ההשלכות המשפטיות של משבר הקורונה על קיום חוזים

מגפת הקורונה מתפשטת במהירות ומשפיעה על כל נדבך בחיינו. מצבים שבריריים רבים המתהווים כבר עכשיו, עלולים להוביל בעתיד הקרוב, והרחוק, להפרת חוזים ולהטלת סנקציות בהתאם.

מה אומר החוק?

דיני החוזים הישראליים מושתתים על תפיסת האחריות המוחלטת ועל המחויבות של כל צד לקיים את חלקו, אך המחוקק נתן דעתו למצבים על-טבעיים (המוגדרים במשפט ככוח עליון), מקרים קיצוניים ונסיבות בלתי נשלטות, שכתוצאה מהם חוזה עלול להיות מסוכל ולא יהיה ניתן לקיימו על ידי מי מהצדדים.

סעיף הסיכול בחוק החוזים מעניק פטור מקיום חוזה במקרים בהם הפרת החוזה נובעת מנסיבות שהצד המפר לא צפה, וכן לא יכול היה לצפות או למנוע, וכאשר אותן נסיבות הובילו לאי-יכולת לקיים את החוזה כלשונו.

הסעיף מעניק למפר החוזה הגנה מפני אכיפה ומפני הצורך לפצות את הצד השני כחלק מהסנקציות במקרים של הפרת חוזה.

סעיף הסיכול סוטה מתפיסת האחריות המוחלטת של דיני החוזים, לפיה "חוזים יש לקיים", ומושתת על רעיון מוסרי של מחילה לצד שהפר את ההסכם שלא באשמתו. סטייה זו, המונחית על ידי שיקולים ערכיים, עולה בקנה אחד עם מגמות מודרניות של דיני החוזים, אך מתנגשת עם הגישה הכלכלית העומדת ביסודם.

קיומו של החוזה הוא המקדם את ערך היציבות והוודאות הכלכלית, כך שהטלת הסיכון על גבי הצד המפר תתרום לקיומו ובכך גם ליעילות הכלכלית של המשק. זו הסיבה שבחוק הישראלי דיני הסיכול נותרים כמעט תיאורטיים וטענת הסיכול מתקבלת בבית המשפט לעיתים נדירות בלבד.

התנאים לקבלת טענת הסיכול מונחים על ידי מבחן הצפיוּת הסובייקטיבי והאובייקטיבי כאחד. על פי מבחן זה, אפילו מאורעות ביטחוניים כגון מלחמה, נחשבו כאירועים צפויים אותם הצד המפר יכול היה לצפות בעת כריתת החוזה.

הפעמים הנדירות בהן התקבלה הטענה, היו כאשר השפעת אירוע מסוים על החוזה הספציפי היתה בלתי ניתנת לחיזוי, כאשר התערבות צד שלישי (כגון אי מתן אישור מצד רשות שלטונית) לא אפשרה את קיום ההסכם וכדומה.

עתה נשאלת השאלה האם בתי המשפט יתייחסו למגפה כאל אירוע לא צפוי שמסכל קיום חוזה או כאל אירוע שהיה על הצדדים לצפותו בעת כריתת החוזה ביניהם?

מגפה, לכשעצמה, אינה אירוע חריג כל כך. לאורך העשורים האחרונים ידעה האנושות מספר מגיפות, אך השפעתן היתה זניחה וכמעט בלתי מורגשת באזורנו, לעומת המגפה הנוכחית המשפיעה בצורה דרמטית על ישראל. מגפה בהיקף כזה לא היתה בעשרות השנים האחרונות, ולכן עשויה להיחשב על ידי בתי המשפט כאירוע שאינו צפוי. הדבר יהיה נתון לפרשנויות רבות וכל מקרה ייבחן לגופו ועל פי נסיבותיו.

במקרים בהם אי יכולתו של הצד המפר לקיים את החוזה היא זמנית, תעמוד לזכותו טענת הפרת ההסכם בתום לב. בחלק מאותם מקרים יחייב בית המשפט את הצדדים להתאים את החוזה לנסיבות החדשות שנוצרו. נציין כי בפסיקה של ביהמ"ש העליון נקבע כי נושה שיעמוד על ביצוע ההסכם באופן דווקני כאשר ידוע לו כי לצד המפר אין אפשרות לקיימו בשל נסיבות חיצוניות, ייחשב כמי שפועל בחוסר תום לב.

• לבחון עם הצד המפר את אפשרות קיום החוזה תוך התאמתו למצב הקיים.
• לבדוק את תקנות שעת חירום ואת מידת השפעתן על קיום החוזה.
• לבדוק כל הפרה (או הפרה צפויה) לגופה תוך בחינת השפעותיה והשלכותיה על הגוף המסחרי במטרה להיערך בהתאם (חוזים עם ספקים, לקוחות, נותני שירות ועוד).
• שיתוף פעולה בין שני הצדדים לחוזה בניסיון למזער ולצמצם את הנזקים הצפויים מסיכול החוזה.
• הליכים משפטיים שינוהלו בהקדם - כנגד מפר, כנגד נושה העומד על ביצוע ההסכם בחוסר תום לב ועוד.

עו"ד נור רסלאן היא שותפה במשרד עורכי הדין רסלאן, נור רסלאן ושות' המתמחה בליטיגציה פלילית וצווארון לבן, ליטיגציה מסחרית, אזרחית ומנהלית.

טלפון: 053-9428100

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד