פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מיליון דולר? כל מה שצריך לדעת על על חיוב בכתובה

      מעבר למשמעותה הטקסית, הכתובה היא מסמך משפטי מחייב לכל דבר, והסכומים הנקובים בה עשויים להיתבע ביום מן הימים, אם וכאשר הנישואין יגיעו לקיצם

      חתימה על כתובה (ShutterStock)
      כתובה (צילום: shutterstock)

      הכתובה, עליה חותם הבעל רגע לפני טקס הנישואין בנוכחות הרב המחתן ושני עדים, היא מסמך בעל תוקף משפטי מחייב המשמש כהתחייבות של הבעל כלפי אשתו. בכתובה הבעל מתחייב לכבד ולהוקיר את אשתו, לדאוג למזונותיה, לפרנסתה ולכל צרכיה. במקרה של סיום הנישואין, הבעל מתחייב להעביר לאשתו סכום כסף מוגדר מראש.

      כשריד לימים בהם הגבר היה רשאי לשאת מספר נשים ולגרש כל אחת מהן על פי גחמותיו וללא כל השלכות, הכתובה נועדה לספק לאשה ביטחון כלכלי בסיום הנישואין. כמו כן, הכתובה שימשה כאמצעי לחיזוק הנישואין עצמם - הן על ידי הגדרת ההתנהלות המצופה מן הגבר, והן מתוך קביעת מחיר לגירוש האשה. מחיר זה אמור היה להבטיח כי ההחלטה על סיום הנישואין לא תתקבל בקלות דעת.

      על כמה כסף מדובר?

      הסכום הנקוב בכתובה נחלק לארבעה מרכיבים:

      נדוניה - הערכה של שווי הנכסים או הרכוש שהאישה או הוריה הביאו אל הקשר.

      תוספת נדוניה - התחייבות נוספת שהבעל לוקח על עצמו, כמעין תעודת אחריות לשמירה על הנדוניה בחזקתו.

      עיקר הכתובה - בעבר היה זה הסכום שנועד להרתיע את הבעל מפירוק הנישואין, אך כיום הוא סמלי בלבד.

      תוספת כתובה - הסכום שהבעל מוסיף במעמד החתימה על הכתובה, ומהווה את עיקרה. הרב המשיא את בני הזוג יוודא במעמד החתימה כי מדובר בסכום הולם.

      גבר ואשה אוחזים בשטר כסף (ShutterStock)
      מתי הגבר יחוייב לשלם? (צילום: shutterstock)

      מתי יהיה חיוב בכתובה

      במסגרת הליך גירושין, האשה רשאית להגיש לבית הדין הרבני תביעה לתשלום הכתובה. כאשר האשה היא זו שיזמה את הגירושין, היא לא תהיה זכאית לכתובתה, אלא אם תוכיח כי התנהגותו של הבעל הובילה אותה לכך.

      אם הבעל הוא שיזם את הגירושין, לעומת זאת, יהיה עליו לשלם לאשה את כתובתה. בדומה למקרה ההפוך, גם הבעל רשאי לטעון כי הנישואין הסתיימו באשמת האשה. במקרה כזה, יעבור נטל ההוכחה אל הבעל והוא יידרש להציג הוכחות לאשמתה.

      כדי לקבל פטור מתשלום הכתובה, יצטרך הבעל להוכיח אחד מהמקרים הבאים:

      • האישה בגדה בו (כולל הוכחה של "מעשי כיעור", כלומר התנהגות בלתי הולמת לאשה נשואה, אך ללא הוכחה חד משמעית של מעשה בגידה).

      • האישה הסתירה ממנו מחלה או מום מהם היא סובלת.

      • אישה מורדת - מסרבת לקיים יחסי אישות.

      • האישה הכשילה אותו ביודעין בקיום מצוות הדת.

      • האישה התנהגה בחוסר צניעות או בפריצות.

      • האישה עזבה את הבית/ מסרבת לנסות להשיג שלום בית/ מפרה את שהוסכם במסגרת הסכם שלום בית.

      בנוסף, גברים רבים מבקשים לשלול את חיוב הכתובה בטענה כי הסכום הנקוב בה הוא מוגזם ונקבע רק לשם כבוד. אם יוכיח הגבר כי אין ביכולתו לעמוד בסכום זה, ובית הדין הרבני יתרשם כי אכן מדובר בסכום מופרז, ייתכן שגם מקרה זה יזכה את הבעל בפטור מתשלום מלוא הסכום.

      הכתובה בראי הזמן

      לאורך השנים נהג בית הדין הרבני להתייחס לבגידה של האישה כאל פגיעה בלתי הפיכה במוסד הנישואין. משמעותה של פגיעה כזו היא גט ללא חיוב בכתובה. לבעל בוגד, לעומת זאת, ניתנה האפשרות להתחרט ולבקש שלום בית. בשנים האחרונות נוטים בתי הדין הרבניים לנהוג באותה מידה של חומרה גם כלפי הבעל שבגד ולחייב אותו מידית במתן גט.

      שינוי נוסף שחל עם הזמן הוא היציאה מכותלי בית הדין הרבני אל בתי המשפט לענייני משפחה בהם רבים מהזוגות בוחרים לנהל את ענייני חלוק הרכוש. ברוב המקרים, בית הדין הרבני ימנע מאשה לקבל את כתובתה אם חלוקת הרכוש נדונה בבית המשפט, אך נטייה זו אינה גורפת וכל מקרה ייבחן לגופו.

      כך או כך, את ההתנהלות מול בית הדין הרבני ומול בית המשפט מוטב לעשות בליווי עורך דין המתמחה בנושא, ומודע למורכבויות ולדקויות הנדרשות בהתמודדות מול כל אחת מהערכאות.

      עו"ד לימור אביטן מתמחה בדיני משפחה וגירושין, אפוטרופוסות, צוואות וירושות.

      טלפון: 077-2305460

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד