ביטול או הפחתת דמי מזונות: הפסיקה שמשפיעה על הורים שהתגרשו

עד קיץ 2017, כשהורים התגרשו, הנטייה בדרך כלל היתה לקבוע (בשל הדין האישי, היהודי), כי האב ישלם לאם מזונות בגין ילדיהם המשותפים.

פסק-דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ביולי 2017 (בע"מ 919/15), קבע, כי החיוב של האב לא יהא אוטומטי. הפסיקה קבעה כי בהחלטה יש לתת ביטוי מהותי לזמני חלוקת השהות של הילדים אצל ההורים, ביחס לגובה ההכנסות של שניהם. כך, כשההורים חולקים זמני שהות שווים עם ילדיהם והכנסתם דומה - האב לא יחויב בתשלום דמי מזונות.

פסק הדין האמור עורר שאלות מהותיות חדשות: מה קורה בתיקי מזונות שנקבעו לפני הפסיקה האמורה? ומה לגבי הסכמים שנחתמו על ידי הורים על בסיס מה שהיה נהוג וידוע אז?

כך, למשל, אב, החולק זמני שהות עם הילדים באופן שוויוני וחויב בסכומים גבוהים, האם הגיוני וצודק כי חיובו זה יישאר על כנו, או שמא יש לשנותו? ומה יעלה בגורל הורים שערכו הסכם גירושין על פיו האב משלם לאם סכומים גבוהים לאין שיעור מאלה הנפסקים כיום, לאור בע"מ 919?

טענות נוספות עולות מפי אמהות לגבי סופיות הדיון וההסכמים, הקשר שבין החיוב שנקבע בהסכמה בין הצדדים לגובה המזונות ובין שאר התנאים (ויתור על רכוש לטובת קבלת סכומי מזונות גבוהים יותר, למשל) או ניצול סתמי וציני של אבות את ההלכה החדשה.

מאז אותה פסיקה נאלצים בתי המשפט להתמודד עם גל של תביעות, בעיקר של אבות המבקשים להפחית את גובה המזונות (בין אם נקבע בפסק דין ובין אם בהסכם גירושין). מגמה זו מעמידה את בתי המשפט בפני הצורך לקבוע כללים לגבי הדיון בתביעות שכאלו.

במציאות החדשה, חלק מהשופטים קובע כי לא ניתן כלל לפתוח פסקי דין שניתנו לפני בע"מ 919, אחרים קובעים כי ניתן לפתוח חיובי מזונות שנקבעו בפסק דין אך לא בהסכמי גירושין (לאור הטענה כי בהסכם ישנם תנאים נוספים הקשורים גם בגובה דמי המזונות), וישנם שופטים הקובעים כי ניתן בכל עת לפתוח את נושא מזונות הילדים ולהתאימו לרוח התקופה. כך יוצא, שתוצאת ההליך תלויה רבות מעמדת השופט ופחות בחוק או בהלכה.

ככלל, בתי המשפט למשפחה נוטים לקבוע כי ניתן לדון שוב בנושא מזונות הילדים שנפסקו על ידי בית המשפט טרם בע"מ 919, אם יוכח שינוי נסיבות כלשהו (שאינו חייב להיות מהותי); לגבי חיוב שנקבע בהסכם גירושין - נותר בעינו הצורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפות אותו.

כאשר הפסיקה בעניין מזונות הילדים ניתנת על ידי בתי דין רבניים, הדברים מורכבים אף יותר. סקירת הפסיקות מראה כי אלה לא תמיד יאמצו את הכללים שנקבעו בהלכת בע"מ 919, וימשיכו לפסוק לפי הדין העברי, כבעבר. לפיכך, נשים רבות מעדיפות לדון דווקא שם במזונות הילדים, מתוך תקווה שייפסקו לטובתן סכומים גבוהים יותר.

הניסיון מראה כי אבות רבים מבקשים להתאים את חיובם במזונות הילדים בהתאם להלכת בע"מ 919, ומתוך כך לבטל או להפחית דרמטית את הסכום אותו הם משלמים לאם. אבות אלה מבקשים לקבוע כי כל אחד מהצדדים יישא בעלויות הילדים שעה שהם אצלו; מנגד, גם לא מעט אמהות מבקשות להתנגד לתביעות שכאלו, וטוענות כי אבי ילדיהם עושה ניסיון נואל לנצל את הפסיקה לטובתם ולהפחית את גובה המזונות המשולמים.

לאור זאת, ישנה חשיבות קריטית בייצוג מתאים, על ידי עורכי דין מומחים בתחום ובעלי ניסיון עשיר כדי לצלוח את ההליך. ניתוח נכון של עיקרי התיק והצגתם בצורה המיטבית בפני בית המשפט או בית הדין הרבני, יכול להכריע בגורל התיק ולהשיג את הצדק הנדרש לטובת הילדים.

משרד עו"ד ונוטריון יניב גיל מייצג חברות ולקוחות פרטיים בתחומי המשפט המסחרי והאזרחי , דיני משפחה, ירושה ועיזבון, צוואות, פירוקים ופשיטות רגל

טלפון: 053-6112692

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד