האם חולי קורונה שאובחנו באיחור זכאים לפיצוי?

ככל שקצב ההדבקה בנגיף עולה, כך מתרבות השאלות והתהיות בקרב אזרחים מודאגים. אחת השאלות שצצות ללא הרף היא מה עמדת החוק לגבי מתן פיצויים לאדם שהתלונן בפני הרשויות כי הוא חש בתסמיני המחלה, אך אלה סירבו לערוך לו בדיקה, ובהמשך התברר כי הוא נדבק ונושא את הנגיף, ובעקבות כך נגרם לו נזק?

במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, כלומר, החוק מכיר בכך שאותו אדם זכאי לפיצוי, עולה שאלה נוספת - את מי ניתן לתבוע במקרה הנדון? כדי לענות על שאלות אלה, נבחן אותן לאורם של דיני הנזיקין, המציגים שני מבחנים עיקריים:

מבחן הנזק - במידה שאכן הייתה התרשלות, של המדינה, האם נגרם נזק בעקבות אותה התרשלות?
בתקופה הראשונה לפרוץ הנגיף בישראל, הנחיות משרד הבריאות הורו לאשר בדיקת קורונה רק למי שחזר מחו"ל בטווח של שבועיים או למי שנחשף לחולה קורונה מאומת.

יתרה מכך, משרד הבריאות הודיע לציבור, כי אדם אשר מופיעים אצלו תסמינים כגון חום של 38 מעלות ומעלה וקשיי נשימה, אך הוא אינו עומד בשאר הקריטריונים, צריך לכל היותר להישאר בבית עד יומיים לאחר ירידת החום ולפעול לפי ההנחיות ללא קשר לבדיקת הקורונה.

כך למשל, עילה לתביעה יכולה לקום במקרה שאנשים החשים בסימפטומים האופייניים לקורונה, אך לא חזרו מחו"ל בשבועיים שקדמו לתלונה, או לא באו במגע עם חולה מאומת, מסורבים על ידי רשויות המדינה להיבדק, נשאלת השאלה, אם כן, האם יש עילת תביעה כאשר אדם שהתלונן על הופעת תסמיני המחלה אכן חלה בקורונה, וכתוצאה מהעיכוב בבדיקה נגרם לו נזק?

מקרה אחר יכול להיות של אדם שאינו עומד באחד הקריטריונים שמשרד הבריאות קבע המעניקים זכאות לבדיקה, אך מתלונן שוב ושוב בפני הרשויות על הופעת תסמינים אצלו, ובנוסף - הוא משתייך לקבוצת סיכון. אפשר שבמקרה כזה יקבע בית המשפט כי לאור הנסיבות ניתן היה לצפות מהרשויות לערוך את הבדיקה, גם אם אותו אדם לא עומד בקריטריונים. לפיכך, הימנעותן של הרשויות לאשר את הבדיקה לאותו אדם חוסה תחת ההגדרה ל"מחדל" ובכך מתקיים מבחן האחריות של המדינה.

לדברי עו"ד פינחס מיכאל אור, כמובן שללא הוכחת נזק, אין עילה לתביעה. לכן, גם את המדינה התרשלה, על התובע להוכיח כי אכן נגרם נזק בשל העובדה שלא נבדק בזמן.

במידה ואכן נגרם נזק, יידרש אותו אדם לעמוד בנטל ההוכחה ולהראות שבדיקה בשלב מוקדם יותר וקבלת טיפול רפואי בעקבותיה ובסמיכות לה, אכן יכולות היו להיטיב את מצבו ולצמצם את היקף הנזק שנגרם לו.

סעיף זה עשוי להעלות שאלות כמו מה הדין במקרה שגופי המדינה סירבו לבדוק אדם שהתלונן על המצאות התסמינים אצלו, וזה הדביק אדם אחר שנפטר כתוצאה מהווירוס? ואם יוכח שהמדינה אכן התרשלה, האם יוטל עליה לפצות את משפחת הנפטר בגין התרשלותה?

למדינה ישנן הגנות למכביר שתוכל לטעון, ועליהן היא אף חזרה בכלי התקשורת: קיים מחסור בבדיקות, מחסור בכוח אדם, חסרות מעבדות ייעודיות לביצוע הבדיקה. לא ניתן לבצע בדיקת קורונה, אלא תחת המגבלות שלעיל.

לסיכום, ניתן לומר בכי ככל שהדברים אמורים במגפת הקורונה, כל מקרה ייבחן לגופו, ורק עם סיום ההתפרצות נוכל להבין את הדברים לאשורם ולהכריע בשאלה האם הייתה התרשלות של גופי המדינה ומי יהיה זכאי לפיצוי.

עו"ד פנחס מיכאל אור הוא הבעלים של משרד עורכי הדין פנחס מיכאל אור ושות' המתמחה בתביעות ייצוגיות, דיני נזיקין.

טלפון: 050-4658086

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד