פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם קורונה נחשבת למחלת מקצוע? זה מה שאומר החוק

      הידבקות בנגיף הקורונה היא מאורע חד פעמי, אבל הווירוס עצמו אינו בגדר תאונה, אלא מחלה. אם כך, האם מדובר במחלת מקצוע או בתאונת עבודה? ומהן זכויותיו של אדם שנדבק בעבודה?

      מתחם בדיקות קורונה בבני ברק, 31 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      הכרה בקורונה כתאונת עבודה אפשרית בהחלט (צילום: ראובן קסטרו)

      על פי ההגדרה, מחלת מקצוע היא מצב רפואי שנוצר בעקבות נזק שהצטבר לאורך השנים בשל סביבת העבודה ואופייה. לפיכך, על אף שהקורונה היא מחלה, וגם אם אדם נדבק בה במקום העבודה או עקב טיבה, לא ניתן יהיה להכיר בה כמחלת מקצוע.

      הכרה בקורונה כתאונת עבודה, לעומת זאת, אפשרית בהחלט, מאחר שההידבקות עצמה עונה לתנאים של אירוע תאונתי. מכאן, חרף היותה של הקורונה מחלה ולא תאונה, רשאי אדם שנדבק במקום, או בגלל, עבודתו, להגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה בו כנפגע תאונת עבודה.

      תאונת עבודה - המשמעות הכלכלית

      ההכרה בחולה כנפגע תאונת עבודה היא בעלת משמעות כלכלית חשובה, בעיקר בימים אלו. מעבר לפיצוי המוענק על ידי הביטוח הלאומי, היעדרות העובד לא תיחשב כימי מחלה וכל הזכויות המגיעות לו ממקום עבודתו תישמרנה.

      להכרה במחלה כתאונת עבודה עשויה להיות משמעות נוספת, אם יתברר כי מחלה זו עלולה להותיר את הנדבקים עם נכות. עד כה, על פי הידוע לנו, התמודדות עם מחלת הקורונה מסתכמת בהחלמה מלאה או, למרבה הצער, במוות. לפי שעה איננו יודעים אם יתברר בעתיד כי חולים מסוימים שהחלימו נותרו עם בעיות רפואיות, בדרכי הנשימה למשל. מקרים כאלו יעניקו לנפגעים זכאות לפיצויים בהתאם להיקף הנכות שנותרה.

      הוכחת ההידבקות בעבודה

      הידבקות בקורונה תוכר כתאונת עבודה אם הנדבק יוכל להוכיח שנחשף לנגיף במקום עבודתו או בשל אופייה. רופאים, אחיות, מוכרים ברשתות מזון, שוטרים וכל עובד חיוני אחר המחויב להגיע לעבודתו, כל אלה עשויים לענות על ההגדרה.

      מעבר לכך, מאות רבות של אנשים נדבקו במקום עבודתם בטרם הוטלו ההגבלות על המשק המתירות רק לעובדים חיוניים לצאת לעבודה. במקרים אלו, תידרש עבודת הוכחה מאומצת יותר מול הביטוח הלאומי, אך ייתכן שהכנסת השימוש באמצעי האיכון למכשירים הניידים של החולים, תקל על איתור החשיפה וגילוי הידבקות בעבודה.

      מיצוי זכויות בשעת חירום

      המוסד לביטוח לאומי מוגדר כגוף חיוני ופועל כרגיל, אך ללא קבלת קהל. עורכי הדין המתמחים בתחום הנזיקין ותביעות הביטוח הלאומי עובדים כרגיל מול המוסד ומגישים את כל הטפסים הנדרשים בצורה מקוונת או באמצעות הפקס.

      גם מול חברות הביטוח נמשכות הפעולות למיצוי זכויות המבוטחים כרגיל, כולל תשלומי פיצויים בהעברה בנקאית לזכאים. זכאות לפיצוי מחברת הביטוח על היעדרות בשל מחלת הקורונה, תינתן לעובדים בעלי פוליסת אובדן כושר עבודה רק אם תקופת ההיעדרות תעלה על שלושה חודשים, אלא אם כן הוגדר אחרת. מומלץ לבדוק את תנאי הפוליסה וכן את הגדרות הביטוח הפנסיוני, שעשויות גם הן לכלול ביטוח אובדן כושר עבודה.

      בנוסף, חשוב לדעת כי אם המעביד לא דאג למיגון מתאים, או הפר את הנהלים הנוגעים לצפיפות במקום העבודה, תיתכן אפשרות להגיש נגדו תביעת נזיקין.

      לעת עתה אמנם לא ניתן להיפגש פיזית עם עורך דין, אך אפשר בהחלט לקבל ייעוץ מקצועי מקיף באמצעי התקשורת הרבים הקיימים. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנזיקין ובתביעות ביטוח לאומי, ולוודא כי המשרד דאג לכל ההכנות הטכנולוגיות הנדרשות על מנת להעניק ללקוחותיו שירות מלא ולפעול למיצוי זכויותיהם כרגיל.

      עו"ד סאמי אבו ורדה מתמחה בנזקי גוף ורכוש, תאונות עבודה, תביעות ביטוח לאומי ורשלנות רפואית.

      טלפון: 077-9971228

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד