להיות או לא להיות זכיין

מזכה וזכיין מגיעים לבית המשפט תוך שהם מטיחים זה בזה האשמות בדבר הפרת הסכם הזיכיון. המזכה מבקש את ביטולו המיידי של הסכם הזכיינות, ואילו הזכיין מבקש את אכיפתו. המחלוקת עתידה להיות מוכרעת על ידי בית המשפט רק בעוד חודשים ארוכים, ייתכן שאף שנים, ומה עד אז - האם יוכלו להמשיך ולנהל יחסים עסקיים במהלך תקופת הביניים הארוכה, עד להכרעה השיפוטית?

למעשה, זכיינות היא שיטה ניהולית לשיווק מוצרים, שירותים וטכנולוגיות, המבוססת על שיתוף פעולה הדוק ומתמשך בין שתי ישויות בלתי תלויות זו בזו מבחינה פיננסית ומשפטית - המזכה והזכיין.

במסגרת שיתוף פעולה זה, הזכיין מקבל על עצמו זכויות והתחייבויות הנוגעות לניהול עסק על פי עקרונותיו של המזכה. תחת עקרונות אלו, וכנגד תמורה כספית ישירה ועקיפה, הזכיין מקבל היתר - ומתחייב - להשתמש בסימני המסחר של המזכה, בידע הנצבר שלו, בשיטות העבודה וניהול העסק, בטכנולוגיה וכן בכל קניין אינטלקטואלי אחר השייך לו.

עבור הזכיין: כשמדובר במסחר קמעונאי, שיטת הזכיינות מאפשרת לפתוח עסק חדש בפרק זמן קצר יחסית, על פי שיטות שהוכיחו את עצמן בעולם העסקים. הזכיין למעשה קונה נוסחה להצלחה עסקית, ולא נדרש להתמודד עם בניית עסק חדש שאינו מוכר ללקוחות, ולעתים נוכח תחרות קשה מצד עסקים אחרים באותו התחום.

בהסכם זכיינות מוצלח, הזכיין מקבל עסק בו כל מה שנדרש ממנו הוא לפתוח את הדלת ולקבל את פני הלקוחות. את כל היתר תספק החברה המזכה - החל מבחירת המיקום, הדרכת הצוות, ליווי מקצועי בצעדיו הראשונים של העסק, פתרון בעיות שעלולות להתעורר ועד להתנהלות מול דרישות החוק.

הזכיין נהנה גם מכוח הקנייה הגדול של החברה המזכה, המאפשר לו לספק ללקוחותיו מוצרים במחירים תחרותיים יותר.

גם החברה המזכה נהנית מיתרונות רבים: כל עוד נשמרת במדויק הנוסחה שכבר נמצאה להצלחתה העסקית, היא תוכל להפיץ ולהגדיל את מספר הזכיינים בארצות וביבשות שונות ולקצור רווחים עצומים, בשעה שהעבודה היומיומית המפרכת של התמודדות עם לקוחות, מוטלת על הזכיינים. החברה המזכה יכולה, למעשה, להקים רשת הפצה נרחבת מבלי להתחייב להשקעה גדולה.

הלקוחות נהנים גם הם משיטה זו, כיוון שכך מובטחת להם איכות אחידה וידועה מראש.

מחסרונותיה של שיטת הזכיינות סובל בעיקר הזכיין, והעיקרי שבהם הוא אובדן השליטה והעצמאות שלו. אמנם רכישת הזיכיון מביאה עמה מערכת בנויה ויעילה, כולל סימן מסחר ידוע, עזרה עסקית והדרכה ושיווק, אך הזכיין כפוף לדרישות המערכת וצריך לקבל אישור על כל שינוי שברצונו להכניס.

בנוסף, רכישת זיכיון עשויה לגרור עלויות גבוהות הנובעות מדרישות מחמירות לזכיינים כגון שטח החנות, מדי הצוות ועוד. במקרים רבים הזכיין מוגבל לרכישת שירותים ומוצרים מן החברה המזכה, בעוד שבשוק החופשי יכול היה לרכוש אותם במחיר זול יותר.

ואם לא די בכל אלה, גם דמי הזיכיון והאחוזים שעליו לשלם לחברה המזכה נוגסים ברווחיו, והוא אף עשוי להיות מחויב מכוח החוזה בהוצאות נוספות לצורך שדרוג בית העסק או יישום שינויים, כל אימת שהחברה המזכה תרצה בכך.

בתגובה להתרחבות הניכרת בשוק של שיטת הזכיינות, מתרבות הקהילות שנוקטות בצעדים להגבלת התפשטות רשתות הזכיינים, שכן כבעלות עוצמה עסקית אדירה הן תופסות את מקומם של העסקים הקטנים.

בעיה נוספת היא, כאמור, הקונפליקט שעלול להיווצר בין החברה המזכה לזכיין במקרה שאחד מהצדדים אינו מסוגל לנהל את עסקו כראוי או שאינו נוהג בתום לב. כך, לדוגמה, יכול זכיין חסר יכולת עסקית לפגוע בשמה הטוב של הרשת ושל סימן המסחר שלה, על ידי מתן שירות לקוי או סיפוק מוצרים נחותים. בדומה, יכולה גם חברה מזכה להביא לחיסולם העסקי של זכייניה אם איננה מסוגלת לקדם את המוצר או את סימן המסחר שלה, או אם היא מפעילה עליהם לחץ רב מדי להגדלת רווחיהם.
על מנת להימנע ככל הניתן ממצבים בעייתיים ולאור העמימות המשפטית בנושא, חשוב מאוד לקבל ליווי משפטי למן הרגע בו עולה הרעיון לרכישת זיכיון, דרך תחילת הפעלת העסק ולאורך ניהולו השוטף.

עו"ד חיים דבורה מתמחה במשפט מנהלי, משפט צבאי, דיני עבודה, נזיקין ותאונות, בעל ניסיון רב שנים בתחום הזכיינות והיזמות, הן כזכיין ויזם והן כעו"ד המלווה זכיינים.

טלפון: 053-6114043

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד