פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חדלות פירעון בצל משבר הקורונה

      בעקבות מגפת הקורונה יחידים ובעלי עסקים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם משבר כלכלי חמור. האם הליך חדלות פירעון הוא הפתרון היחיד, ואם אכן כך הוא הדבר, מהי ההתנהלות הנכונה במסגרתו

      בעלת עסק בודקת את החשבונות הכספיים (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      המשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה פגע אנושות במשקי בית רבים בישראל, בפרט בבעלי עסקים שנקלעו לקשיים בתזרים המזומנים עם הצמצום המשמעותי בפעילותם, לעתים עד כדי הפסקה מלאה.

      הבנקים מצדם, סגרו את הברז, סירבו להגדיל את מסגרות האשראי ואף צמצמו אותן. מנגד - הוצאות השכירות, התשלומים לספקים ולרשויות וכדומה, נגבו כרגיל. כך, מצאו עצמם בעלי העסקים נשאבים למערבולת של אי ודאות, חשופים אל מול נושיהם ועומדים חסרי אונים אל מול רשימת חובות הולכים ונערמים.

      הליך חדלות פירעון - המוצא האחרון

      מצב זה הוביל רבים לשקול פנייה להליכי חדלות פירעון, אך מומלץ כי הליך זה ישמש כמוצא אחרון בלבד, רק לאחר מיצוי כלל האפשרויות האחרות.

      בין אפשרויות אלו: הגשת בקשה לפריסת חובות וקביעת צו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל, או הגעה להסדר נושים - מו"מ ישיר בין החייב לנושה לצורך פריסת תשלומים מחודשת, הקטנת החוב, הקפאה של החיובים או דחיית תשלומים.

      רק כאשר ברור מעבר לכל ספק כי מוצו כל האפשרויות ולמרות הכל אין ולא תהיה אפשרות אחרת, או אז כדאי לפנות להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

      חשוב לציין כי על אף שהמושג "מחיקת חובות" הפך שגור בפי רבים, חובות אינם "נמחקים" מאליהם, אלא מופטרים בחסות ההליך, בהתאם לחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקף ב-15.9.2019.

      חובות והגנות

      על פי החוק, חייב הנכנס להליך יצטרך לעמוד בצו תשלומים (שייקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית) והגשת דוח הכנסות והוצאות אחת לחודשיים. בנוסף, יוטל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ למשך ההליך כולו, ויהיה עליו לעבור בירור כלכלי מקיף אצל הנאמן - עורך דין שימונה לצורך ניהול ההליך בפועל.

      בתמורה לכל אלה, יזכה החייב להגנות: עם קבלת צו פתיחת הליכים יעוכבו כל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו, הוא יורשה לפתוח חשבון בנק (ביתרת זכות בלבד), לבצע העברות בנקאיות ולהשתמש בכרטיס דיבייט לחיוב מידי ויהיה מוגן מהליכים מבצעיים שונים מטעם הנושים.

      נקודות חשובות על ציר הזמן של ההליך

      כדי לפתוח הליך חדלות פירעון יש להגיש בקשה עליה יידרש הממונה להגיב תוך 30 יום. בתוך תשעה חודשים ממועד קבלת הצו יגיש הנאמן את המלצתו לצו שיקום, ותוך 11 חודשים מאותו המועד יגיש גם הממונה את המלצתו.

      עם קבלת ההמלצות יגיע החייב לדיון במסגרתו יינתן צו השיקום שיקבע מהו הסכום אותו יידרש לשלם ובתוך כמה זמן עליו לעשות זאת על מנת לקבל צו הפטר.

      עם הינתן צו ההפטר יסתיים ההליך, ייסגרו תיקי ההוצאה לפועל והחייב יופטר מחובותיו.

      בקשות מיוחדות

      בימים אלה, בעקבות עומס הבקשות הצפוי, עלולים להיווצר עיכובים מסוימים בתהליך. כך לדוגמה, ייתכן שמתן צו פתיחת ההליכים יתעכב מעבר ל-30 הימים המוגדרים בחוק. אם בזמן זה יינקטו הליכים משפטיים נגד החייב, הוא יוכל להגיש בקשה לעיכוב הליכים עד לקבלת הצו.

      גם בעל עסק המעוניין לחזור להפעיל את עסקו ולהתנהל כעצמאי מרגע קבלת צו פתיחת הליכים יידרש להגיש בקשה מיוחדת. במקרה כזה יהיה עליו להוכיח לבית המשפט כי יש תועלת לנושים בהמשך פעילותו, שכן זוהי פרנסתו ובאמצעותה יוכל לשלם את חובותיו. קבלת הבקשה תותנה בבדיקת רמת הסיכון של העסק.

      על מנת להתנהל ביעילות ולהשיג את התוצאות הרצויות בכל אחד משלבי ההליך, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום.

      עו"ד אתי פרץ קינן מתמחה בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל, הוצאה לפועל, דיני נזיקין, מקרקעין ונדל"ן.

      טלפון: 053-9427326

      הכתבה בשיתוף עם Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד