פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גזור ושמור: עצות שימושיות בהכנת תקנון לאתר אינטרנט וקבוצות פייסבוק

      אתר אינטרנט הוא אחד מכלי השיווק המרכזיים של בעלי עסקים כיום. חשוב לזכור כי מרגע שהאתר באוויר, בעל העסק חשוף לסיכונים משפטיים כגון תביעות לשון הרע וגניבת קניין רוחני. כדי להתגונן מפני אלה, חשוב להכין תקנון שיסדיר את מערכת היחסים בין העסק למשתמשים

      פייסבוק. אילוסטרציה (ShutterStock , shutterstock)
      (צילום: ShutterStock)

      תקנון לאתר מהווה הסכם בין הגולשים לבין מפעילי האתר, ומעמדו הוא של חוזה קביל בבית משפט.

      אין לדעת היכן עלולים גולשי האתר למצוא עילה לתביעה שתסתכם בפיצויים כבדים, ולכן מומלץ לכל אתר העוסק בשיווק, מכירה ובפעילות מסחרית לפרסם תקנון המעגן את מדיניות החזר המוצרים. תקנון זה יתייחס, בין היתר, לחובת החזר תשלום וזכות ביטול מוצרים ויסדיר מראש את היחסים בין הקונה והמוכר ולהיבטים משפטיים נוספים.

      מה כותבים בתקנון?

      כלל ראשון: אין להעתיק תקנונים דומים. רק עורך דין מומחה בתחום שמבין את מהות העסק, השירות או המוצר שהוא מספק, הסיכונים והסיכויים שלו, רק הוא יוכל להכין תקנון מדויק שיגן על בעל העסק בכל מישור.

      בתקנון חשוב לכלול את שם העסק, מספר עוסק מורשה או חברה בע"מ. יודגש שהאתר ניתן לשימוש כמו שהוא (AS IS) ובתכניו.

      בתקנון אף ייכתב שבעל העסק אינו אחראי לתקלות (בעיות אספקת אינטרנט למשל), או כוח עליון (מגפת הקורונה). בנוסף, יש להגדיר את סמכות השיפוט והדין החל במידה שיתגלעו סכסוכים בין משתמש או ספק לבעל העסק.

      נושא נוסף וחשוב שיש לעגן בתקנון הוא חוק התקשורת, או חוק הספאם, הקובע כי שליחת הודעות זבל או פרסומת עלולות לחשוף את בעל העסק לתביעה של 1,000 שקלים ללא הוכחת נזק לכל הודעה. בתקנון יש לציין כי בעל העסק פטור מאחריות במידה שנשלחות הודעות או פרסומות. יש לפרט את הדרך להסרת המשתמש מרשימת התפוצה.

      לשון הרע

      כשהאתר מייצר תוכן ומזמין לדיון או לתגובות, יש לחייב בתקנון ניהול שיח הגון וענייני וחריגה מכללים אלה צריכה לגרור תגובה הולמת כגון חסימה או הסרה מהקבוצה, שכן תגובות גולשים עשויות לחרוג מהשיח המקובל, ועלולות להוליד תביעה נגד הגולש ובעל האתר. הדבר רלוונטי גם לקבוצות פייסבוק ומנהליהן.

      חוק לשון הרע קובע כי כל דבר שנאמר ועלול לבזות ולהשפיל אדם, בין על רקע תכונות האופי, מאפיינים אישיים, למשל: משקל, דת או מוגבלות - ייחשב פוגעני, הכל בראי "האדם הסביר" ובתנאי שהפרסום נחשף לצד שלישי.

      קללות כגון: "נאצי", "אישה שמנה", "אתיופי מסריח", ייחשבו כלשון הרע ויחייבו בפיצוי של עד 150,000 שקלים ללא הוכחת נזק. לעומתן, מרבית הקללות הנמצאות בעגה היומיומית הישראלית אינן נחשבות לשון הרע, אלא גידופים או זוטי דברים.

      על פי פסיקת בית המשפט העליון מינואר 2020, שיתוף של פוסט מכפיש חושף את הן את המשתף והן את המפרסם המקורי לתביעת לשון הרע.

      בעל עסק שנעשה לו שיימינג ונכתבו עליו השמצות מסוג "שקרן", "רמאי", אינו חייב להוכיח נזק. מספיק שיוכיח שמדובר בפוסט פוגעני. מובן שכל מקרה לגופו ומחייב ייעוץ משפטי.

      זכויות יוצרים וסימני מסחר

      תקנון האתר חייב להתייחס לשני היבטים נוספים חשובים: חוק זכויות יוצרים וסימני מסחר. חוק זכויות יוצרים מסדיר את הזכויות ליצירות ספרותיות, מוזיקליות, אמנותיות, הרצאות ועוד, וקובע כי אלה הן יצירות מוגנות שאסור לעשות בהן שימוש, אלא אם בהסכמת בעל הזכות.

      "סימן מסחר" או "סוד מסחרי" הוא מושג מורכב, המתייחס לכל מידע שיש לו ערך מסחרי כלכלי שנשמר בסודיות ומצריך מהמתחרים להשקיע משאבים כדי להשיגו. כדי להגן על זכויות הסימנים הללו, מומלץ לרשמם אצל רשם המסחר ולחדשם כל עשר שנים. הפרת הזכויות עשויה לזכות את בעל הסוד בפיצוי של עד 100,000 שקלים ללא הוכחת נזק, אם הוכח שחומרים מסוימים הועתקו או שוכפלו.

      ניתן לתבוע פיצוי גם במקרה של שימוש בשם עסק דומה. חוק עוולות מסחריות מגדיר הטעיה של הציבור (גניבת עין), כל מה שיוצר קשר בין עסק מסוים למתחרה שלו על ידי מראה וצליל של העסק המתחרה.

      עו"ד לירן ינקוביץ עוסק בתביעות לשון הרע והגנת הפרטיות ומתמחה בעריכת תקנונים משפטיים לאתרי אינטרנט וקבוצות פייסבוק

      טלפון ליצירת קשר: 077-2314220

      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר זאפ משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.