פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הקורונה בעולם החוק - כוח עליון כשמדובר בסיכול של חוזה?

      לא תמיד נסיבות חיצוניות המונעות את קיום החוזה הן בבחינת סיכול של חוזה. מהן השפעות מגפת הקורונה על מהלכים משפטיים וכיצד ניתן להתמודד עם ההשלכות השונות

      חתימה על חוזה שכירת דירה (ShutterStock)
      סיכול חוזה מתאפשר תחת תנאים שונים (צילום: ShutterStock)

      הקורונה היא מגפה בקנה מידה עולמי שלא ידענו כמותה בעת החדשה. השלכותיה הכלכליות והמשפטיות עוד יתבהרו, ובעתיד יידרשו בתי המשפט, והמחוקק, להתייחס אליהן. כיצד מתנהלים בתקופה זו בהתאם לחוק החוזים? חוק החוזים קובע מהם התנאים המקנים לאחד מהצדדים פטור מההשלכות של אי קיום התחייבויותיו. מסתבר, כי לא תמיד נסיבות חיצוניות המונעות את קיום החוזה הן בבחינת סיכול של חוזה המהווה עילה לאי-מילוי הוראות ההסכם. על פי החוק, סיכול חוזה מתאפשר תחת שלושה תנאים:

      • הפרה של חוזה על רקע נסיבות שהמפר לא ידע ולא יכול היה לדעת עליהן בעת כריתת ההסכם.
      • המפר לא יכול היה למנוע את הנסיבות שגרמו להפרה, האירוע לא ניתן למניעה ומוצו הצעדים למניעתו.
      • אותן נסיבות גרמו לכך שקיום החוזה נעשה בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם בן הצדדים.

      מקרים בהם מתקיים סיכול חוזה

      בעבר השתרשה הקביעה לפיה ניתן לצפות גם אירועים קשים ונדירים, ולפיכך אותם מקרים אינם בגדר סיכול חוזה. כך לדוגמה, בתיק כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, קבע כבוד השופט לנדוי לאחר מלחמת יום הכיפורים, כי: "מלחמה ושלום במציאות שהייתה אז הינה לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל".

      בית המשפט העליון, בפסק דין בנושא סיכול חוזה (ברדה נתן נ' שמעון ורוזה סטרוד), קבע כי: "מצב נפשי של אדם, דיכאון באותו מקרה, איננו מהווה כוח עליון. גם גשמים שלא ירדו בעיתם ופגעו בכמות התבואה לא הוכרו ככוח עליון (כפר חסידים נ' דוד אברהם).

      ריכוך המבחן לקביעת סיכול חוזה

      בעקבות פס"ד רגב נ' משרד הביטחון, נקבע כי המבחן לא יתבסס על עצם צפיית האירוע המסכל, אלא על ההשלכות המעשיות של אותו אירוע על מהות היחסים החוזיים. כלומר, ניתן היה לצפות את ירידת הגשם שלא בעתו, אך ההשלכות של אותו אירוע אינן צפויות.

      כיום, יש הטוענים כי יש לעבור למבחן הסיכונים ובהתאם, לבדוק על איזה צד בחוזה יש להטיל את הסיכון לקרות האירוע: אם המפר נטל את הסיכון, טענתו לסיכול חוזה תדחה. אם ייקבע כי הנפגע נטל את הסיכון, תתקבל טענת הסיכול.

      סיכול החוזה ותוצאותיו

      טענת הסיכול מקנה למפר את ההגנה מפני תביעת פיצויים ואכיפה של הסכם. משמעות הדבר היא כי המפר לא מחויב לקיים את ההסכם.

      במקרה כזה, בית המשפט רשאי לחייב את הצדדים בהשבה. לדוגמה, מי שקיבל משכנתה וטען לסיכול הסכם, עלול להיות מחויב על ידי בית המשפט להשיב לבנק את הסכומים שקיבל. כמו כן, בית המשפט רשאי לחייב את המפר לשפות את הנפגע ולהחזירו ככל הניתן למצב בו היה ערב חתימת ההסכם.

      דחיית מועדים לפי סעיף כוח עליון

      הסכמי מכר ושכירות למיניהם קובעים סעיפי כוח עליון המאפשרים לאחד הצדדים, בהתאם לנסיבות שונות, לדחות מועדים מבלי שתהיה זו הפרת התחייבויות. לפיכך, יש לבחון בכל חוזה את הסעיפים הדנים במקרים אלה, ולבדוק האם הם כוללים, בין היתר, מגיפה ומקרים אחרים מעין אלה. בארצות הברית, למשל, הנטייה היא לקבוע כי לא בכל מקרה תוכר מגיפה ככוח עליון.

      חשוב לדעת

      • המפר: במקרה של סיכול חוזה יכול הצד שנבצר ממנו לקיים את התחייבויותיו ליזום את ההליך השיפוטי ולטעון לסיכול ההסכם.
      • הנפגע: מאי קיום החוזה בשל סיכול, יכול לבטל את ההסכם.
      • המשך החוזה: כל עוד הנפגע שלא קוימו ההתחייבויות כלפיו לא ביטל את ההסכם, ההסכם ממשיך לחול.

      פתרונות אפשריים

      כאמור, הקורונה היא מגפה בקנה מידה עולמי. נכון לעת זו חשוב מאוד לבדוק בחוזים הנחתמים את הסעיפים הדנים בכוח עליון. האם מגפה נכללת כאחת מנסיבות אלה?
      מאחר ודיני תום הלב חלים גם על עניין סיכול חוזה, רצוי כי עם התעוררות מחלוקת סביב עניינים אלה, ינסו הצדדים להגיע ביניהם להסכמות סבירות, כולל דחייה או הפחתה של תשלומים, קביעת מנגנון של תשלום עתידי ואולי אפילו סיום מוסכם של החוזה.

      במקרה בו הצדדים לא מגיעים להבנות, רצוי לשלוח הודעה על סיכול החוזה ולפעול בהתאם לאפשרויות הקבועות בחוק.

      על פי ההערכות, הכרזת מצב חרום מעידה על התכנות גבוהה להכרת במגיפה ככוח עליון. כדי להיערך להתפתחויות כאלה ואחרות, מומלץ לנקוט בפעולות כדלקמן:
      • תיעוד ההפרעה שנגרמה בעקבות התפרצות הקורונה.
      • בדיקת הביטוחים והיסוי שהם מציעים במקרים כמו מגפיה.
      • מיפוי הסיכונים והנזקים.
      • בדיקת סעיפי הכוח העליון בחוזים, על הפרשנות שלהם.
      • שליחת הודעות מתאימות.
      • בחינת דרכים חלופיות, גישור למשל, לפתרון בעיות שעלו.
      • קבלת ייעוץ משפטי.
      • קבלנים: יש לשלוח הודעות לכל הרוכשים ובעלי המקצוע על האירוע המסכל והשלכותיו על הפרויקט.

      עו"ד שמואל ברטלר הוא שותף בכיר במשרד עורכי דין ברטלר המתמחה בתחום המקרקעין והנדל"ן.
      טלפון: 077-9971259

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.