פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ככה זה לא יעבוד: זכויות עובדים בגין התעמרות מעסיק

      על רקע העובדה שאין בישראל חוק מפורש הדן במניעת התעמרות בעבודה, מה יכול לעשות עובד שמרגיש שהתנהגות המעסיק שלו יוצרת סביבת עבודה עוינת, והאם ניתן לתבוע פיצויים בגין התנהגות כזו?

      בוס צועק על עובדת (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      מקום עבודה יכול, בנסיבות מסוימות, להפוך לסיר לחץ המעורר תחושות לא נעימות. לא כל מנהל מצטיין ביחסי אנוש טובים, ולעתים גם המעביד הנחמד ביותר עשוי להרים את הקול.

      עם זאת, אין דין מעסיק שנקלע לוויכוח קולני עם עובד מפעם לפעם כדין מעסיק שמשפיל באופן קבוע את העובד שלו. יחס משפיל יכול להתבטא בקללות ודיבור בוטה, דרישה לבצע עבורו משימות פרטיות או הכשלה מכוונת בעבודה.

      היכן עובר הגבול בין משמעת או עומס עבודה לבין העסקה פוגענית, ומתי התנהגות המעסיק נחשבת להתעמרות שיש בגינה עילה לתביעה ו/או פיצוי לעובד?

      טרם חוקק חוק בנושא

      בשנת 2015 הונחה של שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית בעניין התעמרות במקום העבודה, אולם היא נותרה בשלב הקריאה הטרומית. ההצעה מגדירה התעמרות כ"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי עובד, במספר אירועים שונים, אשר בגינה נוצרת סביבת עבודה עוינת עבורו". בין השאר, מצוינות ההתנהגויות הבאות: יחס מבזה, משפיל או מזיק, לרבות קללות, צעקות או האשמות שווא; שיבוש היכולת לבצע את העבודה בשל יצירת תנאים או הצבת דרישות שלא בגדר הסביר; הטלת משימות שאינן מתפקידו של העובד; יצירת אווירת פחד ואיומים; בידוד חברתי או מקצועי של העובד; פגיעה בלתי סבירה בפרטיותו ועוד.

      הצעת החוק כוללת דרישה להטיל על המעסיק נקיטה באמצעים סבירים, שימנעו התעמרות בסביבת העבודה, התייחסות לעניין התעמרות מצד עובדים אחרים שאינם ממונה ישיר, ייצוג עובדים שחשים שהתעמרו בהם על ידי איגודים מקצועיים וכן דרך יעילה עבור עובדים להגיש תלונה בגין התעמרות, התנכלות או העסקה פוגענית.

      הצעת החוק המדוברת לא התקדמה כאמור מעבר לשלב הטרומי. כיום למעשה, אין בישראל חוק מפורש בנושא התעמרות בעבודה. בנסיבות אלה, בית הדין לעבודה מתייחס לאיסור ההתעמרות בעובד ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כשהוא רואה זאת כחובתו של המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה והוגנת בתום לב.

      מני נפתלי נגד ראש הממשלה

      אחת הדוגמאות המפורסמות לתביעה בנושא היא זו של מני נפתלי נגד משרד ראש הממשלה. נפתלי, שעבד כאב הבית במעונו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בין השנים 2011-2012, התלונן על תנאי עבודה קשים שכללו השפלות קבועות מצד שרה נתניהו, וזכה בתביעת הפיצויים שהגיש כנגד משרד ראש הממשלה.

      בפסק הדין ציין בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי התנכלות תעסוקתית נתפסת כפגיעה בעובד כשמביטים בה מנקודת מבט חיצונית לעובד. לפיכך, על אף שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה טרם נכנסה לתוקף, אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות וקבלת פיצויים למי שנפגע ממנה.

      נטל ההוכחה מוטל על העובד

      עובד החש מצד המעביד שלו התנכלות, השפלה או התעמרות, או שמעבידו מטיל עליו משימות שאינן נכללות בהגדרת תפקידו, יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע פיצויים.

      כשמגישים תביעה על התעמרות במקום העבודה, חשוב לדעת כי נטל ההוכחה מוטל על כתפיו של העובד. משמע - העובד הוא זה שיידרש להמציא לבית הדין לעבודה ראיות, צילומים, הקלטות או עדים שיתמכו בטענותיו. עם זאת, לא מצופה מהעובד להסתובב כל היום בעבודה עם מכשיר הקלטה ובמקרים כאלה בית הדין לא יראה זאת בעין יפה.

      בית הדין יקבל הכרעה על פי שקלול כל הנסיבות: האם העובד הסכים ולא התנגד, האם הדברים חזרו על עצמם או שמדובר במקרים בודדים, חומרת המעשים וכדומה. חשוב לדעת כי במקרים שעובד חש התעמרות מצד מעסיקו, עליו להעיר על כך למנהליו ולפעול ככל שניתן להפסקת ההתעמרות. עובד שהביע הסכמה או אהדה למקום העבודה ולמנהליו יתקשה לטעון לאחר מכן כי סבל מהתעמרות.

      במהלך השנים האחרונות חלה התפתחות בתחום וניתן למצוא יותר ויותר פסקי דין של בתי דין לעבודה הפוסקים פיצויים לעובדים שעברו התעמרות בעבודה. בתי המשפט מעבירים מסר ברור, לפיו העובד אינו כלי - יש לכבד אותו, את מקצועו ואת כבודו ולהתנהל על פי אמות מידה ראויות בעבודה.

      עו"ד ניר ברקון משרד עורכי דין וגישור מתמחה בהליכי חדלות פירעון והסדר חובות, הוצאה לפועל, פירוק חברות דיני עבודה וכשרות משפטית.

      טלפון: 077-9968174

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד