המערכת הזוגית אינה חסינה בפני בגידות והתופעה רק הולכת וצומחת עם השנים. היצע הפיתויים גדל, התפיסות המסורתיות בנוגע למוסד הנישואים חולפות לאיטן מן העולם ורבים מועדים ובוגדים בבני או בנות זוגם, מבלי לקחת בחשבון את כלל ההשלכות של המעשה.
דין אישה בוגדת מול דין גבר בוגד
על פי ההלכה היהודית, אישה נשואה שבוגדת בבעלה אסורה הן על בעלה והן על בועלה. כלומר, מבחינת הדת היהודית, היא אינה רשאית להישאר נשואה לבעלה וגם לא תוכל לבוא בעתיד בברית נישואים עם שותפה למעשה הבגידה. כאשר גבר נשוי בוגד באשתו, לעומת זאת, אין חיוב בגירושים, אך לבגידה תהיינה השלכות כלכליות, שכן זו עילה לחיוב בכתובה.
במילים אחרות, מבחינת בית הדין, לאחר בגידת גבר תיתכן חזרה לשלום בית, ואילו לאחר בגידת אישה, יהיה חיוב בגט.
הבדלי הדין בין גברים לנשים ממשיכים גם בחודשים ובשנים שלאחר הבגידה: אם אישה נבגדת תגיש תביעת גירושים לבית הדין לאחר שעברה תקופה ממושכת ממועד גילוי הבגידה, היא עשויה להיתפס כמי שמחלה על הבגידה ובכך יכולה להפסיד כתובתה. לא כך הדבר במקרה ההפוך - בגידה של אישה תיחשב תמיד כעילה לגירושים, ללא כל קשר למשך הזמן שעבר ממועד הבגידה.
משמעות הבגידה בהליך הגירושים
למעשה הבגידה עשויות להיות השלכות רבות ומהותיות על הליך הגירושים. מעבר להחלטות הקשורות בחיוב הכתובה או בפסילתה, הבגידה יכולה להשפיע על חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בית המשפט העליון קבע כי בגידה יכולה להעיד על "שיתופיות מוחלשת" וכתוצאה מכך בית המשפט יכול לעשות שימוש בסמכותו על פי סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון ולקבוע כי חלוקת הנכסים שנצברו במהלך שנות הנישואים (שעל דרך הכלל מחולקת בחלקים שווים) תתבצע באופן לא שווה, כך שהצד הבוגד יקבל פחות.
בית הדין הרבני הגדול קבע כי אירוע הבגידה מהווה הפרה של האמון והשיתוף בין בני הזוג, עליהם מבוסס מוסד הנישואים כולו, ולפיכך חישב את מועד השיתוף בין הצדדים עד למועד הבגידה, דבר שפגע בזכויות הרכושיות של הצד שבגד.
עם זאת, חשוב לציין כי לא כל מקרה בגידה יוביל לפגיעה בזכויות רכושיות במסגרת איזון המשאבים. לבית המשפט ניתן שיקול דעת בנושא. כך למשל, השופטת מירב אליהו מבית המשפט לענייני משפחה פסקה באחד המקרים כי חרף הבגידה הממושכת שהתקיימה במרבית שנות הנישואים, לא חלה פגיעה בשיתוף בין הצדדים, ולכן חלוקת הנכסים בין בני הזוג נותרה שוויונית.
עם זאת, חשוב לציין כי בניגוד לסברה הרווחת, למעשה הבגידה אין כל השפעה על זכויות המשמורת של הצדדים. סוגיה זו נבחנת במנותק מהבגידה ונקבעת אך ורק על פי היכולת ההורית של הצדדים, כך שגם אם אחד מבני הזוג בגד בשני, לא ניתן יהיה להשתמש בכך כדי להרחיקו מילדיו.
ניסיון לאחות את השבר
במקרים רבים יבקש הצד הבוגד לקבל הזדמנות נוספת ולנסות לכפר על חטאיו. אחת הדרכים שעשויות לסייע באיחוי השבר היא עריכת "הסכם שלום בית ולחילופין גירושים". במסגרת הסכם זה יגבשו בני הזוג רשימת החלטות באמצעותן ינסו לשקם את האמון ולשמור על שלום בית. באין הצלחה, יבוא לעזרתם החלק השני של ההסכם, הכולל הסכמות לגבי הליך הגירושים.
למרבה הצער, במקרים רבים עלול הצד הנבגד לחתום על הסכם זה שלא בתום לב, ולנסות לנצל את רגשות האשם של הצד הבוגד על מנת לשכנעו להסכים לוויתורים מפליגים, זאת ללא כל כוונה לשקם את היחסים.
על מנת להבטיח הליך גירושים הוגן, או לחילופין ניסיון אמיתי וכן לשיקום הקשר, מומלץ לכל אחד מהצדדים לפנות לעורך דין המתמחה בענייני משפחה וגירושים, לקבל ייעוץ מתאים ולהבין מהן האפשרויות העומדות לרשותו ואילו השלכות מגיעות עם כל צעד אותו יבחר לעשות.
ורד לוי, עו"ד ומגשרת, עוסקת שנים רבות בדיני משפחה וגירושין.
טלפון: 077-2304000
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד