משבר הקורונה: על המדינה לפצות עסקים כנהוג בעת מלחמה

חוק מס רכוש קובע פיצויים על נזק ישיר ועקיף שנגרם לעסקים בעקבות מלחמה או פעולות איבה. המדינה צריכה לקחת אחריות ולהחיל תקנות אלו גם עבור העסקים הקורסים עקב מגפת הקורונה. טור דעה

  • קורונה
  • פיצוי
עו"ד פנחס מיכאל אור בשיתוף Zap משפטי, בשיתוף Zap משפטי
בעלי העסקים מצייתים להוראות המדינה, אבל האם המדינה תהיה שם עבורם מבחינה כלכלית? (צילום: ShutterStock)

מהיום בו פרצה מגפת הקורונה ועד לכתיבת שורות אלה, מפרסמים מנהיגינו שלל הנחיות והגבלות המשתנות חדשות לבקרים: בתחילה צומצם כוח האדם במקומות העבודה, בהמשך הוחמרו ההנחיות ונוכחות עובדים הוגבלה לאחוז מינימלי עד סגירה של עסקים רבים שהוגדרו כלא חיוניים.

בתקופה זו, התחוור באופן ברור ההבדל בין המלצות ובין הנחיות. האחרונות כוללות אכיפה וענישה ומחייבות השבתת עסקים. במצב חירום כזה, לבעל העסק אין שיקול דעת או בחירה, והוא מחויב לציית להנחיות המדינה. האם המדינה לוקחת אחריות על השלכותיהן של הנחיות אלו על בעלי העסקים?

זכאות לפיצויים בעת מלחמה

קביעת הזכאות לקבלת פיצוי מהמדינה עבור עסקים שפעילותם הושבתה בעקבות מלחמה נעשית על פי חוק מס רכוש והתקנות שהותקנו מכוחו. כך, עסקים הממוקמים ביישובים המוגדרים בחוק זכאים לפיצויים מטעם קרן מס רכוש של רשות המיסים. פיצוי זה מחולק לשני חלקים: נזקים ישירים (פגיעות ברכוש) ונזקים עקיפים (הפסד ימי עבודה, הפסד רווחים וכדומה) שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות.

הזכאות לפיצוי על נזק עקיף, על פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, תיקבע על פי בחינת מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופה המדוברת, בהשוואה למחזור בתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
הצעתי לממשלת ישראל ולשר האוצר בהתאם לסמכותו - להחיל את התקנה המזכה עסקים בפיצוי בעת מלחמה גם בעת הזו - המלחמה במגפת קורונה.

טענת המדינה: אין תקציב

משרד האוצר חושש ביותר להתחיל לחלק פיצויים לעסקים, שכן אלה עשויים להסתכם במיליארדי שקלים ולהוביל לגירעון בתקציב המדינה. עם זאת, במידה שלא יינתן מענה וטיפול מידי, מגזר שלם הכולל עסקים קטנים ובינוניים יקרוס.

אם נביט קדימה לעשר השנים הבאות - במצב זה, לא זו בלבד שמעגל דורשי העבודה יתרחב משמעותית (על ידי מעסיקים ומועסקים), אלא שגם קופת המדינה תצטמק באופן ניכר משלא יגיעו אליה תשלומי המע"מ, מס ההכנסה והביטוח הלאומי של אותם עסקים.

מן ראוי שהמדינה תשכיל לשלם מקופתה על מנת לשמור על כלכלת המדינה ועל אזרחיה, ויפה שעה אחת קודם. ברשות המדינה מקורות כסף נזיל, שלא יפגעו במסגרת התקציב, אך המדינה בוחרת שלא לספר לנו עליהם:

המקור הראשון, יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל שגדלו בשנת 2019 ב-10.7 מיליארד דולר (מ-115.3 מיליארד דולר בסוף שנת 2018 ל-126 מיליארד בסוף 2019). כיום מחזיקה מדינת ישראל כ- 458 מיליארד שקל, ברזרבות בדולרים בבנק ישראל, עם רווח של 10.7 מיליארד דולר לשנת 2019.
המקור השני, חברות ממשלתיות. בל נשכח כי בבעלות המדינה חברות ממשלתיות (במלבושים משפטיים שונים) רווחיות מאוד כדוגמת מפעל הפיס, רשות מקרקעי ישראל, חברת החשמל ועוד. חברות אלו אוחזות בקופות מזומנים נזילות של מיליארדי שקלים והן יכולות להעניק רשת ביטחון לאוצר ולמנוע גירעון תקציבי. לצורך מימון צעד הכרחי זה, ניתן להורות על העברת היתרות מבנק ישראל והחברות הממשלתיות, לאוצר המדינה, אפילו כהלוואה זמנית ללא ריבית. במילים אחרות: אם נרצה אין זו אגדה, זה אפשרי ויש מנין.

הצלת המגזר העסקי הפרטי מקריסה כלכלית

לעניות דעתי, ככל שתתארך תקופת המשבר, התעלמות הממשלה והימנעותה מפעולה עלולות לגרום לנזק רב למגזר העסקי ולאובדן האמון בממשלה. במצב עניינים זה, יצוצו עשרות, ואולי מאות, אלפי תביעות פיצוי נגד המדינה, לצד תביעות של נושים כנגד עסקים שיוותרו חדלי פירעון ויעמדו בפני סגירה לצמיתות.

כיום, מגזר שלם של עצמאים קטנים וגדולים חש שהופקר ונותר חסר זכויות לאחר שנים של תשלומים שונים למדינה, מבלי שזו תגמול להם בהגנה וסיוע.

כפי שאני רואה את הדברים, ישנן שתי אפשרויות להצלת מגזר זה:

• החלת הוראות הפיצוי לעסקים במנגנון אובדן הכנסות כמו בחוק מס רכוש והתקנות בעת מלחמה, קרי, כל עסק יהיה זכאי לפיצוי על פי הפרש חיובי בין חודשי מגפת הקורונה לבין אותם חודשי עבודה דאשתקד, בקיזוז שכר עובדים פיטורין/חל"ת.

• התקנת תוספת לחוק חדלות פירעון, של מתן הפטר חובות במסלול מקוצר של שלושה חודשים לעסקים שקרסו בעקבות משבר הקורונה. ההליך הקיים במסגרת החוק אורך כיום בין שנה לארבע שנים, שבסופן אמנם יימחקו החובות, אך במהלכן יפסיק אותו עצמאי את פעילותו העסקית ויהפוך מאדם יצרני ומועיל לנטל על כלכלת המדינה. בנוסף לנזק הכלכלי, מצב זה עשוי להשפיע קשות גם על בריאותו של האדם, וכך, בסופו של דבר, עלולה המדינה להפסיד ולהיפגע כפליים.

עו"ד פנחס מיכאל אור הוא הבעלים של משרד עורכי הדין פנחס מיכאל אור ושות' המתמחה בתביעות ייצוגיות, משפט מסחרי ודיני נזיקין.

טלפון: 050-4658086

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully