מהו משך ההמתנה מביטול הליך פשיטת רגל ועד פתיחת הליך חדש?

אחד מבסיסי הליכי פשיטת רגל הוא התנהלותו של החייב בתום לב במסגרת ההליך. אם נוצר מצב בו עולה חשד של ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון - החייב לא מגיש דוחות, לא משלם תשלום חודשי, לא משתף פעולה, מסתיר נכסים ועוד - אזי עלול בית המשפט לבטל את ההליך.

במקרה כזה, החייב שנפלט מהליך פשיטת רגל נותר ללא פתרון של ממש בהתמודדות מול הנושים מאז שבוטלה האפשרות של "חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל. הוא יכול כמובן לנסות להגיע להסדר נושים או לבקש איחוד תיקים בהוצאה לפועל, כך שהתשלום החודשי בו יחויב יעמוד על 3% מכלל החובות, אך אם מצבו אינו מאפשר לו זאת, לא נותר לו אלא להימלט מנושיו.

על רקע מצב עניינים זה, נדרשת התייחסות לשאלת תקופת הצינון שאמורה לחלוף מביטול הליך פשיטת רגל ועד פתיחת הליך חדש, בפרט כאשר נבע הביטול ממחדלים של החייב. במילים אחרות - בהנחה שהחייב כשל במילוי התחייבויותיו בהליך פשיטת רגל, כמה זמן עליו להמתין לפני שיוכל לפתוח שוב בהליך כזה?

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, התייחס לסוגיה בפסק דין מאוקטובר 2013. פסק הדין, שזכה לכינוי "הלכת אלקצאצי", קבע כי במקרה שמוגשת בקשה חדשה לפשיטת רגל אחרי ביטול הליך מחמת מחדלים של החייב, נדרשת תקופת המתנה של שנה - שנה וחצי, ולכל היותר שנתיים וחצי במקרים חמורים - לפי שיקול בית המשפט.

בעת בה ניתן פסק הדין האמור, הוסדרו הליכים אלה על פי פקודת פשיטת הרגל ממנה נעדרה התייחסות לתקופת צינון כפי שהוזכרה לעיל; בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אולם גם בו אין התייחסות לתקופת צינון במקרה המדובר.

בפסק דין מינואר 2020 בעניין החייב נ', התבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב לגבש עמדה בנושא. במקרה זה נקבע כי הלכת אלקצאצי בתוקף, וכי משכה של תקופת הצינון יהיה בין שנה לשנה וחצי, לפי פסק הדין המבטל את הליך פשיטת הרגל. בית המשפט הוסיף כי לממונה על הליכי חדלות פירעון יש סמכות להאריכה עד שנתיים וחצי, או לקבוע את אורכה אם לא נקבע בפסק הדין המבטל.

לאחרונה, במרץ 2020, דן בית משפט השלום בנושא זה במסגרת ערעור על החלטה שלא לאפשר לחייב לפתוח בהליכי חדלות פירעון שהוגשה כחצי שנה לאחר ביטול הליך פשיטת רגל. בית המשפט קבע כי הסמכות לקבוע את תקופת הצינון נתונה בידי הממונה על הליכי חדלות הפירעון; כמו כן, נקבע כי יש לנקוט במדיניות מקלה, ולהסתפק בתקופת צינון של שנה, ובנסיבות מיוחדות - אף פחות מכך.

באשר לתקופת הצינון האמורה, ניתן להבחין בריכוך של הגישה בפסיקה: ניכר כי בתי המשפט מכירים בכך כי מצב בו חייב נפלט מהליך ללא כל פתרון וכלים להתמודדות מול נושיו למשך שנה לפחות, הוא תוצאה בלתי רצויה.

אני סבור כי לא רחוק היום בו ניתן יהיה לקבוע תקופת צינון מקוצרת של חודשים ספורים, בעיקר כאשר ניתן יהיה להוכיח כי המחדלים שבגללם בוטל ההליך הקודם לא נולדו מחוסר תום לב, אלא בשל סיבות אובייקטיביות: טעויות, אי-הבנות או עובדות שלא היו ידועות לבית המשפט קודם לכן. גם נסיבות סוציאליות או בריאותיות עשויות להוות עילה לקיצור תקופת הצינון.

עו"ד ניר ברקון משרד עורכי דין וגישור מתמחה בהליכי חדלות פירעון והסדר חובות, הוצאה לפועל, פירוק חברות דיני עבודה וכשרות משפטית.

טלפון: 077-9968174

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד