פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      קורונה ורשלנות רפואית: לבדוק האם יש לכם בסיס לתביעה

      במהלך ההתמודדות עם משבר הקורונה, קיבלה הממשלה החלטות רבות הנוגעות להתנהלות המערכת הרפואית והציבור כולו. האם ישנן גם החלטות המהוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית?

      מוניטור העוקב אחרי פעולת הלב במהלך ניתוח (ShutterStock)
      ייתכן שחלק מאותן החלטות שנתקבלו בחופזה במהלך משבר הקורונה, יכולות כבר היום להוות בסיס לתביעות רשלנות רפואית כנגד בתי החולים (צילום: ShutterStock)

      בימים אלה, כשהציבור משתחרר מהמגבלות שכפה עלינו המשבר וחוזר אט אט לשגרה, עולים סימני שאלה רבים בנוגע להתמודדות הממשלה עם משבר הקורונה.

      אחד האתגרים הקשים ביותר שניצבו מול מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם בעת ההתמודדות עם המשבר, היה הצורך בקבלת החלטות מהירה, בתנאים של חוסר ודאות. החלטות רבות נפלו במציאות של הבנה מצומצמת ביותר לגבי הנגיף, אופן הפעולה שלו והשלכותיו על הציבור.

      האם מדיניות הממשלה הייתה מוצדקת, או שמא ההחלטות שהתקבלו היו מופרזות וחסרות פרופורציה? ימים יגידו. עם זאת, ייתכן שחלק מאותן החלטות שנתקבלו בחופזה, יכולות כבר היום להוות בסיס לתביעות רשלנות רפואית כנגד בתי החולים, משרד הבריאות והממשלה.

      חריגה ממידת הזהירות הסבירה

      רשלנות רפואית מוגדרת כחריגה ממידת הזהירות הסבירה הנדרשת בטיפול רפואי, אשר בעקבותיה נגרם נזק למטופל. במבחן זה, אם כל רופא סביר היה מתנהל אחרת בנסיבות המקרה, ואם קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות השגויה של הגורם המטפל במקרה המסוים לבין הנזק שנגרם לחולה - הרי שמדובר ברשלנות רפואית.

      משבר הקורונה זימן בפני הממשלה מצבים רבים בהם התקבלו החלטות גורפות. האם מקבלי אותן החלטות שמרו על מידת הזהירות הסבירה המצופה מהם?

      ההשלכות הנפשיות של הבידוד

      במחלקות הקורונה בבתי החולים הוחלט על בידוד מלא של המטופלים - לשם שמירה הן על הצוותים המטפלים והן על הציבור. תחת מידת זהירות חשובה זו, נדמה כי לא נלקחו בחשבון מלוא השלכותיו של הבידוד. השלכות אלה, מלבד הנזק הכלכלי שגרמו, עשויות להתבטא גם בנזקים נפשיים חמורים.

      המאושפזים במחלקות הקורונה הוחזקו במשך שבועות ארוכים, סגורים בתוך חדרים, ללא קשר לעולם החיצון, כשהיחידים עמם הם באים במגע - אנשי הצוות הרפואי - ממוגנים מכף רגל עד ראש ומתייחסים אליהם כאל מצורעים. זכור לכולנו המקרה של חולה הקורונה שנפל מחלון הקומה הרביעית של בית החולים פדה פוריה. נסיבות נפילתו נמצאות עדיין תחת חקירת משטרה; האם האשפוז ערער את מצבו הנפשי עד כדי ניסיון התאבדות? האם נלקח בחשבון הצורך בבקרה ופיקוח פסיכיאטרי על המאושפזים במצב קיצוני זה?

      שאלות דומות מעלה ההחלטה על הסגר כמעט מלא של האזרחים לתקופה שמשכה לא היה ידוע מראש; ניתן היה לצפות כי ההשלכות הנפשיות של הסתגרות מסוג זה ותרומתן לאלימות הגואה בתוך המשפחה, יילקחו בחשבון. האם אכן ננקטו צעדי מניעה הכרחיים, לפחות במשפחות המוכרות לרשויות?

      שאר המחלות נדחקו הצידה

      עוד בשלב מוקדם של המשבר, מתוך חשש כי בתי החולים לא יעמדו בעומס, הוחלט על דחייה כוללת של כל הטיפולים האלקטיביים. כל הליך שלא הוגדר כדחוף נדחה למועד מאוחר יותר, בין היתר גם הליכים חשובים באבחון המטופלים, כגון בדיקות CT או MRI. מהו היקף החולים שלא אובחנו בזמן בשל דחיית בדיקות חשובות? מה יהיו השלכות האבחון המאוחר על מצבם הבריאותי ועל תוחלת חייהם? את התשובות לשאלות אלה ניתן רק לשער.

      לכך מצטרפת ההימנעות הכללית מהגעה לבתי החולים בזמן המשבר. בתי החולים דיווחו על ירידה משמעותית בפניות לחדרי המיון, ומחקרים התריעו על סכנה של תמותה היקפית - כזו שאינה נובעת מהנגיף עצמו, אך קשורה אליו בעקיפין. על פי ההערכות, הבהלה שנוצרה בציבור גרמה לחולים רבים להימנע מהגעה למיון גם במצבים קריטיים, מה שבמקרים לא מעטים הוביל להחמרה במצבם ואף למוות.

      לקחת אחריות על הנזק שנגרם

      אם לא יגיע גל שני שישיב את המצב לקדמותו, מסתמן שאנחנו בדרך ליציאה מן המשבר. עתה ראוי לבחון את כלל ההחלטות שהתקבלו ולהבין כי לצד האהדה הגדולה לגופים המטפלים, ייתכן שנעשו שגיאות מערכתיות חמורות הדורשות מענה.

      על מנת להבין אם יש לכם בסיס לתביעת רשלנות רפואית ולקבל את הפיצוי המגיע לכם, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

      עו"ד סאמי אבו ורדה מתמחה בנזקי גוף ורכוש, תאונות עבודה, תביעות ביטוח לאומי ורשלנות רפואית.

      טלפון: 077-9971228

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד