לא שותקים: רשלנות גרמה לשיתוק מוחין? התביעה עשוייה להניב מיליונים

שיתוק מוחין (c.p) הוא בין הנזקים החמורים ביותר שעלולים להיגרם בלידה. המונח הרפואי מתייחס לקבוצה של ליקויים מוטוריים ונוירולוגיים המתבטאים בדרגות חומרה שונות. כך למשל, שיתוק מוחין יכול לבוא לידי ביטוי בגף אחד בלבד (יד או רגל - מונופלגיה) ובמקרים חמורים - בארבעת הגפיים ואף בגב (קוודריפלגיה). בנוסף, לשיתוק מוחין עלולים להתלוות תסמינים נוספים כמו לקות שכלית, פרכוסים ועוד.

את הגורמים לשיתוק מוחין נהוג לסווג לשלוש תקופות זמן: לפני הלידה, במהלך הלידה ולאחריה. כך למשל, מחלה של האם בזמן ההיריון נכללת בקבוצה הראשונה וחבלת ראש משתייכת לקבוצה השלישית.

במקרים רבים מתברר כי השיתוק הוא תוצאה של תפקוד לוקה בחסר של הצוות הרפואי בזמן הלידה או בסמיכות לה. אם, לדוגמה, הרופא לא אבחן במועד מצוקה עוברית שהביאה לכך שהעובר סובל ממחסור בחמצן (תשניק) ובשל כך הצוות הרפואי לא הגיב כראוי ובזמן ועקב כך נגרמה פגיעה ליילוד, ניתן יהיה להגדיר את המקרה כרשלנות רפואית.

לא אחת מתברר כי ניתן היה למנוע את הנזק באמצעות זיהוי בזמן של המצוקה העוברית והחלטה על ניתוח קיסרי. חוסר תשומת לב, או אי התייחסות למצבי מצוקה אלו ובחירה בלידה וגינלית למרות המצוקה העוברית, מגדילים את הסיכוי לשיתוק מוחין אצל התינוק.

כדי להוכיח ששיתוק מוחין נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, נדרשת ראשית הוכחה כי אכן התקיימה רשלנות. במילים אחרות - יש להראות שבמקרה המדובר, רופא סביר היה נוהג באופן שונה, וכי הרופא המטפל הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כשפעל בניגוד לסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר, ובניגוד לפרוטוקולים המקובלים במועד הלידה האמורה.

בשלב הבא יש להוכיח כי לתינוק נגרם נזק, תוך הצגת ראיות להיקפו ולדרגת החומרה של הפגיעה התפקודית.

לבסוף, יש להוכיח שמתקיים קשר של סיבה ותוצאה בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לתינוק. בית המשפט דורש מהתובעים להוכיח זאת, שכן באופן תיאורטי ייתכן מצב שנגרם נזק לתינוק והתקיימה רשלנות רפואית, אך הנזק הוא תולדה של גורם אחר, שאינו קשור ישירות לרשלנות.

תביעות הנסובות סביב רשלנות רפואית בלידה הן מורכבות ביותר. על פי רוב, המאבק המשפטי נמשך לאורך שנים. הסיבה לכך נעוצה, בין השאר, במשמעות הכלכלית של תביעה שכזו, העלולה להגיע לפיצויים בהיקף של מיליוני שקלים.

בנוסף, כדי לשכנע את בית המשפט כי התקיימו כל התנאים שהוזכרו לעיל, יש להשיג חוות דעת של רופאים מומחים מתחומים שונים, כגון מומחה ברפואת נשים שיוכיח כי היתה רשלנות בלידה, ונוירולוג ילדים שיוכל להרחיב אודות הנכות והיקף הנזקים שנגרמו ליילוד וכן על מנת שיוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזקים שנגרמו ליילוד, לבין הרשלנות.

הדרך להוצאת הצדק לאור ולקבלת הפיצוי המקסימלי עשויה להתברר כמתישה ורבת מהמורות. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה לבחור בקפידה את עורך הדין שינהל תיק מסוג זה. מומלץ ביותר להעדיף משרדים המתמחים בניהול תביעות רשלנות רפואית בלידה שהצליחו לרשום לזכותם הישגים מרשימים בתחום זה לאורך השנים.

עו"ד גיל קלופשטוק עוסק בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, והינו בעל ידע עשיר וניסיון רב בניהול תיקים מורכבים בנושא נזקי גוף ורשלנות רפואית, בדגש על רשלנות רפואית בלידה.

טל' ליצירת קשר: 053-9374130

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.