משבר הקורונה גרם בישראל לא רק לנזקים בריאותיים קשים, אלא גם לנזקים כלכליים עצומים. לצד יותר מ-1,700 מתים, למעלה מ-850 חולים קשים ולמעלה מ-200 מונשמים, נכון למועד כתיבת שורות אלה, גרם הנגיף גם לפיטורים המוניים, ולמאות אלפי מובטלים ועובדים שהוצאו לחל"ת, עסקים שקרסו ומפעלים שנסגרו.
רבים לקחו על עצמם התחייבויות כבדות כגון: הלוואות לפתיחת עסק או משכנתאות לצורך רכישת דירה, וכעת מתמודדים עם קשיים כלכליים ותזרימיים. אלה גורמים להם ללחצים נפשיים המחייבים טיפול תרופתי כדי להסתגל למציאות החדשה.
באופן מקרי, רגע לפני המשבר שטלטל את חייהם של כל כך הרבה אזרחים, הביא עמו המחוקק בשורה למאות אלפי החייבים: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018 , שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 - חצי שנה לערך לפני המשבר - ויצר מציאות חדשה לחייבים בארץ.
החוק, שיצר שינוי של ממש בדיני חדלות הפירעון, מעניק לחייבים תקווה להסדיר את חובותיהם מהר ככל האפשר ולהתחיל בחיים חדשים. בשורות הקרובות אבקש לתאר כמה מההסדרים שנקבעו במסגרתו, וישפיעו על חייבים אשר נקלעו לקשיים בזמן משבר הקורונה.
שיקום וחינוך פיננסי למי שנפגעו מהמשבר
החוק החדש מגלה סובלנות כלפי מי שנפגעו כלכלית במשבר הקורונה, קודם כל בשל הטרמינולוגיה שלו שייצרה מהפכה בתחום חדלות הפירעון. לראשונה מתייחס המחוקק לחייבים חדלי פירעון כאל מי שנקלעו למעין "תאונת דרכים כלכלית", שנגרמה לא באשמתם - במקום לתייגם כפושטי רגל.
החוק חוזר שוב ושוב על הצורך בשיקום "היחיד" (ההגדרה החדשה שלה זוכה ה"חייב" בחוק) ומבטא תפיסה, שלפיה קיים צורך דוחק לקדם את שילובו במרקם החיים הכלכליים - סוגיה שמתחדדת עוד יותר בימי קורונה.
המחוקק יוצא מנקודת הנחה, כי אדם השרוי בחובות גדולים ייתקל במחסומים רבים, למשל עקב אי יכולתו להחזיק בכרטיס אשראי, אי יכולתו לנהל חשבון בנק, אי יכולתו לצאת לחו"ל, לנהל עסק או להשתלב בשוק העבודה.
למעשה, המחוקק ביקש שלא להשאיר אנשים "בשולי הדרך", שיחיו "מתחת לרדאר", ולכן מציע פתרון כולל באמצעות הכלי של "חדלות פירעון", כשהייעוד העיקרי הוא שיקומם הכלכלי ושילובם מחדש במרקם החיים הכלכלי.
אחת הדרכים שבהן נוקט המחוקק כדי לפעול באופן אקטיבי לשיקומו של היחיד היא חיובו לעבור הדרכות של חינוך פיננסי (מעין "נהיגה מונעת" לחייבים) כדי למנוע ממנו מלחזור על אותן טעויות פיננסיות אשר הובילו אותו להיכנס לחובות מלכתחילה.
התחשבות מיוחדת במצבו של החייב בתקופת הקורונה
גובה צו התשלומים החודשי המושת על היחיד, בהליך חדלות פירעון, נקבע לאחר בדיקה מקיפה אשר מביאה בחשבון את מצבו של האדם, כלומר המחוקק דאג כי מצבו של האדם יובא בחשבון טרם קביעת הסכום החודשי, שיהיה עליו לשאת בו עד ההפטר, תוך התחשבות בגילו, מצבו האישי, מצבו הבריאותי, האם יש בחזקתו ילדים קטנים או חלילה בני משפחה לא בריאים, שעליו לכלכל. כל הפרמטרים הללו מובאים בחשבון, ולפיהם משוקלל הסכום שעל החייב לשלם עד סוף ההליך.
הקורונה נחשבת כשינוי נסיבות מהותי אשר חולש על כל המשק, ובעיקר קשה במיוחד עבור חדלי הפירעון. בגל הקורונה הראשון, ניתנה הקלה גורפת לכל החייבים ואושרה להם דחיית צו התשלומים עבור החודשים מרס ואפריל הואיל ולא ניתן היה לצפות את המצב כלל.
בגל הקורונה הנוכחי, הממונה ממשיך במגמת ההתחשבות בחייבים ובקשיים הכלכליים ובוחן כל מקרה לגופו תוך גילוי אנושיות במצבו של החייב ולקיחת כל הפרמטרים שפורטו לעיל בחשבון, לצורך קבלת החלטה להפחתת צו התשלומים - כל מקרה ייבחן בכובד ראש כשהמטרה היא להקל עד כמה שניתן על היחידים - כל אחד בהתאם לנסיבותיו.
קרסתם בקורונה? תוך 4 שנים תוכלו לצאת מזה
אלמנט נוסף שיכול לייצר תקווה למי שקרסו מבחינה כלכלית בתקופת הקורונה הוא האופן שבו מנסה החוק החדש להראות להם את "האור שבקצה המנהרה". במסגרת החוק, קבע המחוקק לראשונה פרק זמן מוגדר של ארבע שנים לכל היותר, שלאחריו יקבל החייב הפטר מלא מחובותיו.
כל חייב יודע כי בתום פרק זמן זה, ואולי אף קודם לכן, יסתיים הליך השיקום שלו, והוא יוכל לפתוח דף חדש. יודגש, כי על פי החוק ניתן לקבל הפטר תוך 4 שנים רק אם החייב פעל בתום לב, ולא ניסה לנצל את ההליך המשפטי נגדו .
אם יש לכם חובות נמוכים לא תגיעו לבית המשפט
חייבים שנקלעו לקשיים במהלך משבר הקורונה יופתעו לגלות שההליכים נגדם לאו דווקא ינוהלו בבית המשפט. בחוק החדש הועבר ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורמים מנהליים. המטרה: לקצר את ההליכים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי על חייבים, וגם כאמור להפחית את הסטיגמה השלילית כלפיהם.
במסגרת החוק החדש, נקבע כי הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות העולים על 50 אלף שקלים ונמוכים מ-150 אלף שקל יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל, ולא בבית משפט.
בית משפט השלום ידון במקרים של חייבים בעלי היקף חובות גבוה יותר. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי, שטיפל בעבר בהליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים, ידון רק בעניינם של תאגידים.
במסגרת החוק, נעשה גם ניסיון לכוון חייבים אל מחוץ להליכי פשיטת רגל באמצעות קביעת רף גבוה יותר של חובות מזה שהיה נהוג קודם לכן. רק בעלי חובות של 50 אלף שקל ומעלה יוכלו לנקוט בפשיטת רגל, לעומת 17 אלף שקל בעבר.
הקורונה עשויה לסייע להוכיח תום לב בדרך להפטר
מי שנקלעו לקשיים בתקופת הקורונה יזכו, ככל הנראה, ליותר הבנה ביחס למצבם, ויהיה להם קל יותר לטעון כי פעלו בתום לב.
החוק החדש הולך כברת דרך ארוכה לעבר חייבים, אולם עורך אבחנה בין מי שפעלו בתום לב לבין מי שפעלו בחוסר תום לב, ומסתכנים בכך שלא יקבלו הפטר ושיושתו עליהם הוצאות גבוהות.
מי שקובע אם חייב פעל בתום לב או ניסה לנצל את ההליך הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון, שנשא בעבר את הכינוי "כונס הנכסים הרשמי" , ותפקידו העיקרי הוא הגנה על האינטרס הציבורי. לצורך כך, ניתנו לו סמכויות אכיפה פליליות, ובין היתר הוא רשאי למנות חוקרים שיחקרו עבירות כמו הסתרת נכסים, מסירת מידע כוזב ועוד.
לא רק חייבים אלא גם נושים קטנים יוצאים נשכרים מהחוק
המחוקק מבקש להגן במסגרת החוק לא רק על חייבים, אלא גם על נושים קטנים. במסגרת החוק, נקבע מנגנון שיגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת הכסף שנותר בקופה מנכסי החייב.
לסיכום, חוק חדלות פירעון החדש מביא עמו בשורות חשובות, שעשויות לסייע לחייבים במיוחד בתקופת הקורונה. סוף סוף יכול החייב לראות את האור שבקצה המנהרה, ולקבל - בהנחה שהכל התנהל כשורה - את ההפטר המיוחל תוך פרק זמן של ארבע שנים, לכל היותר.
* יובהר כי האמור לעיל אינו כדי לשמש או להיחשב בגדר תחליף ליעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/ או חוות דעת משפטית וכל פעולה שתיעשה על פי המידע שדלעיל, תהיה באחריות הקורא.
* הכותבת מתמחה בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, דיני מיסים ודיני משפחה.
טלפון - 055-9787961
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד