הסכנה היא חלק בלתי נפרד מהשירות הבטחוני. חיילים בשירות סדיר או במילואים, אנשי משטרה, שב"כ או שב"ס נחשפים לא פעם במסגרת השירות לפגיעות פיזיות ונפשיות שהשלכותיהן עשויות ללוות אותם לצמיתות.
על מנת להכיר בגודל ההקרבה של הנפגעים יצר המחוקק את חוק הנכים, חוק סוציאלי שנועד לעזור לאנשים שנפגעו במסגרת השירות הבטחוני. על פי החוק, רשאי כל נפגע להגיש תביעה להכרה בנכותו ולקבל פיצוי עבור המחיר שגבתה ממנו תרומתו למדינה.
נפגעים רבים מוותרים על הזכות להכרה מסיבות שונות. חלקם חושבים שמצבם ישתפר או בטוחים שאין להם סיכוי לקבל הכרה, אחרים כלל לא מודעים לקיומה של זכות זו. במקרים רבים מדי, השנים חולפות והנפגעים, שממשיכים לסבול, בטוחים שפספסו את ההזדמנות. למעשה, אף פעם לא מאוחר מדי, כיוון שעל תביעה להכרה בנכות שנגרמה בעקבות שירות בטחוני - לא חלה התיישנות.
נפצע במלחמת העצמאות, קיבל הכרה 67 שנים מאוחר יותר
מ' התגייס לצה"ל בשנת 1947 ושובץ לתפקיד לוחם. בשנת 1948 נורה בבטנו באחד הקרבות של מלחמת העצמאות ונפצע אנושות. מ' שרד בנס, בניגוד להערכות הרופאים, אך נותר עם כאבים כרוניים וחזקים בבטנו.
גם לאורך שנים ארוכות של סבל לא העלה מ' בדעתו כי הוא זכאי לסיוע על פי חוק, ומעולם לא קיבל כל מידע בנוגע לזכויותיו מטעם הגורמים הרלוונטיים. רק בשנת 2013 הגיש תביעה להכרה בנכותו. שנתיים מאוחר יותר ו-67 שנים לאחר פציעתו, קיבל מ' הכרה ב-25% נכות, ועמה זכאות לתגמולים חודשיים, טיפול רפואי ומגוון הטבות נוספות.
גם אחרי עשרות שנים - מגיע לכם פיצוי
המקרה של מ' אינו נדיר. נפגעים רבים הוכרו על ידי המדינה כנכים גם בחלוף שנים רבות ממועד הפגיעה או הופעת המחלה וזכו לפיצוי ראוי. בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה עבורם, זכאים הנפגעים למענק כספי חד פעמי או לתגמולים חודשיים למשך כל חייהם, ובמקרים רבים גם לשורה של הטבות נוספות כגון: טיפולים רפואיים, רכב, שיקום, טיפולי פיזיותרפיה, הנחות במיסים כגון ארנונה ומס רכוש ועוד. הטבות אלו בלבד עשויות להסתכם בעשרות ומאות אלפי שקלים בטווח הארוך.
על מנת לקבל הכרה, יידרש הנפגע להוכיח כי אכן אירעה פגיעה במהלך השירות (או במקרה של מחלה - להוכיח שפרצה בזמן השירות) ושהנכות ממנה הוא סובל כיום מקורה בפגיעה או במחלה זו. לצורך כך, יהיה עליו להציג מסמכים רפואיים המעידים על הפגיעה ועל הטיפול שקיבל בעקבותיה.
ברוב המקרים, במיוחד אם עבר זמן רב מאז הפגיעה, יעלה צורך לפנות לארכיון צה"ל (או לארכיון הגוף הבטחוני בו שירת הנפגע) על מנת להשיג את המסמכים הרפואיים הנדרשים. חשוב לדעת כי גופי הביטחון השונים מקפידים לשמור את התיקים הרפואיים שברשותם גם עשרות שנים לאחר השחרור, ואם אכן קיים מסמך המעיד על אותה פגיעה, לרוב ניתן יהיה לאתר אותו.
גם אם חלף זמן רב, אין כל סיבה לוותר על זכויותיכם או לחשוש שאיבדתם את ההזדמנות ושכבר אין ביכולתכם לממשן. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, אשר יבחן את המקרה וינסה לאתר את התיעוד הנחוץ בארכיונים השונים. אם יימצאו מסמכים המעידים על הפגיעה, ידאג עורך הדין להגיש את התביעה בצירוף חוות דעת רפואית שתבהיר את הקשר בין הפגיעה לבין מצבכם הנוכחי ובמקרה הצורך יצרף גם עדויות לאישור המקרה או תנאי השירות. בצירוף ראיות אלו, מובטח כי תקבלו את הפיצוי המגיע לכם, גם אם יהיה זה באיחור של עשרות שנים.
עו"ד אלי סבן עוסק בייצוג נכי צה"ל ובתביעות נגד משרד הביטחון
טלפון - 03-5221444
elisabanlaw@gmail.com
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד