בשנת 1990 נכנס לתוקפו חוק ביטוח נפגעי חיסון, שנחקק בתגובה לשני פסקי דין שקבעו כי אין להטיל על המדינה את האחריות לנזקים שנגרמו לשני ילדים שחוסנו בחיסון המשולש. בשני המקרים הנ"ל, טענו התובעים כי זמן קצר לאחר שקיבלו את החיסון המשולש, מצבם של המחוסנים הידרדר במהירות ולאחר מכן החלו לסבל מנכות.
למרות שבית המשפט פטר את המדינה מאחריות בשני התיקים, המקרים המפורסמים הובילו לחקיקת החוק, שבא לעולם במטרה להקל על הנפגעים לקבל פיצוי במקרה שבו אכן יתברר כי החיסון גרם לנזק. כמו כן החוק נחקק במטרה לעודד את הציבור להתחסן, בין השאר מתוך אמונה שיוכל לפנות לקבלת סיוע במקרה הצורך ולקבל פיצוי במהירות ובקלות יחסית.
כיצד שינה החוק את המצב הקיים?
עד לכניסת החוק לתוקפו, אדם שנפגע בעקבות חיסון שקיבל, היה צריך להגיש תביעת נזיקין ולהוכיח כי לא זו בלבד שהנזקים שנגרמו לו הם פועל יוצא של החיסון שקיבל, אלא שהייתה מעורבת בסיפור גם רשלנות. הכוונה היא לכך שניתן חיסון שפג תוקפו, שניתן חיסון בזמן שהייתה קיימת התוויית נגד ברורה, שניתן חיסון לא מתאים וכיו"ב. החידוש העיקרי שהביא עימו החוק, בא לידי ביטוי בכך שנפגעי חיסונים, כבר לא צריכים להוכיח שהתקיימה רשלנות. עם זאת, עדיין עליהם להוכיח שישנו קשר סיבתי בין החיסון שקיבלו לנזקים.
המדינה בעצם הקלה על נפגעי החיסונים לקבל פיצויים בעקבות הנזקים שנגרמו להם: במקום שיצטרכו להוכיח שהחיסון לא היה תקין או שהגורם המחסן פעל בצורה לא תקינה, כל שיהיה עליהם להוכיח זה שנגרמו להם נזקים כתוצאה מהחיסון ותו לא.
אילו חיסונים מופיעים בחוק ביטוח נפגעי חיסון?
בגרסה המקורית של החוק, שנכתבה בשנת 1989, מופיעים ארבעה חיסונים בלבד: החיסון המשולש (קרמת, צפדת ושעלת או כל אחד ממרכיבי החיסון בנפרד), חיסון נגד פוליו, החיסון המשולב או MMR (חצבת, חזרת ואדמת או כל אחד ממרכיבי החיסון בנפרד) וכל חיסון אחר שניתן בהתאם לסעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940. בשנת 1995 נוספו לרשימה שני חיסונים: חיסון נגד דלקת קרום המוח שנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה וחיסון נגד הפטיטיס בי.
התוספת החדשה ביותר לחוק, היא כמובן החיסון נגד מחלת הקורונה או ליתר דיוק, "חיסון נגד נגיף קורונה החדש - SARS-CoV-2". הפיצוי יינתן למחוסנים שקיבלו חיסון נגד קורונה בין ה-20 בדצמבר ל-21 בדצמבר 2022 ובעקבות זאת סבלו מנזקים.
האם ניתן להגיש תביעת נזיקין בנוסף לתביעה לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון?
בסעיף 7 לחוק ביטוח נפגעי חיסון, מצוין כי אדם שמגיש תביעה לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון, לא רשאי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין בשל אותה פגיעה ולהפך. לאור זאת, כל אדם שמאמין כי קיימת עילה להגשת תביעה לקבלת פיצוי בעקבות נזקים שנגרמו בשל מתן חיסון, צריך להבין באיזה מסלול הוא מעוניין לבחור: הגשת תביעת נזיקין או הגשת תביעה לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון.
מעבר לעובדה שבמסלול הגשת תביעה לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון אין צורך להוכיח כי התקיימה רשלנות (אלא קשר סיבתי בלבד), ישנם עוד מספר הבדלים בין שני המסלולים. כך לדוגמה, במסלול שמתנהל לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון, קיימת תקרת פיצוי בגובה של כמה מאות אלפי שקלים. במסלול שמתנהל לפי פקודת הנזיקין לעומת זאת, לא קיימת תקרת פיצוי. כך למשל באחד מפסקי הדין האחרונים שניתנו בנושא פיצוי לנפגעי חיסונים, חויבה המדינה לשלם לנפגע שסבל מנזקים נוירולוגיים בעקבות החיסון המשולש, סכום של למעלה משלושה מיליון שקלים (54431-03-14, בית משפט השלום כפר סבא).
נפגעתי כתוצאה מחיסון נגד קורונה. מה עליי לעשות?
על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של התביעה ולמקסם את סכום הפיצויים שיתקבל בסופו של דבר, יש ללכת עקב בצד אגודל ולדעת כיצד להימנע מטעויות כאלו ואחרות שעשויות לעלות לתובעים ביוקר. בין השאר יש להעריך את סיכויי ההצלחה של התביעה, לבחור את המסלול המתאים והנכון ביותר למקרה ועוד. לאור זאת, הדבר הראשון שיש לעשות כאשר ישנו חשד לכך שנגרם למחוסן נזק כתוצאה מחיסון, הוא לפנות לעורך דין מקצועי שיוכל ללוות אתכם לאורך כל הדרך, החל מפגישת הייעוץ הראשונית דרך הערכאות המשפטיות השונות ועד לניצחון בתביעה.
למשרד עורכי דין סאמי אבו ורדה
טלפון - 077-9971228
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד