פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הזווית המשפטית: כיצד עסקים ועובדים יכולים להיחלץ מ"בוץ הקורונה"?

      עם החזרה לשגרה בצל הקורונה, מתמודדים עסקים רבים בישראל עם משבר שלא נראה כמותו מעולם. עצמאים ושכירים רבים מספור ניצבים עתה מול סימני שאלה גדולים אודות עתידם הכלכלי. כיצד נחלצים מהבוץ? עו"ד נדב מאיוסט עשה עבורנו סדר בדברים

      זוג בודק את חשבון הבנק (ShutterStock)
      חשבונות (צילום: shutterstock)

      בישראל, כמו בעולם כולו, אנו נמצאים בעיצומה של תקופה מאתגרת. לאחר עצירה כמעט מוחלטת של הפעילות המסחרית למשך כחודשיים, החשש מהמצב הכלכלי והתעסוקתי גדל. עסקים עומדים בפני קריסה, אולמות אירועים נותרים שוממים, מסעדות נסגרות, חברות תעופה מושבתות, מפעלים נתקלים בקשיים ועוד.

      "מי שחש את השפעת הקורונה במלוא העוצמה אלה הם העצמאים", מסביר עו"ד נדב מאיוסט, המייצג חברות ובעלי עסקים בהליכי הקפאת הליכים, ועובדי חברות הנמצאות במצב של חדלות פירעון. "ניכרת ירידה עצומה בהיקף העסקים שחלקם עדיין לא מורשים לפעול, למרות החזרה החלקית לשגרה. גם העסקים שחוזרים לפעול, כפופים להנחיות שלא היו קיימות בעבר, המגבילות את העסקים ועלולות לפגוע, ברמה כזו או אחרת, בעסקיהם.

      "מציאות כלכלית זו מצריכה מציאת פתרונות משפטיים שיקדימו תרופה למכת הליכי הגבייה שייפתחו כנגד בעלי עסקים. מה שחשוב כרגע, זה לפעול בחוכמה ובהתאם לנתוני העסק, ולא מתוך לחץ או פחד", מדגיש מאיוסט.

      מהן האפשרויות הקיימות במציאות הזו?

      "מנקודת המבט של העסקים והחברות, הרי שמגוון העסקים ומאפייניהם השונים, הכלכליים ובכלל, גורמים לכך שאין פתרון משפטי אחד שנכון לכולם. ישנם מספר מנגנונים אפשריים לפעולה בסיטואציה הנוכחית.

      "צריך לזכור שבעלי עסקים שלא פעלו בתקופת הקורונה ונשאו בהוצאות על חודשים קודמים, נתקלים עתה בקושי תזרימי, בשל היעדר הכנסות מידיות. ספק אם בכלל הצליחו לעמוד בכל מחויבויותיהם ובתשלומים שהצטברו במנותק מעצירת ההכנסות. ובל נשכח כי לא מעט עסקים טרם קיבלו אישור לפתוח את שעריהם, כמו שקורה בתחום המזון, מסעדות, אולמות אירועים ועוד. אלה ממשיכים להגדיל את הבור שיצר משבר הקורונה".

      מי שמצבו היה טוב לפני הקורונה, סיכוייו לשרוד גבוהים יותר

      ככל שמצב העסק טרם תקופת הקורונה היה טוב יותר, סיכוייו לעבור את המשבר ולהמשיך לפעול אחריו, גדול יותר. מי שנהנה עד אז מיציבות, בוודאי ניסה לקבל אשראי או הלוואות בערבות מדינה, להקפיא תשלומים לבנקים ולספקים, או בלית ברירה - הזרים כספים מההון של בעלי המניות לכיסוי התחייבויות בכדי לצלוח את הימים הקשים.

      במצבים אלו יש לפעול בצורה חכמה ומחושבת. הבנקים מיהרו אמנם להעניק הלוואות ולדחות תשלומים, אך צעד כזה עלול ליצור בעסק צוואר בקבוק בעוד מספר חודשים, וחשוב לבחון האם ניתן יהיה להתגבר על כך או שזה רק דוחה את הקץ. אם לוקחים הלוואות או מגדילים את האשראי, יש לעשות זאת תוך התייעלות כלכלית שתאפשר עמידה בתשלומים ותמנע קריסה כלכלית, אולי אף גדולה יותר, בעוד מספר חודשים", מוסיף עו"ד מאיוסט.

      ומה עושה מי שניצל מסגרות אשראי עוד לפני המשבר, וכעת נחנק מבחינת יכולת הפירעון?

      "בספטמבר האחרון נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מתוך רצון למסד פתרון סוציאלי שיסיר את הכתם שהיה על הליכי פשיטת רגל ויסייע לאנשים לצאת לדרך חדשה. עסק בריא שימשיך להתקיים, יכול לפנות להקפאת הליכים ועיכוב כל ההליכים כנגד החברה בגין חובות העבר. מהלך כזה יאפשר הפעלה שוטפת על בסיס הוצאות והכנסות מידיים. כך, בחלוף התקופה הקשה, יוכלו בעלי העסקים להגיע להסדר נושים במסגרתו יימחקו חלק מהחובות, והיתרה תיפרס לתשלומים. אם יצלח ההסדר, הרי שהעסק יוכל לסגור חובותיו בצורה ראויה ולהימנע מקריסה כלכלית.

      בימים אלה מתגבשת גם הצעת חוק שתפתח בפני נפגעי הקורונה אפשרות להליך הקפאה מזורז ועיכוב הליכים כנגדם, אשר יאפשרו זמן התארגנות ופריסת החובות בריבית נמוכה לתקופה קצובה. זאת, מתוך הבנה שהמצב גורם לבעיה תזרימית גם לעסקים שלא עומדים בפני קריסה. ייתכן שמסלול זה יהיה עוקף בית משפט ויאפשר הסדר חיצוני, ללא צורך במינוי נאמן לעסק.
      עם זאת, ישנם גם מקרים בהם חברה לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה באף אחת מהדרכים הללו, ותגיע למצב של קריסה מוחלטת".

      עו"ד נדב מאיוסט (יח"צ)
      עו"ד נדב מאיוסט

      פתרונות גם עבור עובדים שכירים

      מה לגבי חברות כאלה שלא מצליחות לעמוד בהתחייבויות ומותירות את העובדים חסרי אונים?

      "גם העובדים השכירים של החברות המצויות כעת בפני צומת דרכים, נחלקים לסוגים שונים", מסביר עו"ד מאיוסט. "חברות רבות שלחו את עובדיהן לחופשות ללא תשלום, והעובדים קיבלו דמי אבטלה נמוכים משמעותית מההכנסות הרגילות שלהם. לצד זה, עולה חשש שהם לא יקבלו משכורת בגין ימי עבודתם עד למועד היציאה לחופשה וחלקם לא יוחזרו לעבודה בסיום התקופה".

      יש פתרון עבור עובדים אלה?

      "בוודאי. אנו מייצגים אלפי עובדים בחברות חדלות פירעון. עובדים שלא קיבלו, וכנראה לא יקבלו, את משכורתם או זכויות אחרות, יכולים לתבוע את זכויותיהם בבית הדין לעבודה או במקרה שבעל הבית 'מרים ידיים' ומפסיק את פעילותו, לפנות להליך של פירוק החברה וקבלת הזכויות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. כך, בזכות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הם יקבלו את משכורתם בתוך שבועות ספורים, ולאחר מכן גם את יתרת זכויותיהם בגין סיום יחסי עובד מעביד. הליכים אלה נשמעים מסובכים, אך אם מטפלים בהם באמצעות עורך דין שעיקר עיסוקו בתחום, הם עשויים להיות יעילים ביותר".

      עו"ד נדב מאיוסט עוסק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי, בדגש על חדלות פרעון על היבטיה השונים, לרבות יצוג עובדים, פשיטות רגל והסדרי נושים ומשמש כסגן יו"ר ועדת חדלות פירעון במחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וכן עוסק בדיני עבודה ודיני מקרקעין.

      טלפון: 04-8400040

      הראיון באדיבות ZAP משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד