פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המחדל של המערכת המשפטית בטיפול במשפחות מנוכרות ובפרט בילדים

      מה עושים כאשר הורה משתמש בילד ככלי משחק בזמן הליך הגירושים ומדוע בתי המשפט לא מצליחים למנוע את התופעה השלילית הזו? כל התשובות

      ניכור הורי היא אחת מהתופעות המכוערות ביותר שעלולות להתלוות לסכסוך הפרידה. ההורה המנכר משתמש בילד ככלי בלוח המשחק, מנסה "למשוך זמן" עד לקבלת חוות הדעת ויוצר נזק שכמעט ולא ניתן יהיה לתקן. מהו ניכור הורי ואילו סימנים מעידים על התגבשות התופעה? מה ההבדל בין סרבנות קשר לניכור הורי? מדוע בית המשפט לא מצליח למנוע את התופעה בכלים העומדים לרשותו? אילו צעדים נעשו לשיפור המצב? ומהו המצב כיום? התשובות לשאלות אלו כאן במאמר.

      הורה מנוכר (ShutterStock)
      מה עושים במצב כזה? (צילום: ShutterStock)

      מהו ניכור הורי?

      ניכור הורי הוא גנבת דעת הילד תוך דמוניזציה של ההורה השני (המנוכר) הנה מספר מאפיינים וסימנים נוספים המעידים על התופעה:

      • הילד מתאר את התנהגותו הרעה של ההורה המנוכר כלפי ההורה המנכר

      • הילד מפגין חשיבה דיכוטומית הבאה לידי ביטוי בתיאור ההורה המנכר כטוב מוחלט ותיאור ההורה המנוכר כרע מוחלט

      • היעדר קיומם זיכרונות מחוויות חיוביות שחווה הילד עם ההורה המנוכר ולמעשה מחיקת ההיסטוריה והחוויות החיוביות עם ההורה המנוכר

      • דיכוי צרכי ההורה המנוכר - הילדים לא מביעים געגוע ולא מוכנים ליצור קשר

      • תמיכה רפלקסיבית בהורה המנכר והטחת האשמות בהורה המנוכר

      • הפחתה מערכו של ההורה המנוכר על מנת להצדיק את אי הרצון ליצור עמו קשר

      • היעדר הבעה רגשית כלפי ההורה המנוכר

      • גישה רודנית כלפי ההורים- והעדפת ההורה שנכנה להם, מערכת היחסים עם ההורה המנכר מאופיינת בהיעדר גבולות ואי הבנה שהילד למעשה נמצא במצוקה.

      מהי סרבנות קשר ומה ההבדל בינה לבין ניכור הורי

      סרבנות קשר אינה שם נרדף לניכור הורי. לעיתים הנתק יתגבש לאור סרבנות קשר של הילד עם אחד מהוריו. להבדיל מתופעת הניכור ההורי, בו הנתק יתרחש כתוצאה מהסתה ישירה של אחד ההורים במטרה למחוק מתודעת הילד את האב או האם, ללא כל אשמה מצידם, לסרבנות קשר יש בדרך כלל רקע נלווה, הצדקה והסבר, היא נובעת מהתנהגות ההורה כלפי הילד, פגיעה שהילד חווה מן ההורה וההיסטוריה המשפחתית (למשל אלימות, נוכחות לא קבועה של ההורה בחיי הילד וכיו"ב).

      המחדל הקיים במערכת המשפטית בטיפול במשפחות מנוכרות

      בחזית הלחימה ניצבים שני צדדים עם טענות שונות ולעיתים טענת הצד השני תתבסס על כך שלא מדובר בניכור הורי, אלא בסרבנות קשר. בית המשפט נזהר מאוד בנקיטת צעדים ובמתן סעדים פוגעניים (כמו העברת משמורת או גדיעת התקשורת בין ההורה המסית לילד המוסת) שכן לשלב "האבחון" חשיבות גדולה לקביעת אופן הטיפול.

      עד שההורה לא מוכרז כ"הורה מנכר" (באמצעות חוות דעת חד משמעית של מומחה מטעם ביהמ"ש) עלול להיגרם נזק רב בו הילד לא מוכן יהיה להכיר בהורה המנוכר. הבעיה המרכזית המוזכרת לעיל, נובעת מכך שקיים "תפר" בין העלאת הטענות באמצעות כתבי תביעה והגנה שמוגשים לבית המשפט לאבחון התסמונת באמצעות מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש וקבלת חוות הדעת מטעמו שעלול להימשך בין מספר חודשים לשנה (ואף יותר) ורק לאחר מכן נקבע הטיפול המתאים לטיפול במשפחה ונכון להיום, בתקופת הזמן שבין הגשת התביעה לקביעת הטיפול אין שום דרך למנוע את המשך הניכור.

      הבעיה השנייה - העומס והלחץ המופעל על המערכת המשפטית

      ריבוי התיקים והמקרים מסוג זה יצרו "צוואר בקבוק" המביא לכך שרבים ממתינים להתחלת האבחון ולאחר מכן הטיפול המשפחתי, בו בזמן שההסתה נמשכת. יחד עם זאת קיימת אפשרות לטיפול פרטי שעלותו מסתכמת ב-500 ש"ח למפגש (לערך) מצב זה יוצר הפליה ומעמסה כלכלית בתקופה נעדרת עתודות כלכליות לטובת המטרה, כך שההורה המנוכר נתון לחסדי בית המשפט, שבשלב זה אינו מציע פתרונות מעשיים. בנוסף, גם אם בכל זאת מצליחים להעמיד את הסכום לטובת הטיפול הפרטי הרי שלשם כך נדרש לגייס את הילד ואת ההורה המנכר- מהלך שברוב המקרים נראה כבלתי אפשרי ודורש התערבות משפטית הכוללת הטלת קנסות וסנקציות כלכליות.

      צעדים שנעשו לשיפור המצב

      כבוד השופטת רבקה מקייס מבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז יצרה מודל ניסיוני שנועד לטפל בסוגיה זו. המודל עוסק במינוי שופט מוקד (כרגע רק במחוז מרכז אך המטרה הייתה למנות שופט מוקד לכל בית משפט לענייני משפחה) שתפקידו לרכז את תיקי הניכור וליתן את הסעדים באופן בהול. השופט יהיה בעל מומחיות ייחודית לניכור הורי ובאמצעות שאלון אבחנתי שעליו ישיב הפונה לקבלת הסעד יוכל לנקוט בצעדים למניעת התופעה תוך ימים ספורים.

      בשל הביקורת שהועלתה בנוגע לאופיין החודרני של השאלות בשאלון ואופן ניסוחן, חוסר השוויון בשל מיקום גאוגרפי של בעלי הדין וכן התנאי הדורש להעמיד ערובה כספית גבוהה אם יתגלה שלא מדובר בניכור הורי, בית המשפט העליון פסל את המודל וקבע שיש ליצור מודל אחיד שיושם בכל בית משפט לענייני משפחה ובכל בית דין רבני. הנימוק המרכזי לפסילה היה פגיעה באחידות השוויון וטעם לפגם של ממש עד כדי פגיעה בקטין.

      ילד בוכה מאחורי גדר (ShutterStock)
      צריך להיזהר מפגיעה בקטין (צילום: ShutterStock)

      המצב כיום

      על אף חסרונותיו נראה היה כי המודל של כבוד השופטת רבקה מקייס עתיד היה ליתן פתרון כלשהו או לכל הפחות התחלה של פתרון אך הוא כאמור הוקפא. קיימת הבנה שיש לשקוד על מודל ככל ארצי ואחיד שאינו מפלה ומאפשר לטפל בסוגיה הזאת בצורה מהירה ללא כל קשר למיקום הגאוגרפי של הילד. באוגוסט 2020 הודלף לתקשורת כי הנהלת בתי המשפט גיבשה טיוטת נוהל אחיד לטיפול בתופעת הניכור ההורי, היא נמסרה לקומץ עורכי דין המשמשים נציגים בוועדות שונות בלשכת עורכי הדין לשם העברת הערותיהם. בהתאם לטיוטה, לא ימונה שופט תורן, אלא כל השופטים בבית המשפט לענייני משפחה יעברו הכשרה מתאימה לבחון את העתירות בסוגיה זו באופן יעיל וליתן להם סעדים מהירים. כאמור, בשלב זה מדובר בטיוטה בלבד.

      חשיבות הטיפול המהיר בסוגיית הניכור ההורי

      לזמן יש חשיבות קריטית במקרים של ניכור הורי. הורה אשר משכיל לפעול בזמן ולחדש את הקשר עם הילד, יוכל לבוא בדרישות עתידיות לצעדים ואף להפוך לסייע בתיקון המצב. זמן הוא המרכיב המשמעותי והמשפיע ביותר במקרים של ניכור. זירוז הליכים הוא כלי משמעותי, העומד בפני ההורה המנוכר. לכן עוד בשלבים הראשונים כאשר עולה החשד לניסיון לנכר ילד, או במידה וההורה מבחין שמתקיימת הסתה כנגדו מוטב לחבור לעורך דין לדיני משפחה- שזהו תחום התמחותו- כך שיוכל להגיש בקשות במועד, יפעיל לחץ על המערכת המשפטית למתן סעדים אופרטיביים ואפקטיביים, לחתור להעברת המשמורת להורה המנוכר ובכך לגדוע את קשר השתיקה ואת האפשרות של ההורה המנכר להמשיך בניכורו כלפי הקטין.

      דברי הביקורת של בית המשפט לקושי של רשויות הרווחה להתמודד עם המצב

      בעמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 51782-01-20 ע' ע' נ' ש' א' ב' עו"ס לחוק הנוער (פורסם בנבו, 07.06.2020)‏‏ ביקר ביהמ"ש המחוזי ביקורת חריפה את משרד הרווחה על היעדר תוכנית טיפולית פרקטית וכך נרשם:

      " "דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי 2019, שמבקר את היעדר ההנחיות ונוהלי עבודה במשרד הרווחה במקרים של ניתוק קשר וניכור הורי בין הורים לילדיהם (עמ' 22). בכל הכבוד, ניכור הורי היא תופעה קשה וחמורה הגורמת נזק אדיר לקטינים ומצופה כי הגורמים האמונים במשרד הרווחה יכינו תכנית סדורה הכוללת גופי אבחון וטיפול מקצועיים. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה לא ניתן לציבור שירות מקצועי בתחום זה. יש לזכור כי הורים רבים לא יכולים לעמוד בתשלום לגופים פרטיים שעלותם רבה ויש צורך ממשי ודחוף, שתגובש משנה סדורה בתחום האבחון והטיפול בניכור הורי תוך העמדת כלים טיפוליים מקצועיים הולמים. הכנתה של תכנית טיפולית סדורה והכשרה של מאבחנים ומטפלים מקצועיים היא צורך השעה. היא אמורה להיות חלק מכלי העבודה שנמצאים בארגז הכלים שעומד לרשות בית המשפט לענייני משפחה עת נדרש הוא לסכסוכי גירושין, משמורת והסדרי שהות. העדרה של תכנית שכזו מקשה על בתי המשפט להתמודד בצורה אפקטיבית עם התופעה והם נאלצים, לצד הפניית ההורים והילד לגורמי אבחון שונים, בדרך כלל חיצוניים למערכת, להפעיל אמצעי ענישה מסוגים שונים על ההורה המנכר בניסיון 'להחזירו למוטב'.

      נכתב שהספרות המשפטית מצביעה על שלושה פתרונות מעשיים: השארת המצב על כנו, השארת הילד במשמורת ההורה המנכר תוך נקיטת סנקציות סביב המפגשים עם ההורה המנוכר והפנייה לטיפול במרכז קשר או הוצאת הילד ממשמורת ההורה המנכר והעברתו למשמורת ההורה המנוכר או לחסות של גורם שלישי תוך שימוש בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

      ביהמ"ש ציין שבפתרון הראשון קיים חשש ממשי לאובדן קשר של הילד עם ההורה המנוכר שילך וימחק מתודעתו. הפתרון השני יתאים לחידוש קשר במקרים של ניכור הורי בדרגה נמוכה עד בינונית. הפתרון השלישי יתאים למקרים של ניכור חמור, המעמיד את הילד הסיכון נפשי ופסיכולוגי של ממש ובו הפתרונות האחרים אינם יעילים- כשההורה המנכר לא מגיב לטיפול ולא משתף פעולה עם המטפל, יש לפעול בהתאם לפתרון השלישי. יחד עם זאת העברת משמורת להורה המנוכר או לחסות של גורם שלישי מחייבת תמיכה וטיפולים מתאימים אם להורה ואם לגורם השלישי, כל אלו צריכים להימצא באותה תכנית שלא קיימת שחייב על גופי הרווחה לתקן.

      לשיחת ייעוץ לליווי משפטי בתחום הניכור ההורי צרו קשר.

      הכותבת היא ירדן שלומי, עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בניכור הורי.

      טלפון - 053-9345869

      הכתבה באדיבות Zap משפטי

      המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד