קרין ועודד (שמות בדויים) נקלעו להליך גירושין מכוער ומכאיב. כל אחד מהם יוצג על ידי עורך דין ובצל מחלוקת שנגררה מספר שנים בבית המשפט התלקחו ביניהם להבות עד כדי כך שנאסר עליהם לשוחח זה עם זה, לכתוב או לפנות ישירות אחד אל השני.
בעקבות שנים של מחלוקות, נקטה הבת עמדה והחליטה יום אחד לנתק את הקשר עם האם, קרין. היא סירבה להגיע עם אחיה לישון בביתה, חסמה כל ערוץ גישה - לרבות וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם - וביקשה לשכוח ולהשכיח כל קשר לזו שהביאה אותה לעולם.
מצב זה, אותו גוללה קרין כשהגיעה למרכז הגישור כשנה לאחר הנתק מהבת, אינו נדיר והוא רק אחד מתוך אלפי מקרים הפוקדים משפחות ומביאים הורים לילדים שאינם בקשר להישאב לתוך המרחב הבלתי אפשרי של ניכור הורי וסרבנות קשר מצד אחד הילדים, בשל הליך גירושין כושל.
דילמת עורך הדין המגשר
כמגשר, ומאחר ובין שני ההורים לא התקיים קשר או שיתוף פעולה, הצעתי לקרין שאשוחח עם אנשים שמכירים את אבי ילדיה, עודד, אבקש מהם להפגיש בינינו ואם צריך אף אדפוק על דלתו כשליח רצון טוב מטעמה ואבקש שנשוחח קצרות. מאידך, כעורך דין, ידעתי כי נקישה שכזו על הדלת הינה עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין, תחת הגדרת שידול. לעורך דין אסור לשדל, גם אם הוא מגיע בכובע של מגשר.
לכן פניתי אל ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בשאילתה - "האם רשאי עו"ד ומגשר מיופה כוח של הורה מנוכר, לפנות ישירות להורה השני כדי להזמינו לפגישה שאולי תוביל להליך גישור?". תשובת הוועדה היתה: "בהנחה שההורה השני (הצד שכנגד) הוא מיוצג - אינך רשאי לפנות אליו (...) במידה ואינו מיוצג, אין מניעה לפנות אליו בשם ההורה הראשון ולהביא בפניו את הצעתך".
במילים אחרות אומרת הוועדה, שאם יש בידי עו"ד-מגשר ייפוי כוח מאחד ההורים, שבו הוא מתבקש לפנות להורה השני בניסיון ליצור הליך גישור ביניהם, יש לוודא שההורה השני אינו מיוצג בהליך תלוי ועומד, ואז יש אישור לפנות אל ההורה השני ישירות. ואם ההורה השני מיוצג על ידי עורך דין, עובדת הייצוג מונעת מעורך דין אחר לפנות אליו, הגם שהוא פונה בכובעו כמגשר מיופה כוח בלבד. למגשרים שאינם עורכי דין אין מניעה כזאת, היות וכללי האתיקה של עורכי הדין אינם חלים עליהם.
בשורה עבור המגשרים ולקוחותיהם
איסור השידול שחל על עורכי הדין בחוק נובע ממגוון סיבות. הוא נועד להגן על הלקוחות ולמנוע קניבליזם מצד עורכי הדין על ליבם של לקוחות. אך בתחום דיני המשפחה אנו עדים לכך שאיסור זה גובה לעתים מחיר יקר מהלקוחות, למשל, כאשר ההליכים המשפטיים בין הורים נמתחים על פני שנים, וכאשר ההורים לא מקיימים קשר ביניהם ואחד הילדים בנתק מהם, כמו במקרה של קרין ועודד. חוסר היכולת של גורם שלישי לפנות לאחד ההורים בניסיון להוציאם מהלופ האינסופי אליו נקלעו, מחייב חשיבה מחודשת על רלבנטיות סעיף השידול בתחום המעמד האישי, עבור מגשרים שהם גם עורכי דין.
על רקע זה, וכדי לצאת מהמעגל השוטה שמאפשר קיומו של נתק בין הורים לילדים על רקע הליך גירושין ארוך וכואב, תשובת ועדת האתיקה מהווה אישור - גם אם ראשוני ומוגבל - להשכנת שלום בין הורים במצבים שהסתבכו עד מאוד, לנסות וליצור מציאות חדשה בקרב משפחות הסובלות ממצוקות של ניכור הורי וסרבנות קשר מצד אחד הילדים, ולמנוע את ההשלכות ארוכות הטווח של תופעה נוראה זאת. עבור קרין ועודד, כמו גם עבור משפחות רבות אחרות, יתכן שכאן נפתח הפתח למוצא של שלום.
עו"ד ומגשר מוטי דנוס הוא מפתח שיטת אָהֲוָה לגישור משפחתי-רגשי.
טלפון: 0505-452044
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד