פתיחת המשק הצפויה בקרוב מסמנת את החזרה לפעילות של עסקים רבים לאחר סגר ממושך. מלבד ניעור האבק והמשך השמירה על ההיגיינה, לצד המשך הקפדה על תקנות הקורונה, ריכזנו עבורכם מספר תשובות לשאלות המעסיקות מעסיקים רבים בנוגע לחזרה לשגרה.
האם אני יכול לדרוש מהעובדים שלי להתחסן?
מעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לבצע בדיקה רפואית בניגוד לרצונם, שכן הזכות לאוטונומיה על גופו של אדם הוכרה בפסיקה כזכות יסוד. לכן, כל עוד לא הוגדרה בחוק חובת התחסנות, לא ניתן לדרוש מהעובדים להתחסן.
אז מה ניתן לעשות? הידברות! מעסיק אשר מעוניין להימנע מהשבת עובד המסרב להתחסן ומייצר סכנה לעובדים אחרים, חייב להגיע עם אותו עובד להסכמה על הארכת החל"ת, לפחות עד אשר יתבררו העניינים. זאת, לצד המתנה למחוקק שיגדיר מתווה ברור להתמודדות מול עובדים המסרבים להתחסן ומהווים סכנה לעובדים אחרים ולפעילות העסק כולו.
בנוסף, על מנת למנוע השבתה כללית של כלל העובדים והוצאתם לבידוד במקרה של עובד שלא התחסן ונדבק, מומלץ לפעול לפי תקנות הקורונה ולהגדיר מתחמי עבודה נפרדים, שיפחיתו למינימום את מספר העובדים שיידרשו לבידוד במקרה כזה.
על אילו זכויות עובדים יש להקפיד עם חזרת העובדים מחל"ת?
מלבד הדיווח לרשויות על חזרת העובדים מחל"ת, על בעל העסק להקפיד כי מתכונת ההעסקה של העובד הינה בהתאם למתכונת שבה עבד טרם יציאתו לחל"ת - היקף המשרה, השכר, זכויות שונות וכדומה. תקופת החל"ת ו/או אי חזרה של חלק מהעובדים באופן מידי אינן יכולות להוות עילה לשינוי במתכונת ההעסקה של העובד לאחר חזרתו מחל"ת.
וכך, כל שינוי שהוא, כמו, למשל, הפחתת היקף המשרה, או אפילו דרישה להיקף גבוה יותר, עלולות להיחשב כהרעת תנאים ועילה להתפטרות העובד, אשר תיחשב כפיטורין שנעשו על ידי המעסיק, על כל המשתמע מכך.
האם ניתן להשאיר חלק מהעובדים בחל"ת גם לאחר פתיחת העסק?
לאור חוסר הוודאות שמלווה אותנו בתקופה זו, בעלי עסקים שואלים את עצמם האם ניתן לבצע את החזרת העובדים מחל"ת בצורה מדורגת ובמתכונת מצומצמת, עד שהעסק יחזור לעמוד על הרגליים. התשובה לכך היא חיובית, אך יש לדעת כי הדבר דורש את הסכמת העובד, ולא ניתן לעשות זאת בלעדי הסכמה זו. כלומר, כאשר הדבר נעשה בתיאום עם העובדים, ניתן בהחלט להשיב חלק מסוים ממצבת העובדים לעבודה.
יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון כי כאשר מעסיק מחפש אחר עובדים חדשים בזמן שעובדים אחרים עדיין בחל"ת, הדבר עלול להתפרש כפיטורין של העובד שנותר בחל"ת באופן חד צדדי. לכן, יש לוודא שאותו עובד בחל"ת אינו יכול למלא בעצמו את התפקיד שבגינו יצא המעסיק לחפש עובד חדש.
האם חובה לשלם את השכירות על החודשים שבהם העסק היה מושבת?
נתחיל ונאמר כי טרם הוגדרה חקיקה בהתאם. אמנם, לפני כשלושה חודשים התקבלה פסיקה של בית המשפט השלום בחדרה, שבה נדחתה תביעת פינוי שהוגשה כנגד שוכרות של חנות בגין אי תשלום דמי השכירות בזכות סעיף בחוזה המתייחס לכוח עליון. ויחד עם זאת, קיימות מספר רב של תביעות תלויות ועומדות בבתי המשפט השונים בנושא זה בדיוק, וייתכן וייקחו מספר שנים עד אשר תתקבע הלכה מחייבת בעניין.
מכאן, שככל ולא מוגדר בחוזה התייחסות לכוח עליון, מומלץ לשוכר ולמשכיר להגיע בהידברות למתווה תשלום מוסכם בין הצדדים, ששניהם ירוויחו ממנו.
כיצד תגבשו אסטרטגיה עסקית-משפטית שתתאים לחוסר הוודאות של היציאה מהסגר?
יש לזכור כי אין בהכרח מדובר בסגר האחרון, ועל כן יש להיערך בהתאם לחזרה מדורגת וזהירה. מומלץ לכל עסק לקבל שירותי ייעוץ וליווי משפטיים-עסקיים, אשר ייסעו בגיבוש אסטרטגיה משפטית-עסקית לחזרה לשגרה. ייעוץ כזה יכלול ניתוח של הסיכונים המשפטיים בעסקאות עתידיות, עריכת חוזים מותאמי קורונה, ליווי בהתנהלות אל מול עובדים, ספקים ומשכיר הנכס, ועוד.
משרד עורכי דין שלמה יעקובוביץ מתמחה במתן שירותי ייעוץ וליווי משפטי-עסקי לעסקים וחברות שונות במשק הישראלי.
לתגובות shlomoya@outlook.co.il
טלפון: 077-2306123
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד