ל' הוא גבר באמצע שנות ה-30 לחייו שעבד בתחום ההייטק והשלים הכנסה כמאבטח. ל' חי חיים משותפים ושלווים עם בת זוגו, אך בשלב מסוים, מסיבות כאלה ואחרות, הוא החליט לפרק את הזוגיות ולהיפרד מחברתו. כשהיא אחוזת נקמה, פנתה החברה הפגועה למשטרה והגישה נגד ל' תלונה על שימוש באלימות.
בהתאם להחלטה מנהלית של המשרד לביטחון פנים ולאור המלצת משטרת ישראל, עם פתיחת התיק נגדו, נשלל הרישיון לנשיאת נשק של ל'. על פי אותה החלטה, כדי למנוע נזקים עתידיים, כל עוד מתנהלת נגד אדם מסוים חקירה בנוגע לאלימות, רישיון הנשק שלו יישלל עד להודעה חדשה.
החלטה גורפת זו, מוצדקת ככל שתהיה, היוותה מכה קשה עבור ל' שהאפשרות להמשיך ולהתפרנס מעבודתו כמאבטח נשללה ממנו. לאחר ניסיונות רבים לשנות את רוע הגזרה, משרדנו הגיש עבור ל' עתירה מנהלית כנגד החלטת הרשות, ובמסגרתה הוכיח כי מדובר היה בתלונת סרק שלא התגבשה לכדי כתב אישום. העתירה התקבלה והצעיר קיבל את רישיון הנשק שלו בחזרה.
לבקר את החלטת הרשות
כל אדם ראשי לעשות כפי שיחפץ ,למעט אם הדבר נאסר עליו בחוק, אולם לא כך הוא ביחס לרשות. עיקרון חוקיות המינהל קובע כי על הרשות נאסר לעשות דבר, אלא אם הוא הותר לה מפורשות בחוק; בהתאם, דיני ההנחיות המנהליות קובעים כיצד תפעל הרשות וכיצד תתווה את אופן פעולתה במקום בו החוק או התקנות אינם מפרטים זאת.
בית המשפט יכול לבקר את תוכנה של ההחלטה המנהלית, לא רק לאורם של כללי הסמכות ואופן הפעלתם, אלא גם לאורם של עקרונות הסבירות והמידתיות: בית המשפט יבחן אם ההחלטה המנהלית כלפי הפרט בוצעה לאור עיקרון המידתיות ואם היא סבירה, קרי, האם הרשות שקלה את מכלול השיקולים בטרם קיבלה את החלטתה ביחס לפרט.
החלטה מנהלית שמתגלה כפוגענית כלפי אדם פרטי או בעל עסק עשויה לצוץ בכל תחום: תקנות רישוי עסקים, גביית ארנונה, מכרזים מטעם העירייה, החלטות בנושא תכנון ובנייה, בעלי חיים, הנגשת מוסדות ציבוריים לאנשים בעלי מוגבלויות ועוד.
כך למשל, כשעירייה מקצה שטח אדמה לקבלן על חשבון חניה השייכת לאחד מתושבי העיר, או כאשר מועצה דתית מונעת נישואי זוג מאחר שהאישה לא הוכיחה את יהדותה. במקרים כאלה יגישו הנפגעים עתירה מנהלית באמצעותה יבקשו מבית המשפט לבקר את ההחלטה שקיבלה הרשות ולבחון את תוקפה לגבי המקרה הספציפי שלהם.
בעבר עתירות מנהליות היו מוגשות אך ורק לבג"צ, אך כיום עוברות לטיפול בית המשפט הגבוה לצדק רק החלטות מנהליות שיש בהן גרימת עוול לציבור שלם. החלטות הפוגעות בפרט נידונות בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
לפעול מהר ולמצות את ההליכים
המשפט המנהלי נשען על תקנות וסדרי דין שונים מאלו הנהוגים במשפט האזרחי. אם החלטה מנהלית כלשהי גורמת לך לעוול, וברצונך להתנגד לה באמצעות עתירה, כדאי להקפיד על שני עקרונות חשובים:
למצות את ההליכים לפני הגשת העתירה - בניגוד למשפט האזרחי, המשפט המנהלי מצפה מהעותר לנסות למצות הליכים מחוץ לכותלי בית המשפט. משמעות הדבר היא כי ראשית, טרם הגשת העתירה, יש לפנות אל הרשות בכתב, לתאר את הבעיה ולאפשר לה לרפא את הפגם לפני שיינקטו מולה הליכים משפטיים.
לפעול מהר על מנת למנוע טענות שיהוי - במשפט המנהלי נהוגה טענת שיהוי, אותה יכולה הרשות להגיש במידה ולא מוצו ההליכים מולה תוך 45 ימים מהמועד בו התגלה העוול. טענת השיהוי, אם תתקבל, תאפשר לרשות להמשיך להתנהל באותה הצורה, כך שישנה חשיבות מכרעת בפנייה מידית לעורך דין על מנת למצות את כל דרכי הפעולה הנדרשות בהקדם האפשרי.
המשפט המנהלי נשען על העיקרון האומר כי אדם המגיע לתבוע צדק חייב לבוא בידיים נקיות, בלב פתוח ובנפש חפצה. על סמך עיקרון זה, ובשונה מההליך האזרחי, יימסרו כל הפרטים, התצהירים והראיות הנוגעות להליך המנהלי כבר בתחילת הדרך.
הגשת סעד זמני לקבלת צו ביניים
בשל אורכם של ההליכים המשפטיים, החוק מאפשר לעותר להגיש בקשה לסעד זמני במסגרת העתירה. אם תתקבל הבקשה, יינתן צו ביניים אשר יקפיא את המצב הקיים זמנית עד לקבלת צו מוחלט - הפסיקה הסופית של בית המשפט.
אם נעשה לך עוול בעקבות החלטה מנהלית של רשות ממשלתית או שלטונית, מומלץ לפנות ללא דיחוי לעורך דין המתמחה במשפט מנהלי ולתבוע את שינוי ההחלטה בהתאם למקרה שלך.
עו"ד חיים דבורה מתמחה במשפט מנהלי, משפט צבאי, דיני עבודה, נזיקין ותאונות.
טלפון: 053-6114043
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד