חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נוצר על מנת לסייע לבעלי חוב להשתקם כלכלית, מבלי להיכנס להליכים מסורבלים שימשכו שנים רבות וישאירו "אות קין" על התנהלותו הכלכלית. ההליך המשפטי על פי החוק החדש מחליף פתרונות קודמים לחייבים בהוצאה לפועל, אשר בדרך כלל היו מנציחים את החוב לשנים רבות ומשאירים את החייב בהגדרות מורכבות דוגמת "מוגבל באמצעים" או "באיחוד תיקים" למשך שנים רבות, ואף ברוב גדול מהמקרים עד ליומו האחרון. עורך דין שי שיר, המתמחה במימוש זכויות האזרח, מרחיב בנוגע למטרת החוק וכיצד החוק מאפשר להקטין באופן משמעותי את החובות ולהביא לשיקומו הכלכלי של האדם מן השורה.
מהי מטרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
החוק נועד לפתור את המצב בו ריביות הנשך הרקיעו לשחקים והאמירו לסכומי עתק. במצב זה לא רק שהנושים אינם מקבלים נתח מחובם אלא החייב נדרש להמשיך לשלם תשלום חודשי פעוט, שלא מביא לפתרון החוב בשום דרך. באמצעות החוק נוצר הליך אשר מביא בסופו של דבר לפתרון לחייב, הבטחת תשלום כלשהו לנושים ושיקום כלכלי של רבים ממשקי הבית אשר צרכו אשראי מעבר ליכולת ההחזר שלהם והגיעו למצב שהם מוגבלים באמצעים.
מטרת החוק היא לאפשר לאנשים להסדיר את חובם בצורה מהירה ויעילה. דוגמה למטרה זו ניתן למצוא בסעיפים 3018-27 לחוק, העוסקים בהסדר חוב עם נושים, שלא במסגרת תהליך כלומר, שמחד החייב יוכל להסדיר את חובו עם נושיו בחסות בית המשפט מבלי שיוכרז כחדל פירעון ומגד יוכל להפחית באופן משמעותי את חובותיו.
האם חדלות פירעון היא למעשה פשיטת רגל?
חוק חדלות פירעון החליף גם את פקודת פשיטת הרגל המיושנת אשר על אף רפורמה שעברה עם השנים ,דרשה הליך ארוך ומייגע, שנמשך לעיתים שנים רבות ורבים מהחייבים אשר פתחו בהליכי פשיטת רגל לא זכו להגיע להפטר המיוחל וההליך בעניינם בוטל.
אין ספק כי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי אשר נחקק בשנה האחרונה מביא עימו בשורה חדשה לציבור החייבים ואף לנושיהם.
מי יכול לפנות להליך זה?
חייבים בעלי יכולת החזר חלקית לחובותיהם, כלומר יתכן והם נקלעו למצב זה בשל משבר או פגיעה אחרת, שהביאה לירידה בהכנסותיהם, אך למרות זאת הם מצליחים לנהל את חייהם הכלכליים ואף לפנות חלק מן ההכנסה למטרת החזר החובות. אציין, שהליך חדלות פירעון הוא המוצא האחרון כיוון שיש לו השלכות על חייו האזרחיים של האדם ועל היכולת למנף את הונו האישי, ולכן חשוב לבחון דרכים נוספות להגיע להסדרים אל מול הבנקים.
כיצד הליך זה מתבצע?
התהליך מתבצע אל מול בית המשפט בפניה יזומה של בעל החוב. בשלב הראשון לאחר, שהחייב הפקיד פיקדון בית המשפט מעכב את כל ההליכים המשפטיים, כך שהוא יכול להמשיך להתנהל ללא חשש מעיקולים והליכי הוצאה לפועל אשר יפריעו להצלחת ההסדר. החייב מצידו מגיש הצעה לנושיו לתשלום של 30% מהחובות לאחר הפחתת ריביות הוצאה לפועל, הדבר נבחן על ידי עורך דין מטעם בית המשפט והחייב נקבל הסדר חוב, המאפשר לו להמשיך להתנהל כלכלית ולשים פרק זה מאחור.
מדוע נצברים חובות כה גבוהים בהוצאה לפועל?
מערכת ההוצאה לפועל עובדת עלפי שיטת חישוב ריביות לשנה המאפשרת צמיחה דרקונית של החוב לסכומים המאמירים למאות אלפי שקלים. ההליכים בהוצאה לפועל מתנהלים על פני שנים והחובות מתעצמים. כך למשל אדם, שנפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל במשך 20 שנה ניגש למשרדי עם חוב מצטבר שהגיע למיליון שקלים, לאחר שהגיש את בקשת ההסדר הופחתו ריביות הוצאה לפועל וחובו הצטמצם לכדי 70,000 ₪ הצעתו לתשלום 30% לנושים התקבלה וכך שבסופו של יום הוא שילם כ-30,000 ₪ לנושיו עבור חובות, אשר כאמור היו כביכול מעל למיליון ₪ בהוצאה לפועל. אלו הסדרים שבית המשפט נותן להם חסות כיום - הוא מקפיא הליכים, מוריד ריביות ומאפשר לסיים את החובות מבלי להיכנס להליך מאוד ארוך.
כלומר, ניתן להבין מדבריך, שרוב החוב מורכב מעמלות וריביות?
כן, זה חוב של ריביות ושל עמלות, וזה חוב שמתנפח עלפי חוק שלא קיים, שכן חוק הוצאה לפועל הוא חוק שנחקק בשנות ה-60 ויש בו בעייתיות מובנית, כיוון שהתשלומים להוצאה לפועל גבוהים מאוד וכוללים ריבית בשיעור של 18% בשנה. כשהריביות מקוזזות - החוב חוזר לגודלו המקורי.
אגב, לחוק יש יתרון נוסף, שכן לאחר קבלת האישור להסדר, האדם חוזר להיות ככל האדם, כלומר הוא אינו מסומן על ידי בית המשפט כמי שנמחק לו החוב, אלא כאדם שקיבל הסדר, שפישט עבורו את ההליך, אפשר את הורדת הריביות ומותנה בהסכמת הנושים- שהם הבנקים, חברות האשראי, אנשים פרטיים וכדומה.
מהו האינטרס המשותף לנושים ולחייבים בפניה להליך ההסדר?
האינטרס הוא באפשרות החייב לקבל תעודת זהות כלכלית נקיה, מצב שונה לחלוטין מחייב שפנה לחדלות פירעון ומוגבל באשראי במשך שבע שנים. אני ממליץ לכל אזרח שנקלע לחובות בטרם נדרש להליכי חדלות פירעון לבחון את יכולתו לעמוד בהליך כזה.
ומה הוא תנאי הסף בו מומלץ לבחון הסדר על פני חדלות פירעון?
כאשר יש לאדם יכולת לשלם 30% מהחובות. ומי שקרס כלכלית לא יוכל לעשות זאת. במקרה זה מדובר על משקי בית שיש להם את היכולת החלקית לעמוד בהסדר ובתשלומים שיקבעו להם. את ההסדר קובע בית המשפט יקבע בחלוקה לתשלומים מובטחים. וזו הסיבה שנושים נוטים להסכים להצעות אלו, כיוון שבדרך זו הם מצליחים לקבל לפחות חלק יחסי מהחוב - מה שלא קורה בהליך של חדלות פירעון. ולכן אני ממליץ לכל מי שמסוגל לעשות את ההסדר ולהעדיף אותו על פני חדלות פירעון. ההליך אורך מספר חודשים לעומת הליך של שנים בחדלות פירעון, אינו משאיר כתם ומאפשר להמשיך להתנהל כלכלית באופן שוטף. חשוב להבין, שבית המשפט מנסה לעזור לחייבים להגיע להסדר עם הנושים- לבסוף, זהו האינטרס של כל המערכת.
כיצד עורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון יכול לסייע בנושא?
עורך הדין מייצג את החייב אל מול מנהל ההסדר ואל מול בית המשפט, והוא זה שיוצר את הקשר בין הנושאים ומנהל משא ומתן כדי להגיע להסכמות. בנוסך עורך הדין פועל להקפאת ההליכים נגד החייב. חשוב לגשת לעורך דין שמתמחה בהסדרים והליכי חדלות פירעון, יודע לנהל הסדר כזה ויכול להביא להצלחתו כך שהחייב נמנע מלהגיע להליכי חדלות פירעון על כל המשתמע מכך.
עורך דין שי שיר, מתמחה במימוש זכויות האזרח ומלווה אזרחים בהליכי הסדר לפריעת חובותיהם. לפרטים נוספים ויצירת קשר דוד סחרוב 22 ראשל"צ מערב.
טלפון - 0523111146
shayshir.law@gmail.com
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד