כשהעבודה פוגעת: המדריך השלם לתאונות עבודה לשכירים

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995 קובע כי כדי שאירוע יוכר כתאונת עבודה צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: אחד - התאונה ארעה במהלך שעות העבודה, שניים - התאונה התרחשה עקב העבודה ו/או תנאי העבודה. חשוב להדגיש כי אירוע פתאומי במקום העבודה יהווה עילה לתביעה רק כאשר ניתן להוכיח כי הפגיעה נובעת מתנאי העבודה.

נפגע עבודה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. במקרה של תאונת דרכים, ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח של המעביד, בתנאי שזה התרשל.

התנהגות של מעביד תיחשב רשלנית כאשר:

• סביבת העבודה לא מתוחזקת בצורה נאותה והיא עתירת מכשולים, הפרעות וליקויי בטיחות.

• המעביד לא סיפק לעובד אמצעי מיגון, כלים וציוד מתאימים.

• שיטת ודרכי העבודה לא היו תחת פיקוח, מה שהוביל לביצועים לקויים ולפגיעת העובד.

• המעביד לא ערך הדרכה וריענון נהלים לאיתור מפגעים וסיכונים.

• לא היתה הקפדה על קיום נהלים, הוראות ואמצעי בטיחות.

כאשר תאונת עבודה נובעת מרשלנות, ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעביד ו/או צד ג' ולקבל פיצוי בגין סעיפים עבורם הביטוח הלאומי לא מפצה, כגון הוצאות רפואיות, כאב וסבל, עזרת צד ג' ועוד. נפגעים שלהם ביטוח תאונות אישיות, או שנפגעו בתאונת דרכים, יכולים במקביל לתבוע את חברת הביטוח.

פגיעה בעבודה יכולה להיחשב גם מחלת מקצוע, בתנאי שהיא נמצאת ברשימה הסגורה של הביטוח הלאומי. מחלות המקצוע העיקריות נחלקות על פי מספר גורמים עיקריים:

פיזיקליים ומכניים: ירידה בשמיעה, טינטון, ירוד, לבננת, סרטן עור, נמק אספטי, שיתוק עצבים, מחלות גפיים, בורסיטיס, תסמונת תעלה קרפלית.

ביולוגיים: אנקילוסטומיאזיס, ברוצלוזיס, גחלת, הפטיטיס בי, כלבת, לפטוספירוזיס, צפדת, ריאת החקלאים, שחפת, שיתוק ילדים (פוליו) ועוד.

כימיים: אסבסט, סיליקון, אלרגיה, קדחת המתכות, פיברוזיס של ריאות, דלקות עור, התייכבות מחמת חומצה, צהבת כתוצאה של הרעלה ועוד.

הרעלות על ידי יסודות כימיים: גפרית, ברום, חנקן, כלור, ניקל, ציאניד, עופרת ועוד.

רשימת מחלות המקצוע מתעדכנת מעת לעת, והתנאי השני להכרה במחלת מקצוע הוא הופעתה ברשימה בעת שפרצה.

תנאי שלישי הוא שהעובד חלה בשל עבודתו אצל המעסיק, כלומר, על העובד להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו לעבודה.

רק קיומם של שלושת התנאים יוכל להביא להכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע.

נשאלת השאלה, מה קורה כאשר מופיעה מחלה הנגרמת עקב עבודה ואינה מוכרת כאירוע תאונתי או כמחלת מקצוע המופיעה ברשימה. בתי המשפט נדרשו לשאלה זו ועל כן קבעו את המונח מיקרו-טראומה המתייחס לנזק שנגרם מפגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, באיבר מסוים לאורך זמן. ניתן להשוות פגיעה זו לטפטוף מים בסלע עד שבסופו של דבר נוצר חור.

גם כאן, קבעה הפסיקה תנאים מצטברים להכרה בפגיעה בעבודה כמיקרו טראומה: התנאי הראשון הינו אירוע של פגיעות זעירות, אשר לבדן אינן מהוות פגיעה של ממש, אולם במצטבר, הביאו להיווצרות לפגיעה. התנאי השני, הבאת ראיות מפי רופא כי מדובר במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות ואין מדובר בתהליך הדרגתי. והתנאי השלישי הינו הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין אותן פגיעות זעירות מצטברות ובין העבודה.

במצבים אלה, העובד נדרש להוכיח כי פעולות שביצע בעבודתו באופן קבוע ולאורך זמן הובילו לנזקים כרוניים עד כדי היווצרותה של נכות. כך למשל, קלדנית המקלידה שעות רבות מול המחשב וסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS), תוכל לטעון כי היא נפגעת עבודה בשל מיקרו-טראומה. כך גם נהג הנוסע בכביש משובש שעות ארוכות ובאופן קבוע יוכל לטעון לקיומה של מיקרו טראומה.

בעידן של תחרותיות רבה ושאיפה להצליח, עובדים נחשפים לא אחת לעומס חריג והתנכלויות במקום העבודה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית, חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) - כל אלה נועדו למנוע התנכלויות ולהטיל סנקציות על המעביד או המתנכל. למרבה הצער, חוקים אלה אינם מכסים פגיעות שנגרמו בשל התנכלויות תעסוקתיות וסביבת עבודה עוינת עד כדי הטרדה ופגיעה נפשית בעובד. צעקות, הכפשות, בריונות או השפלה עלולות לגרום מצבים קשים כמו חוסר שקט, נדודי שינה, ירידה בביטחון העצמי וחרדות, ובמקרים קיצוניים - אף התפרצות מחלות נפש ונכות נפשית.

לאחרונה קבע בית הדין לעבודה כי במקרים קיצוניים ניתן יהיה להכיר בהתנכלות כתאונת עבודה. בית הדין הכיר בהפרעות נפשיות, דיכאון ומאניה דיפרסיה, שעד כה לא זכו להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, כתאונות עבודה המזכות בפיצוי.

במקרים אלה על התובע להוכיח שני דברים: כי הפגיעה נגרמה במסגרת העבודה, וכי האשם הוא במעביד (בכוונה או מרשלנות). במקרים אלה, ניתן לתבוע הן את המלל בגין נכות מעבודה והן את המעביד ברשלנות.

מקרים של מחלה נפשית הם סבוכים יותר, מאחר שעל פי רוב לתובע היה סיכון להתפרצות המחלה. גם כאן, כמו בכל מקרה של דיני נזיקין, יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לפגיעה הנפשית.

חשוב לזכור כי קיים ערך מוסף לליווי משפטי על ידי עו"ד הבקי בתחום בתביעת המוסד לביטוח הלאומי ולייצוג בוועדה הרפואית לקביעת אחוזי הנכות.

משרד עו"ד מירב אשל עוסק בתחומי נזקי גוף, רשלנות רפואית, רשלנות, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי ומייצג תובעים נגד בתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח וגופים פרטיים.

טלפון ליצירת קשר: 077-2314664

הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי. המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.