעבר היו הליכי פשיטת הרגל הללו מסורבלים וארוכים, הרי שהחוק החדש קיצר אותם משמעותית, הגבילם לכארבע שנים והפחית את הנטל הביורוקרטי. השינוי ביחס לחייב בא לידי ביטוי גם במינוחים הקבועים בחוק. ההליכים נקראים מעתה "הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", כונס הנכסים הרשמי נקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", והחייב הפך ל"יחיד".
אם החייב הוא תאגיד, אין מניעה כי הוא ימשיך להתקיים לאחר ההליכים. אמנם ייתכן כי הוא יפורק בסופו של דבר, בעקבות סגירת העסק, אך מנגד, הוא יוכל לעבור ארגון מחדש ולהמשיך את פעילותו.
לרפורמה בהליכי פשיטת רגל ישנן שתי מטרות עיקריות:
• התווית הליכים יעילים, מהירים וקצרי מועד ועל ידי כך קיצור ביורוקרטיה וסרבול
• בניית תכנית שיקום כלכלית של החייב, כך שיוכל לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית.
שינויים בחקיקה ובתהליך
השינויים המהותיים בחוק מבטאים, כאמור, מהפך בגישה לחייב:
• מאחר שהמטרה בחוק החדש היא שיקום החייב ולא ענישתו, תיבנה עבורו תכנית כלכלית שתאפשר לו לחזור למעגל העבודה כמשלם מיסים מן המניין.
• בעבר נדונו הליכי פשיטת רגל בפקודה בבית המשפט המחוזי בלבד. החוק החדש עושה הבחנה על פי גובה החובות: בין 50 אלף ל-150 אלף שקלים - התיקים יידונו בלשכות ההוצאה לפועל לשעבר - רשות האכיפה והגבייה. חובות מעל לסכום זה יידונו בבית משפט השלום.
• בחוק החדש, חוק הגנת הדייר לא יחול עוד, וחייבים רבים צפויים להיות מפונים מבתיהם.
תהליך חוק חדלות פירעון
עם הכניסה להליך מבוטלים מידית כל ההליכים כנגד החייב, לרבות עיקולים והגבלות, למעט צו עיכוב יציאה מהארץ. בנוסף, החייב יהיה רשאי, כחלק מתנאי ההליך, אף לנהל חשבון בנק, באמצעות כרטיס דיירקט והוראות קבע. חשבון זה יהא נקי מכל עיקול או הגבלה.
השלב הראשון, שאורכו שניים עשר חודשים, הוא "הליך מבחן כלכלי". בשלב זה משלם היחיד צו תשלומים חודשי (המחושב על פי ההפרש בין ההכנסות להוצאות של התא המשפחתי) ומגיש באמצעות עו"ד דוחות דו חודשיים המשקפים את הכנסותיו מול הוצאותיו.
בשלב השני ייערך דיון בבית המשפט או בהוצאה לפועל (בהתאם לגובה החוב), בעקבותיו נקבעת תכנית פירעון של 36 חודשים נוספים, בה ניתן להקדים תשלומים. מטרת תכנית הפירעון היא להעשיר את הקופה ולאזן בין האינטרסים של החייב לאלה של הנושים.
בחלוף ארבע השנים יקבל החייב הפטר מחובותיו ויפתח דף חדש בחייו.
ליווי משפטי מקצועי
עורך דין בקי בתחום ילווה את החייב בתהליך ההבראה הכלכלית. ליווי משפטי זה כולל ייעוץ מדויק ובחירת מסלול משפטי נכון שיביאו להסכם מול הנושים בפרק זמן סביר. במסגרת זאת יקבל החייב שירותים רבים כגון עיכוב הוצאה לפועל, קבלת צו הפטר, ביטול עיקולים ועוד.
עו"ד לירן הרשמן הוא שותף במשרד עורכי דין אברהם-הרשמן-כץ. המשרד מתמחה בתחום חדלות פירעון שיקום כלכלי והוצאה לפועל.
טלפון: 077-2050343
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.