תאונת עבודה כשליח? הפיצויים נגזרים מהשכר המלא, כולל הטיפים

ע', בחור צעיר שעבד לפרנסתו כשליח פיצה, יצא לבצע משלוח במסגרת עבודתו ונפגע בתאונת דרכים עם נהג רכב פרטי שביצע פניית פרסה במקום אסור. על פי החוק, תאונת דרכים המתרחשת בדרך אל מקום העבודה, חזרה ממנו, או כחלק מהעבודה עצמה, נחשבת לתאונת עבודה ומקנה לנפגע שני אפיקי פיצוי פוטנציאליים - הראשון, מול המוסד לביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה, והשני, מול חברת הביטוח של נהג הרכב המעורב בתאונה, כנפגע תאונת דרכים.

בדרך כלל, מתוך שיקולים כאלו ואחרים, התביעה מול המוסד לביטוח לאומי תהיה אפיק התביעה הראשון אליו מומלץ לפנות, וכך היה גם במקרה זה. לאחר הגשת תביעה להכרה ב-ע' כנפגע עבודה, המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כפגיעת עבודה וזימן את ע' לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות המגיעים לו. הוועדה הרפואית קבעה 46% נכות, המקנים ל-ע' קצבה חודשית קבועה.

חישוב הפיצויים לנפגעי תאונות עבודה נגזר מתוך המשכורת המדווחת לביטוח לאומי. במקרה של ע', התברר כי גובה הקצבה שנקבעה לא תואם את מלוא השכר שאותו הוא מרוויח. בדיקה של הנושא העלתה כי ע' מרוויח מדי חודש כ-4,500 שקלים, המדווחים למוסד לביטוח לאומי באמצעות תלוש המשכורת. אלא שמעבר לסכום זה, 4,500 שקלים נוספים משולמים ל-ע' מדי חודש בטיפים מאת הלקוחות. על סכום זה, כך התברר, לא קיבל הביטוח הלאומי כל דיווח, כך שבפועל, הפיצוי שקיבל חושב רק על פי מחצית מהשכר המלא שלו.

על מנת להכיר במלוא הסכום ש-ע' מרוויח כשכר, פנינו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. במסגרת טיעונינו הצגנו לבית הדין את בג"ץ אסתר כהן, אשר קבע כי טיפים למלצרים ייחשבו כשכר לצורך קבלת תגמולים מהביטוח הלאומי, וביקשנו להחיל את הפסיקה גם במקרה זה. במסגרת הדיון העיד המעסיק של ע' כי שכרו המלא הוא אכן הסכום הכולל את הטיפים, ובית הדין הכיר במלוא השכר והעניק להחלטה תוקף של פסק דין.

פסק הדין הוגש למוסד לביטוח לאומי, אשר תיקן את גובה הקצבאות העתידיות והשלים רטרואקטיבית את סכומי הקצבאות שכבר שולמו, כך שלמעשה, הפיצוי של ע' הוכפל.

לאחר מיצוי התביעה מול המוסד לביטוח לאומי, ניגשנו להגשת התביעה באפיק השני - קבלת פיצויים כנפגע תאונת דרכים. באופן עקרוני, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הגשת התביעה אמורה הייתה להיעשות מול חברת הביטוח שדרכה עשה ע' את ביטוח החובה לקטנוע. אלא שבזמן התאונה, ע' לא היה מבוטח בביטוח חובה. במצב זה, מאפשר החוק לנפגע התאונה להגיש תביעת נזיקין נגד חברת הביטוח של הנהג הפוגע, אך דורש ממנו להוכיח כי הנהג הפוגע הוא אכן האשם בתאונה.

אחד השיקולים בגללם בחרנו למצות כשלב ראשון את התביעה מול הביטוח הלאומי, היא על מנת שהפרקליטות תמצה במקביל את ההליכים מול נהג הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה. כשהגשנו את תביעת הנזיקין, התקבל כבר גזר דין המוצא את הנהג כאשם בתאונה, כך שנטל הוכחת האשמה הוסר מעלינו. עם אשמה ברורה של הנהג הפוגע ועם 46 אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, העריך בית המשפט את הפיצויים על הנזק שנגרם ל-ע' בעקבות התאונה במעל 5 מיליון שקלים.

על אף שהחוק מאפשר הגשת תביעה בשני אפיקים מקבילים, לא ניתן לקבל פיצוי כפול, והפיצויים שניתנים מהמוסד לביטוח לאומי מקוזזים מהפיצויים המגיעים לנפגע מתוקף היותו נפגע תאונת דרכים. במקרה של ע', הערכת האקטואר שמונה על ידי בית המשפט קבעה כי התגמולים אותם יקבל לשארית חייו מהמוסד לביטוח לאומי מסתכמים לסכום שעולה על 3.5 מיליון שקלים. לפיכך, פסק בית המשפט פיצויים של 1.5 מיליון שקלים נוספים במסגרת תביעת הנזיקין.

הדקויות והמורכבויות הרבות של קבלת פיצויים בעקבות פגיעה בעבודה משתנות ממקרה למקרה. על מנת להתמודד מולן בהצלחה, מומלץ לפנות מיד לאחר התאונה לייעוץ של עורך דין המתמחה בתחום. כל מקרה ייבחן לגופו על מנת להבין, בין היתר, מהו סדר התביעות המומלץ ומהו גובה השכר המוכר לצורך פיצוי. עורך הדין ייקח בחשבון את כל נתוני המקרה ויבנה בהתאם להם את אסטרטגיית התביעה הטובה ביותר, אשר תוביל למיצוי מקסימלי של הפיצויים המגיעים לנפגע.

עו"ד חביב חורי הוא המייסד והבעלים של משרד עורכי הדין חביב חורי ושות', המתמחה בדיני עבודה, נזיקין ,תאונות ודיני ביטוח

מספר טלפון 053-9346569

הכתבה באדיבות Zap משפטי


המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד